אלף
Sources rabbiniques
Apparat critique
Notes éditoriales
א. בבלי, חולין נח ע"א
לראות באבי הנחל (שה"ש ו, י), הדגש לחסרון הבי"ת הכפולה, ופירושו בעצי הנחל. וכן עודנו באבו לא יקטף (איוב ח, יב), פירושו בעוד שהגמא בעצו שעדיין אינו נקטף יבש. ואין לתמוה שכנה הגמא בלשון עץ, ואף על פי שהוא מן1 הדשא כי כל דבר שיעלה בקנה יקרא בלשון עץ. וכן הפשתה, בפשתי העץ (יהו' ב, א). וכן בדברי רבותינו ז"ל [א] קישות ה שהתליעה באיביה אסורה, כלומר בעצה שלא נקטפה עדיין. אביב קלוי באש (וי' ב, יד), בחדש האביב (שמ' יג, ד), השבולת עם הקנה שלא2 תקרא אביב על שם הקנה שהוא העץ. וקרוב אני לומר שענין זה מענין אב המצטרף אל הבן, ואף על פי3 שאב משרש אבה ואלו שרשם אבב, ענינם אחד, כי העץ כמו האב המוליד הענפים והפרי, ולפיכך יקרא גם הענף בן, בן פורת יוסף (בר' מט, כב) בנות צעדה עלי שור (בר' מט, כב). ויש מפרשים באבי הנחל הפרי, והדגש לחסרון נו"ן, ושרשו אגב מלשון ארמי ואנביה שריא (דנ' ד, ט), וכן בתרגום בחסרון נו"ן, 4 פרי איבא.
הצדיק אבד (יש' נז, א), הן גוענו אבדנו (במ' יז, כז), ארמי אובד אבי (דב' כו, ה), כי גוי אבד עצות המה (דב' לב, כח), כמו אבד בצרי. אל נא נאבדה בנפש האיש הזה (יונה א, יד). באבדן מולדתי (אס' ח, ו), מקור בתוספת נו"ן, ענינו ידוע. והוא בודד כשהוא מן הקל, כי פירוש פסוק ארמי אבד אבי יעקב אבי היה אבד וקראו ארמי, לפי שגר בארם ושם היה אבד כי בצער גדול היה שם עשרים שנה כמו שהתרעם עם5 לבן ואמר הייתי ביום אכלני חרב וקרח בלילה (בר' לא, מ), וכאשר הפועל הזה מן הכבדים הוא עובר, כמו והאביד שריד מעיר (במ' כד, יט), אובידה עיר (יר' מו, ח). וכבד אחר אבד ושבר בריחיה (איכה ב, ט), ואחללך מהר אלהים ואבדך (יח' כח, טז), וכבר כתבנו דקדוקו בחלק הדקדוק. והשם או מצא אבדה (וי' ה, כב), ובסמוך לכל אבדת אחיך (דב' כב, ג). ומשקל אחר בתוספת נו"ן אבדון ומות (איוב כח, כב), והפילו הנו"ן ואמרו שאול ואבדו6 לא תשבענה (מש' כז, כ). ומשקל אחר הרג7 ואבדן (אס' ט, ה), 8 והביא החכם רבי יעקב בן אלעזר שם במשקל אחר ואחריתו עדי אבד (במ' כד, כ), בפלס ואת היותר9 החרמנו (שמ"א טו, טו), נטעתיך שורק (יר' ב, כא).
ב. ויקרא רבה לד, ו
ולא אבה יי אלהיך (דב' כג, ו), אם יפתוך חטאים אל תבא (מש' א, י), האלף תמורת ה"א, ופ"א הפועל נעלם וענינו ענין רצון ותאוה. וכן ותפר האבינה (קה' יב, ה), כי היו"ד למ"ד הפעל תמורת ה"א אבה. ופירוש10 אביונה בעלת הרצון והתאוה והיא הנפש המתאוה, כלומר תפר הנפש בריתה עם הגוף. ויש אומרים, כי פירוש המלה כנוי לאבר המשגל. וכן העני מאד יקרא אביון, לפי שיחסר11 כל ותאותו ורצונו לכל. וכן בויקרא רבה [ב] אביון שהוא ראה דבר ואינו אוכל, רואה דבר ואינו שותה 12 לכל תאב13, והוא דחוק יותר מן העני. וכן אבי יבחן איוב עד נצח (איוב לד, לו), כלומר חפצי ורצוני שיבחן איוב. וכן חלפו עם אניות אבה (איוב ט, כו), כלומר האניות שחפצם ורצונם ללכת אל מקום14 שממהרים ללכת, כן ימי חלפו במהרה. ויש מפרשים אתו, שם מקום או שם נהר. ויש מי שפרשו משרש איב, מענין אבה, כלומר אניות השוללים, וכל אשר תמצא מעקר זה תפרשנו ב15ענין זה ענין רצון, לבד משתי מלות, האחת למי אוי למי אבוי (מש' כג, כט), וענינו כענין אוי. ויש מי שפרשו מענין אביון כלומר למי עוני. והשנית אב ואם (אס' ב, ז), וענינו ידוע. 16 וקבוצו בלשון נקבות ראשי אבות (במ' לו, א), ובסמוך אבות המטות (במ' לב, כח), ראשי בית אבותם (במ' ז, ב). והגדול והקדמון יקרא אב כמו וישימני לאב לפרעה (בר' מה, ח), כלומר קצין וגדול כמו אב17 שהוא קצין לבן. וכן אבי דבר גדול (מל"ב ה, יג), ואבי ראה גם ראה (שמ"א כד, יב), לאב ולכהן (שופ' יח, יט), אבי קרית יערים (דה"א ב, נ), אבי הענוק (יהו' כא, יא), והיתה יד י"י בכם ובאבותיכם (שמ"א יב, טו), כלומר במלככם ובגדוליכם. ומי אביהם (שמ"א ו, יב), כלומר מי אדניהם של נביאים18. ויש מפרשים מזה, אבי יבחן איוב עד נצח (איוב לד, לו), והוא קריאה לשם יתברך. אבי אבי רכב ישראל (מל"ב ב, יב). וכן יקראו התלמידים בנים, בני הנביאים (מל"ב ב, טו), אבי כל תפש כנור ועוגב (בר' ד, כא), אבי יושב אהל ומקנה (בר' ד, יט), כלומר קדמון ומלמד היה לכל תפש כנור ועוגב, כמו שהאב קדמון19 לבן.
אבחת חרב (יח' כא, כ), האל"ף בחרק, ענינו להט החרב. ויש מפרשים, כמו אבעת בחלוף חית20 בעי"ן מן בעתה והא נוסף21. 22
כי אבל עליו עמו (הו' י, ה), ונפשו עליו תאבל (איוב יד, כב), פירושו בעודו בחיים תאבל הנפש על אבוד הגוף. והפעל26 הכבד, האבלתי כסיתי עליו את - תהום (יח' לא, טו). וההתפעל, כי התאבל שמואל אל שאול (שמ"א טו, לה), ויתאבל על בנו ימים רבים27 (בר' לז, לד), עד מתי אתה מתאבל אל שאול28 (שמ"א טז, א). והתאר אבל וחפוי ראש (אס' ו, יב), כאבל אם (תה' לה, יד), פירושו כמו התינוק שמניקתו אמו ומתה, והוא בוכה וקודר שאין לו מי שתניקהו, ושדי האם היו חייו כן קודר שחותי (תה' לה, יד), כן פרשו אדני אבי ז"ל. והקבוץ כאשר אבלים ינחם (איוב כט, כה). והשם אבל כבד זה למצרים (בר' נ, א), והוא בחמש נקודות, וכלם שהם מענין אבל ענינם ידוע. ויש ענין29 שממה והשחתה. על כן תאבל הארץ ואמלל כל יושב בה (הו' ד, ג). ולעולם כשתראה המלה הזאת קשורה עם מלת אמלל הוא לשון חרבן30 ושממה והשחתה. וכן ויאבל חיל וחומה יחדו אמללו (איכה ב, ח), אבל תירוש אמלל יצהר (יואל א, י)31 וכלם על זה הדרך והאחרים לשון אבל. ויתכן לפרש גם כן ונפשו עליו תאבל (איוב יד, כב), לשון השחתה ואבוד, רוצה לומר שישחתו ויאבדו32 הנפש והבשר. ועד אבל הגדולה אשר הניחו עליה (שמ"א ו, יח), פירשו בו מישור הגדול, כמו אבל מחולה (שופ' ז, כב) שתרגומו מישר. וכן עד33 אבל כרמים (שופ' יא, לג), מישר כרמים34. ויש מי שפירש שהלמ"ד תחת הנו"ן35 וטעמו האבן הגדולה שזכר שהניחו עליה הארון, וכן תרגם יונתן ועד אבנא רבתא. ולפי דעתי כי שם האבן הגדולה אשר הניחו עליה הארון אבל 36, כי כן קראו לה על שם האבל שנעשה בה, וכן גרן האטד נקראת אבל מצרים (בר' נ, יא) על שם האבל. ויש בעיקר הזה37 מלה אחת יצאה מכלל הפעל והשם, רק היא מלת טעם תשתנה לעניין38 39. האחד אבל שרה אשתך (בר' יז, יט), אבל בן אין לה (מל"ב ד, יד), קמוצי הבי"ת, ענינם אין זה הדבר לבד, כי גם זה, 40 אין זה כי אם זה. ופירוש אבל שרה אשתך, כי הקדוש ברוך הוא בשר אברהם41 אבינו על שרה ואמר וברכתי אתה וגם נתתי ממנה42 לך בן וגו' (בר' יז, טו). ויאמר אברהם אל האלהים43 לו ישמעאל יחיה לפניך (בר' יז, יח). השיבהו הקב"ה, אמת שישמעאל יחיה, וגם זה יהיה ששרה אשתך יולדת לך בן. ופירוש ב44 אבל בן אין לה כי אלישע שאל לשונמית היש לדבר לך עם45 המלך וגו' (מל"ב ד, יג), השיבתו46 בתוך עמי אנכי יושבת (מל"ב ד, יג), כלומר בתוך משפחתי אנכי יושבת, והם ידברו עלי אל המלך כשאצטרך ואיני צריכה לזה, אמר אלישע ומה לעשות לה. ויאמר גחזי אבל בן אין לה, כלומר לזה ששאלת אותה אינה צריכה, אבל לזה צריכה, כי בן אין לה ואישה זקן. וענין שני אבל אשמים אנחנו (בר' מב, כא), אבל אשה אלמנה אני (שמ"ב יד, ה), ענינו עניין47 אמת, והמשכיל יוכל להבחין בין שני הענינים האלו לפי הענין אל כל אשר ימצא כתוב למעלה מהם. אובל אולי (דנ' ח, ב), לפני האובל (דנ' ח, ג), אובל שם הנהר, ואולי48 שם המקום. ויש מפרשין49 אותו כמו ועל יובל ישלח שרשיו(יר' יז, ח), שענינו פלג50 מים בחלוף אל"ף ביו"ד.
26. והפעל ] והפעול BL
27. addition ימים רבים ] BL
28. אל שאול ] BL
29. ענין ] מענין BL
30. חרבן ] חורבה BL
31. ] אמללה גפן יש' כד, ז BL
32. ויאבדו ] ויתאבדו BL
33. עד ] ועד BL
34. כרמים ] כרמיא BL
35. הנו"ן ] נו"ן BL
36. omission ] היה BL
37. הזה ] זה BL
38. לעניין ] לענינים BL
39. omission ] רבים BL
40. omission ] או BL
41. אברהם ] לאברהם BL
42. ממנה ] ממני BL
43. addition אל האלהים ] BL
44. addition ב ] BL
45. עם ] אל BL
46. השיבתו ] השיבתהו BL
47. addition עניין ] BL
48. ואולי ] אולי BL
49. מפרשין ] מפרשים BL
50. פלג ] פלגי BL
ג. משנה סוטה יא, ב
ד. בבלי, בכורות מה ע"א
והאבן הזאת (בר' כח, כב), והוציא את האבן הראשה (זכ' ד, ו), בשש נקדות. 51 אבנים גדולות אבני עשר אמות ואבני שמנה אמות (מל"א ז, י), כאבני גיר מנפצות (יש' כז, ט), אבן חן השחד בעיני בעליו (מש' יז, ח), אבני שהם ואבני מלואים (שמ' כה, ז), ענינם ידוע. וענין הדומה להם משם רועה אבן ישראל (בר' מט, כד), רוצה52 לומר כל ישראל, ולפי שהאבן גוף אחד כשרצה לומר כל ישראל כאחד אמר אבן ישראל, או לפי שישראל עקר בנין העולם קראם אבן על דרך משל. ורבי יונה פרשו ראש ישראל, ולא מצאנו שנקרא הראש53 אבן, אם לא פירש אחריו, כמו אבן בחן אופנה54 (יש' כח, טז), או כמו שאמר תשתפכנה אבני קדש (איכה ד, א), רוצה לומר הנשיאים הגדולים55 בתוך אבני האש התהלכת (יח' כח, יד), כלומר כאלו בתוך המלאכים. ואדני אבי ע"ה56 פירש57 בתוך אבני אקרח, כלומר מרגליות מזהירות כנרות והיה הולך בלילה בתוכם. ויונתן תרגם בעמא קדישא סברת למשלט, וכן ידמה הפירוש, לפי מה58שאמר אחר כן גם כן ואחללך מהר אלהים ואבדך כרוב הסוכך מתוך אבני אש (יח' כח, טו), והם ישראל וקראם כן לפי שהם קדושים, וכבשו אבני קלע (זכ' ט, טו), הם שרי יון, ולפי שהמשיל מלכי בית חשמונאי באבני59 נזר לגדולה המשיל שרי יון לאבני קלע לשפלות. ולפי שעושים המשקלות מאבן קראו למשקל אבן, לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן (דב' כה, יג), באבן המלך (שמ"ב יד, כו). וכן למשקולת ששוקל בה הבנאי לפי שהיא מאבן קראוה אבן, ונטה עליה קו תהו ואבני בהו (יש' לד, יא), גם כשהוא60 מבדיל ועופרת קראוה אבן, את האבן הבדיל (זכ' ד, י), אבן העופרת (זכ' ה, ח). הנה הוא61 עושה מלאכה על האבנים (יר' יח, ג), כלי היוצר שעושה עליו כלי חרס62, וידוע63 הוא אצל עושי המלאכה ובלעז שֵילָא64. ואמרו שהוא כמין שתי רחים, לכך נקראו65 אבנים בלשון שנים. ובארצות האלה אינם66 67, כי אם אחד מעץ עגול כדמות הרחים ועליו עושה היוצר המלאכה. ורבי יונה כתב כי זה הכלי שהוא שנים והוא בדמות68 הרחים69 התחתון גדול והעליון קטן ממנו הם כלי יוצרי ארץ המזרח. וכן וראיתם עד70 האבנים (שמ' א, טו), מקום נפילת הולד מבטן אמו ויקרא משבר. אבל המלה הזאת נגזרה מבן71 ובנים האל"ף72 נוספת. ולפי דעתי, כי וראיתן על האבנים, הוא הרחם עצמו ונקרא אבנים על שם בנים73. וכן נקרא משבר על שבר האשה היולדת74 וחבליה, כי אם היה אבנים מקום נפילת הולד אחר יציאתו מבטן אמו למה אמר וראיתן על האבנים והלא קודם יציאת כלו מהרחם יראו75 בו אם זכר אם נקבה, כי הזכר פניו למטה והנקבה פניה למעלה [ג], ועוד למה נקרא76 משבר מקום נפילת הולד. ועוד שאמר הכתוב האני אשביר ולא אוליד (יש' סו, ט), נמצא שהמשבר קודם ללידה. וקראו אבנים בלשון שנים לעינין הצירים שהם בפתח77 הרחם שהם שנים כמו 78 צירי הדלת. וכן אמרו רבותינו ז"ל79 [ד] תניא ר' אליעזר אומר כשם שצירים לבית 80 כי הנה הוא עושה מלאכה על האבנים האל"ף נוסף81 והוא מלשון בנין.
51. omission ] והקבוץ BL
52. רוצה ] רצונו BL
53. הראש ] ראש BL
54. אופנה ] פנת BL
55. הגדולים ] והגדולים BL
56. ע"ה ] ז"ל BL
57. פירש ] פירשו BL
58. addition מה ] BL
59. באבני ] לאבני BL
60. כשהוא ] כשהיא BL
61. הנה הוא ] והנהו BL
62. חרס ] החרס BL
63. וידוע ] ידוע BL
64. שֵילָא ] סילא BL
65. נקראו ] נקרא BL
66. האלה אינם ] האלו אינו BL
67. omission ] כן BL
68. בדמות ] כדמות BL
69. הרחים ] רחים BL
70. וראיתם עד ] וראיתן על BL
71. מבן ] מן בן BL
72. האל"ף ] והאל"ף BL
73. בנים ] הבנים BL
74. היולדת ] היולדה BL
75. יראו ] יראה BL
76. נקרא ] יקרא BL
77. בפתח ] כפתח BL
78. omission ] שני BL
79. addition ז"ל ] BL
80. omission ] כך צירים לאשה שנאמר ותכרע ותלד כי נהפכו עליה ציריה שמ"א ד, יט, ומה שאמר דניאל נהפכו צירי עלי דנ' י, טו, דמה ציריו לצירי יולדה, והצירים הם לאשה כצירי הרחם, כי צירים שם משותף יאמר לצירי הדלת ויאמר לחבלים. ואדוני אבי ז"ל כתב BL
81. נוסף ] נוספת BL
באין אלפים אבוס בד (מש' יד, ד), 82 אבוס בעליו (יש' א, ג), שֵם בפלס אטון מצרים (מש' ז, טו), בנים לא אמון בם (דב' לב, כ), והוא אחד בסמוך ובמוכרת, ופרושו מקום מאכל הבהמות. וכן אם ילין על אבוסיך (איוב לט, ט), והאל"ף83 בחטף פתח. ובתוספת מ"ם פתחו מאבוסיה (יר' נ, כו), והם המקומות שיאצרו להם84 הפירות. והפעול מהקל משור אבוס (מש' טו, יז), ולרבים וברבורים אבוסים (מל"א ה, ג) פירושו85 מפוטמים, שעומדים תמיד על האבוס.
אבק ועפר (דב' כח, כד), ופרחם כאבק יעלה (יש' ה, כד), כלו קמוץ, ואינו86 סמוך כאשר כתב (יש' ה, כד) החכם רבי אברהם בן87 עזרא, והוא טעה בין זה ובין כאבק דק (יש' כט, ה), הנמצא במקצת הספרים88 האל"ף בשוא ופתח והוא סמוך, ופירושו89 כאבק הדברים הדקים. כי אין רצונו 90 עפר לבדו. וברוב הספרים גם הוא קמוץ האל"ף אבל הכ"ף בשוא כאבק דק, והמסורת91 עליו לית. ומסרה אחרת מצאתי על והיה לאבק (שמ' ט, ט) כל אבקא קמץ. והנה שכח וענן אבק רגליו (נח' א, ג), אולי כללו היה92עם אות השמוש. העפר הדק יקרא אבק, וכן הסמים השחוקים הדק, מכל אבקת רוכל (שה"ש ג, ו). והנפעל ממנו ויאבק איש עמו (בר' לב, כד), כלומר העלו עפר93 ברגליהם בהתחזקם זה עם זה.
אביר יעקב (בר' מט, כד) ומשקל אחר אביר הרועים (שמ"א כא, ז), ואוריד כאביר יושבים (יש' י, יג), ומשפטו94 כאביר ובנוח האל"ף הוטלה תנועתה על הכ"ף. ועוד נכתבו95 בשרש כבר. אבירי בשן (תה' כב, יג), לחם אבירים אכל איש (תה' עח, כה), אשתוללו אבירי לב (תה' עו, ו), ענין אלו וענין הדומים96 להם לשון עוצם וחוזק. ופירוש לחם אבירים על המן שירד להם מן השמים, שהם אבירים, כמו שנאמר עליהם חזקים כראי מוצק (איוב לז, ח), דהרות אביריו (שופ' ה, כב), הסוסים החזקים. וענין שני מי יתן לי אבר כיונה (תה' נה, ז), ארך האבר (יח' יז, ג), בחמש נקדות. ומשקל אחר אם אברה חסידה ונוצה (איוב לט, יג), באברתו יסך לך (תה' צא, ד), ישאהו על אברתו (דב' לב, יא), עניינם וענין97 הדומה98 להם כנף. והפעל הכבד ממנו המבינתך יאבר נץ (איוב לט, כו), יעוף, ופירושו לפניו יפרוש כנפיו לתימן (איוב לט, כו). ופירש אדני אבי ז"ל מזה הברו החצים (יר' נא, יא), ומשפטו האבדו, נחה99 האל"ף כמנהג, וענינו שימו אברה בחצים כדי לישרם.
ה. משנה פרה יא, ט
אגדת אזוב (שמ' יב כב), התר אגדות מוטה (יש' נח ו), ענין אלו והדומה להם ענין אסיפת הדברים וקשירתם יחד. ואמרו 100 [ה] מצות אזוב שלשה (i)101 גבעולין. וכן ויהיו לאגדה אחת (שמ"ב ב, כה). כלומר בקבוץ אחת102 והסכמה אחת. וכן ואגדתו על ארץ יסדה (עמ' ט, ו), כלומר עצתו והסכמתו. ולפי דעתי, כי שלש היסודות103 אשר על הארץ קרא אגדה, לפי שהם אגודה אחת זו על זו על הארץ, לכך104 אמר 105 על ארץ יסדה (עמ' ט, ו).
100. omission ] חז"ל BL
101. omission ] קלחין, ובהם שלשה BL
102. אחת ] אחד BL
103. שלש היסודות ] השלש יסודות BL
104. לכך ] לפיכך BL
105. omission ] ואגדתו BL
i. Saut du même au même.
אגלי טל (איוב לח, כח), כמו רסיסי לילה שפרושו טפים הידוע בדברי רבותינו ז"ל, טפת מים טפת יין. עד אגלים יללתה, שם מקום.
ו. בבלי, ברכות לב ע"ב
ז. בבלי, שבת קמה ע"ב
אגם מים (תה' קיד, ח)106 , והיה השרב לאגם (יש' לה, ז) פירושו מקום השרב יהיה לאגם, ובקבוצו נדגש תמורת הנח ועל האגמים (שמ' ח, ה), ובסמיכות נפל, או הוא משקל אחר 107 ושמתיה למורש קפוד ואגמי מים (יש' יד, כג), אגמי נפש (יש' יט, י), ופירושו האגמים שיצודו בהם הדגים. על יאוריהם ועל אגמיהם (שמ' ז, יט) ענין אלו והדומה להם מקום מקוה המים. פַּלוּ בלעז או אְשְטָיְין108. התשים אגמון באפו (איוב מ, כא), הוא כלי כמין מחט ברזל שצדין109 בו הדגים, ויורה עליו ובחוח תקוב לחיו, ונקרא כן לפי שראשו כפוף כמו הגמא. הלכוף כאגמון ראשו (יש' נח, ה), ענינו כמו גמא, והוא הפוך. בּוֹדָא בלעז, והוא הנקרא בדברי110 רבותינו ז"ל גמי. וכן ואת האגמים שרפו באש (יר' נא, לב), כלומר כל הגומא הגדל על הנהרת שרפו באש, כדי שלא ימנעם רוב הגומא מלבא במדינות. ורבי יונה פרשו כמו מבצרים, ודמה אותו ללשון הערב שקורין111 למבצרים אגא"ם. כפה ואגמון (יש' ט, יד) גמה112, ואמר113 כפה על החזקים ואגמון על החלשים כגמא, או יהיה שם לשלטון כמו שמצאנו בדברי רבותינו ז"ל114 [ו] מצאו115 אותו הגמון, הגמון וקומון [ז] פירוש שלטון. כדוד נפוח ואגמון (איוב מא, יב), יש שפרש116 כמו גמא, ויש שפירשו לפי ענינו כמו דוד, ויש מי שאמר שהוא כמשמעו מן אגם והוא רמז ה117 לאיד העולה מן המים בזמן החרף.
ח. בבלי, כתובות קה ע"ב
ט. בבלי, חולין מו ע"א
אתה וכל אגפיך (יח' לט, ד), וכל אגפיו אזרה לכל רוח (יח' יב, יד), ואת כל מברחיו בכל אגפיו בחרב יפלו120 (יח' יז, כא). וכתב אדני אבי ע"ה121, כי האל"ף נוסף. ופירושו כנפיו, כלומר חיילותיו שהם דומים לכנפים, וכבר נאמר זה הלשון על החיילות, באמרו122 והיה מוטות כנפיו (יש' ח, ח) ודומה ללשון הארמית הקורין123 לכנפים גפין, והדגש לחסרון דלת גדפין, וכן מצאנוהו124 בדברי רבותינו 125 בדל"ת [ח] פרח גדפא ויתוב126 127, והאל"ף נוספת וכן בדברי רבותינו 128[ט] עד בין אגפים.
אגרה בקציר מאכלה (מש' ו, ח), ויין לא תשתה ולא תאגור (דב' כח, לט), ענינו ענין אסיפה, וכן כל אשר תמצא במקרא מעיקר זה. וִאגרת פתוחה (נחמ' ו, ה), ענינה ידוע והוא הספר השלוח, וגם היא מלשון אסיפת129, לפי שאוספין בה דברים הרבה נקראת המגלה אגרת. והקבוץ וגם אגרות כתב על אפרים ומנשה (דה"ב ל, א), אף130לאגורת כסף (שמ"א ב, לו), האל"ף נוסף והוא כמו גרה ועניינו מטבע כסף, וכן פירש המתרגם למעה דכסף.
ולאדיב את נפשך (שמ"א ב, לג), ענינו כמו ולדאיב, והוא הוא131 הפוך מן דאבון נפש (דב' כח, סה), והוא מבנין הפעיל משפטו ולהדאיב132 כמו לשמיד מעוזניה133 (יש' כג, יב), כמו להשמיד.
י. ספרא תזריע פרשת נגעים יד, ב
אדמו עצם מפנינים (איכה ד, ז). והפעול מן הדגוש מגן גבורהו מאדם (נח' ב, ד), עורות אלים מאדמים (שמ' כה, ה). ופעל כבד אחר אם יאדימו כתולע (יש' א, יח). וההתפעל אל תרא יין כי יתאדם (מש' כג, לא). והתאר דודי צח ואדום (שה"ש ה, י), פרה אדמה (במ' יט, ב), אדמים (מל"ב ג, כב), והתאר עוד אדמוני עם יפה עם יפה134 עינים (שמ"א טז, יב). ובהכפל העי"ן והלמ"ד רוצה לומר בו רוב האדמימות, או אדמדם (וי' יג, מט). וכן אמרו רבותינו ז"ל [י] ירקרק ירוק שבירוקים, אדמדם. אדום שבאדומים. נגע לבן אדמדם (וי' יג, מב), לבנה אדמדמת (וי' יג, כד), פתוך ומעורב בשני מראים לובן ואדם. אדם פטדה (שמ' כח, יז), נקראת כן האבן לפי שהיא אדמה, ענינם135 ידוע. וענין אדמה ואדם136 גם כן ידוע. ואדם נקרא על 137 האדמה אשר לקח משם, והמין נקרא על שם138 אדם. ויבא אדמה בענין ארץ, על פני האדמה (במ' יב, ג), ועל השדה, ועובד139 אדמתו (מש' יב, יא), אם עלי אדמתי תזעק (איוב לא, לח), ועל העפר, ואדמה על ראשו (שמ"א ד, יב). ונסמך לעפר אדמת עפר (דנ' יב, ב), כמו טיט היון (תה' מ, ג). ואדם יקרא על הפרט, אדם כי יקריב מכם קרבן (וי' א, ב), ועל הכלל, מאדם עד בהמה (בר' ו, ז), את האדם אשר בראתי (בר' ו, ו), ועל קצת הכלל, וריחק יי את האדם (יש' ו, יב), והוא יהיה פרא אדם (בר' טו, יב), כלומר אדם מדברי כפרא. גם בני אדם (תה' מט, ג) בני אדם הם המון העם, בני איש הם הגדולים, כמו גדעון בן יואש איש ישראל (שופ' ז, יד), רוצה לומר גדול ישראל וראשם. ובישראל ובאדם (יר' לב, כ), רוצה לומר ובשאר בני אדם, כלומר באומות. ויונתן תרגם ולישראל עבדת פרישן בגו בני אינשא. וקראו לנשים בלבד אדם, כתפוארת אדם לשבת בית (יש' מד, יג), ונפש אדם מן הנשים (במ' לא, לה). ואדני אבי ע"ה140 פירש כתפארת אדם כמשמעו, וכן פרשו ויעשו כתבנית איש כתפארת אדם141 ולמה? לשבת בית ולא142 לצורך אחר, כמו שאמר143 ויניחהו תחתיו ממקומו144 לא ימיש (במ' לא, לה). הרחק מאד מאדם העיר (יהו' ג, טז), שם עיר.
יא. בבלי, שבועות לה ע"ב
לכן ישלח האדון (יש' י, טז), ואדני זקן (בר' יח, יב), לאדני האדנים (תה' קלו, ג). ובאה המלה בלשון תפארת ליחיד אדנים קשה (יש' יט, ד), אם אדניו יתן לו אשה (שמ' כא, ד). ובא חסר היו"ד יאמר נא אדננו(שמ"א טו, טז), אל תלשן עבד אל אדניו (מש' ל, י), והענין ידוע. והשם הנכבד אדני בלשון רבים לכבוד, והוא קמוץ והוא בסימן רבוי אחד לבד, כמו וקרע לו חלוני (יר' כב, יד), אורגים חורי (יש' יט, ט), או הוא145 יו"ד היחש146 כיו"ד מוכיח אדם אחרי (מש' כח, כג), ולכילי לא יאמר שוע (יש' לב, ה). ואדני שהוא לשון חול הוא בפתח, הנה נא אדני (בר' יט, ב), אבל ויאמר אדני אם נא מצאתי חן בעיניך (בר' יח, ג) הוא קמוץ והוא מחלוקת בין רבותינו ז"ל [יא] יש אומרים שהוא חול ולגדול שבהם אמר. ויש שאומרים147 שהוא קודש, וכן ויאמר לוט אליהם אל נא אדני (בר' יט, יח), אומרים שהוא קודש. ומצאנו בי אדני במה אושיע את ישראל (שופ' ו, טו), קמוץ ואינו בהפסק, ואכשר148 כי מפני הזקף וקמץ כי לשון חול הוא, כי עדין לא ידע גדעון שהוא מלאך י"י149. וענין שני ככר לאדן (שמ' לח, כז), שני אדנים תחת הקרש האחד (שמ' כו, כה), והאדנים לעמודים (שמ' לח, יז), האדנים היו חלולין150 והיו נכנסים ידות הקרשים לתוכם, וכן העמודים והיו סומכין אותן151. וכן על מה אדניה הטבעו (איוב לח, ו) כלומר (ii)152.
145. הוא ] היא BL
146. היחש ] היחס BL
147. שאומרים ] אומרים BL
148. ואכשר ] ואפשר BL
149. addition י"י ] BL
150. חלולין ] חלולים BL
151. סומכין אותן ] סומכים אותם BL
152. omission ] יסודותיה BL
ii. Espace. Le copiste n'a probablement pas réussi à déchiffrer ce mot.
מה אדיר שמך (תה' ח, ב). נאדרי בכח (שמ' טו, ו), נפעל והיו"ד נוסף. ורבי יונה אמר באחד מהפנים שהתי"ו סימן הנקבה נופלת, ועקרו כאדרת153 שער154, והראשון הוא הנכון. וענין נאדרי על הימין בלשון זכר, או טעמו על השם יתברך. וצי אדיר (יש' לג, כא), באדיר יפול (יש' י, לד) פירושו ביד אדיר. בספל אדירים (שפטים ה, כה), פירושו בספל הראוי לשתות בו גדולים ונכבדים, או פירושו הרועים הגדולים, כמו אדירי הצאן (יר' כה, לד). והתאר לנקבה להיות לגפן אדרת (יח' יז, ח), כי שדדה אדרתם (זכ' יא, ג). והשם אדר היקר (זכ' יא, יג), אדר תפשיטון (מי' ב, ח), בשש נקודות, ויתכן להיות כי שדדה אדרתם שם זולתי תאר. והפעל הכבד יגדיל תורה ויאדיר (יש' מב, כא), כל אשר תמצא מעיקר זה הוא לשון גדולה ועצם וגבורה155, אדרת שער (בר' כה, כה), טלת בעלת שער כמו אותה שקורין אֶשְקָלְוִינָא156 בלעז. וקראוה אדרת לחשיבותה וגדולתה, וכן אדרת שנער (יהו' ז, כא), ויתכן להיות כמוה157 אדר תפשיטון (מי' ב, ח).
וישראל אהב את יוסף (בר' לז, ג), כאשר אהב (בר' כז, יד), כי אהבך ואת ביתך (דב' טו, טז), ויאהב יצחק את עשו (בר' כה, כח), לזרע אברהם אהבך (דה"ב כ, ז), כמו בוראך יעקב (יש' מג, א), חמור שונאך (שמ' כג, ה), אשר אנכי שלחך(שמ"א כא, ג), אהבו הבו (הו' ד, יח), אבל הבו משרש יהב כמו שאני עתיד לבארו ממקומו158 בעזרת השם. 159 אני אהבי אֵהב (מש' ח, יז), ואהב את יעקב (מל' א, ב). והנפעל הנאהבים והנעימים (שמ"ב א, כג). והפעל הכבד ורדפה את מאהביה (הו' ב, ז), תאהבו פתי (מש' א, כב) והצרי מקום160 פתח. והשם אם תעירו ואם תעוררו את האהבה (שה"ש ב, ז), אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה (שה"ש ח, ז), נפלאתה אהבתך לי (שמ"ב א, כו), אבל לאהבה את יי אלהיך (דב' יט, ט), באהבתו אותה (בר' כט, כ), מקור בתוספת ה"א. והשם בלשון זכר אהב, וקבוצו אילת אהבים (מש' ז, יח). 161 ומשקל אחר נתעלסה באהבים (מש' ז, יח), האל"ף בקמץ חטף. והנפרד אהב בפלס אהל, וכל שהם מעיקר 162 ענינם ידוע.
אהי מלכך איפה165 (הו' יג, י), אהי דברך מות (הו' יג, יד), אהי קטבך שאול (הו' יג, יד), פרשם166 רבי יונה אבן גאנח167 כמו איה. ולפי דעתי כי משפט כל אלה168 להיות אהיה, והאל"ף מאותיות אית"ן הנוספות, ופירושו169 אני אהיה קיים לעולם, אבל מלכך איפה170 ופירוש אהי דברך מות (הו' יג, יד) אני אהיה סבת דברך למות ואהיה סבת קטבך דברך למות171 ואהיה סבת קטבך לשאול. וענין דברך מן דבר כבד מאד (שמ' ט, ג).
ויאהל עד סדום (בר' יג, יג), פירוש נטה אהלו, כלומר היה172 נוטה אהלו ממקום למקום ולא קבע לו מקום עד שבא אל סדום. והפעל הכבד הן עד ירח ולא יאהיל (איוב כה, ה), 173 והשם אשר נבנה הפועל ממנו אם אבא באהל ביתי (תה' קלב, ג), והלכת לאוהליך (דב' טז, ז). ובא בשתי ידיעות בתוך האהלי (יהו' ז, כא), כמו ונתן את הערכך (וי' כז, כג), והחציו אל מול הר עיבל (יהו' ח, לג), ענינם ידוע. ומזה הענין ולא יהל שם ערבי (יש' יג, כ), שמשפטו ולא174 יאהל, והיו"ד פתוחה להבדיל בינו ובין אם אראה אור כי יהל (איוב לא, כו) שהוא ענין אחר ושרש אחר. וענין אחר כאהלים נטע יי (במ' כד, ו), מור ואהלות (תה' מה, ט), מור אהלים (מש' ז, יז) פירשו בו כי הוא הבשם הנקרא בלשון ערבי צנדל175. והגאון רב סעדיה ז"ל פירושו176 כאהלים נטע יי כמו כאהלים ודומה לו לשון נטיעה177 על האהל ויטע אהלי אפדנו (דנ' יא, מה). ועל הדרך הזה כאשר ראיתי לצר שתולה בנוה (הו' ט, יג), ויהיה אהלים מן אהל, כמו בקרים מן בֹקֶר, וכמו בשמים מן בשם.
יב. בבלי, כריתות יא ע"ב
והקריב מן התורים או מן בני היונה (וי' א, יד), ענינו ידוע. וכמו שהוא בלשון הקדש כן לועזין אותו. והביא מהם רבי יונה משתנים מחביריהם, יש שהם במקום אם, כמו או עשיתי בנפשי שקר (שמ"ב יח, יג), או איה אלהי המשפט178 (מל' ב, יז), או בנבלת חיה טמאה (וי' ה, ב). והביא בענין איך, או נשיש שבט בני מואסת כל עץ (יח' כא, טו), פירושו איך נשיש והחרב הזאת הוא179 הוחדה לכרות שבט בני ומואסת שאר העצים. ועוד הביא בענין וא"ו הנוסף180, או הודע אליו חטאתו אשר חטא (וי' ד, כח), או אז יכנע (וי' כו, מא), או לאיל תעשה (במ' טו, ו), זרזיר מתנים או תיש (מש' ל, לא). או חופשה לא נתן לה (וי' יט, כה), כמו והודע, ואז יכנע, ולאיל, או181 וחופשה, ותיש. ולפי דעתי, כי לא יצא אחד מהם מדרך חבריהם וכלם ענין אחד, ופירוש או הודע אליו חטאתו (וי' ג, כג) לפי שאמר ואשם שפירושו שיזכור כי חטא וישים עצמו אשם, או הודע אליו, שלא נזכר מעצמו אלא שהודיעוהו אחרים כמו כן יביא קרבן. ומה שאמרו רבותינו ז"ל [יב], או הודע אל182 ולא שיודיעוהו אחרים במכחיש את183 העדים, אבל אם אינו מכחיש אותם מביא קרבן, שנאמר או הודע184 אליו מכל מקום, ועוד כי לשון הודע נראה יותר בהודעת אחרים יותר185 ממה שיודע לו מעצמו. וכן או חופשה (וי' יט, כ), לפי שאמר והפדה לא נפדתה שפירושו בכסף, או חופשה לא נתן לה בשטר כדברי המתרגם. וכן או לאיל (במ' טו, ו) פירושו או אם הקרבן יהיה אין186 תהיה מנחתו שני עשרונים ונסכו שלישית ההין. וכן זרזיר מתנים או תיש (מש' ל, לא), כל אחד מאלה, זה או זה הוא מטיב לכת. ופירושו או אז יכנע (וי' כו, מא), כלומר או187 בגלות יכנע לבבם הערל, או מתי.
יג. בבלי, סנהדרין סה ע"ב
אוב וידעוני (דב' יח, יא)188 , דרשו אל האובות ואל הידעונים (יש' ח, יח), ענינו ידוע בדברי רבותינו ז"ל שאמרו189 [יג], בעל אוב זה המעלה190 מבין הפרקים ומבין אצילי ידיו. וענין שני כאבת חדשים יבקע191 (איוב לב, יט), פירושו192 נודות 193 או קנקנים.
יד. בבלי, ביצה לג ע"א
על אודות הבאר (בר' כו, לב), על אדות194 ועל אודותיך (יהו' ד, ו), פירושו על דבר כך וכך, או בעבור כך וכך וידוע הוא. והנפרד ממנו לא מצאנו, ואחר שהוא מקובץ בוא"ו195 תי"ו יהיה הנפרד אודה, או יהיה אוד, כמן196 בור בורות. כאוד מוצל משרפה (עמ' ד, יא), הלא זה אוד מוצל מאש (זכ' ג, ב), משני זנבות האודים (יש' ז, ד), עץ שמנדדין בו האש ובלעז טִידוֹנְיֵיר197, ובדברי רבותינו ז"ל198 [יד] ליטול אוד מבין העצים.
טו. בבלי, שבת קלג ע"ב
טז. בבלי, סוכה י ע"א
יז. בבלי, שבת קלג ע"ב
יח. בבלי הוריות ט, ע"א
יט. בבלי סוכה י, ע"ב
נפשי אויתך בלילה (יש' כו, ט), אמר רבי יונה שהוא כמו אותך, ואין צרך, אך פרושו בנפשי אויתיך, וכן אמר אף רוחי בקרבי אשחרך (יש' כו, ט), וכן אפוד ירד בידו (שמ"א כג, ז), שעניינו באפוד 199 בידו ירד200, אתה ידך גוים הורשת (תה' מד, ג), שענינו בידך! אבל אפוד ירד בידו יש לי בו טעם נכון אזכרנו בשרש ירד בגזרת השם. והחכם רבי יעקב בר201 אלעזר כתב בספר השלם, כי הענין מחובר אל הכנוי שהוא יו"ד נפשי ויו"ד רוחי, ואף על פי שזכר הנפש והרוח, סמך הענין אל הכנוי כאלו אמר אני אויתיך! וכמוהם רבים, ואבכה בצום נפשי (תה' סט, יא), אליו פי קראתי (תה' סו, יז), קולי אל י"י אקרא (תה' ג, ה), וכליותי אשתונן (תה' עג, כא), איעצה עליך עיני (לב, ח), כולם202 הענין נופל על הכנוי. וכן אתה ידך גוים הורשת ותטעם (תה' מד, ג) וצפחת השמן לא חסר (מל"א יז, טז), 203 נופל על השמן לא על הצפחת, וכן קול הקריה הומה (מל"א א, מא), קול נגידים נחבאו (איוב כט, י), קול שמועה הנה באה (יר' י, כב), קול יי לעיר יקרא (מי' ו, ט), רק לשטף מים רבים אליו לא יגיעו (תה' לב, ו), כי היתה אליו לא יגיע204 פני המלחמה (שמ"ב י, ט), קשת גבורים חתים (שמ"א ב, ד), נגע צרעת כי תהיה באדם (וי' יג, ט), וכן מנהג הלשון בהרבה מקומות. ואדני אבי עליו השלום פירש נפשי אויתיך בלילה כל זמן שנפשי קיימת בי אויתיך בלילה205, ובעוד שרוחי בקרבי אשחרך, ואמר בלילה, כי אז הלב פנוי מעסקי העולם. אוה למושב לו (תה' קלב, יג). והשם, בכל אות נפשך (דב' יב, טו). ומשקל אחר תאוה נהיה (מש' יג, יט), ענין כלם ענין206 תאוה וחשק. ומענין זה לפי דעתי לביתך נאוה קדש (תה' צג, ה), והאל"ף207 מונעת בחטף פתח והוא נפעל עבר. פירושו נחשק לביתך שהוא קדש. וההתפעל לא תתאוה בית רעיך (דב' ה, כא), והתאוה היא בלב. והשלם208 במשקל אחר מאויי רשע (תה' קמ, ט), בדגש. ורבי יונה כתב שהוא רפה. וענין אחר והנפעל209 נאוו לחייך בתורים (שה"ש א, י), מה נאוו על ההרים רגלי מבשר (יש' נב, ז), לא נאוה לנבל שפת יתר (מש' יז, ז), לא נאוה לכסיל כבוד (מש' כו, א), שחורה אני ונאוה (שה"ש א, ה), וכלם נחה בהם האל"ף והם ענין יופי ונוי. ורבי יהודה הביא עמהם הנוה והמענגה (יר' ו, ב), אולי מצאו כתוב באל"ף, ולא מצאנוהו כן אנחנו. וגם רבי יונה כתבו כן בלא אל"ף ותפש על 210 בזה ואין לתפוש עליו בזה, כי אף על פי שלא תהיה כתובה האל"ף תהיה נחה אחר הקמץ. והשם תאות אדם חסדו (מש' יט, כב), כלומר יפי האדם ומה שנאה לו לעשות, הוא חסדו. ויתכן שיהיו אלו משרש211 נאה בהראות למ"ד הפעל בפלס גאוה. ורבותינו ז"ל הרגילו בדבריהם זה הלשון בשרש נאה ידמה212 כי כן הוא213 השרש אצלם באומרם [טו] (iii)214לא שנו אלא מפני הנשר אבל לנאותה כשרה. ואמרו בנין התפעל ממנו באמרם [יז] התנאה לפניו במצות. ואמרו השם נוי באמרם [יח] בנוי בכח בעושר, ולרבים [יט] נויי סוכה המופלגין215 ממנה ארבעה, ומשפט נוי נאוי. וענין שלישי עד תאות גבעות עולם (בר' מט, כו), והתאויתם לכם (במ' לד, ז), תתאו לכם (במ' לד, ח), ענינם ענין גבול. ופירושו216 עד תאות גבעות עולם, כל זמן שיהיה קיים גבול 217 עולם תהיינה הברכות לראש יוסף. ומשפט תתאו 218 להיות הִתְאַווּ219, וטוב הוא לשומו מעיקר זה, כדי שיהיו לו חברים בענין הזה. והתאויתם לכם, עד תאות גבעות עולם. או יהיה משרש תאה או תוה ויהיה יחידי בשרשו על הענין הזה. וקרוב 220 שיהיה שרשו תוה מן והתוית תיו221 (יח' ט, ד), שענינו קרוב לענין גבול ויהיה האל"ף תמורת וא"ו222.
199. omission ] ירד BL
200. ירד ] BL
201. בר ] בן BL
202. כולם ] בכלם BL
203. omission ] חסר BL
204. addition לא יגיע ] BL
205. addition כל זמן שנפשי קיימת בי אויתיך בלילה ] BL
206. addition ענין ] BL
207. והאל"ף ] האל"ף BL
208. והשלם ] והשם BL
209. והנפעל ] הנפעל BL
210. omission ] רבי יהודה BL
211. משרש ] בשרש BL
212. ידמה ] וידמה BL
213. addition הוא ] BL
214. omission ] לולב נאה, אתרוג נאה, כמה נאים מעשיו וזולתם הרבה. ואמרו בנין פיעל הדגוש ממנו באמרם בבלי, סוכה י ע"א BL
215. המופלגין ] המופלגים BL
216. ופירושו ] ופירש BL
217. omission ] גבעות BL
218. omission ] ראוי BL
219. הִתְאַווּ ] תתאוו BL
220. omission ] הוא BL
221. תיו ] תו BL
222. וא"ו ] וי"ו BL
iii. Saut du même au même.
כ. בבלי בבא בתרא כב, ע"ב
אויל הנביא (הו' ט, ז), ועם יו"ד היחש כלי רועה אוילי (זכ' יא, טו), ואוילים בחסר לב ימותו (מש' י, כא), ענינם שוטה, שוטים. ואולת בידה תהרסנו (מש' יד, א), פירושו230 אשת אולת, כי אולת שם דבר ולא שם תאר. וכן אולת אדם תסלף דרכו (מש' יט, ג). ויתכן להיות השם והתאר משקל אחד, ויהיה אולת בידה תאר, בפלס עורת, ואף על פי שזה חרק וזה פתח הכל אחד במשקל. ומלת אולי נכתבה231 בשרש אלה.
אם און בידך הרחיקהו (איוב יא, יד), כי לא יצא מעפר און (איוב ה, ו). והתפעל232 ממנו ויהי העם כמתאוננים (במ' יא, א), מה יתאונן אדם חי (איכה ג, לח), ענין שקר. (iv)233ומזה הענין והשרש תאנים הלאת (יח' כד, יב), כלומר הוגיעה עצמה עשות234 השקרים, ובא הענין הזה על דרך העוה נלאו (יר' ט, ד). ותנח העי"ן במלת מחשבות אונך (יר' ד, יד), כמו עולתה ועולתה פעם נחה פעם נעה. וכתב החכם רבי יעקב בן אלעזר ז"ל מזה הענין, ותוחלת אונים אבדה (מש' יא, ז), תאר. און, אונים בפלס טוב טובים. 235 ורהבם עמל ואון (תה' צ, י), ומשמיע און מהר אפרים (יר' ד, טו), ובית אל יהיה לאון (עמ' ה, ה), ענין עמל ויגיעה וצער, וקרוב הוא לענין הראשון236. ויש מפרשים בית אל יהיה לאון, כמו לאין. ויש לפרש כמו זה ורהבם עמל ואון, כמו שאמר כי גז חיש ונעופה (תה' צ, י), וכן יתפרש תחת און ראיתי אהלי כושן (חב' ג, ו). וענין שני ואונו בשרירי בטנו (איוב מ, טז), ראשית אונו (דב' כא, יז), ולאין אונים עצמה ירבה (יש' מ, כט), ענין כח ואומץ. וענין שלישי לא אכלתי באוני (דב' כו, יד), בן אני (בר' לה, יח), אלוה יצפן לבניו אונו (איוב כא, יט), זבחיהם כלחם אונים (הו' ט, ד), ענין אד ואבל. ויש מפרשים מזה ויהי העם כמתאוננים, מה א237 יתאונן אדם חי (איכה ג, לט). וטוב הוא שיהיה אלוה יצפן לבניו אונו (איוב כא, יט), מענין כח, כלומר הגזל והעושק שעשה בכחו. וכן238 וידיו239 תשבנה אונו (איוב כ, י). אך עשרתי מצאתי און לי (הו' יב, ח), כמו הון בחלוף אל"ף בה"א. ויתכן להיות240 כמהו וידיו תשבנה אונו (איוב כ, י).
232. והתפעל ] וההתפעל BL
233. omission ] ומאם און בידך הרחיקהו איוב יא, יד, כי לא יצא מעפר און איוב ה, ו. ממנו ויהי העם כמתאוננים במ' יא, א, מה יתאונן אדם חי איכה ג, לח, ענין שקר. BL
234. עשות ] לעשות BL
235. omission ] וענין אחר BL
236. הראשון ] ראשון BL
237. addition א ] BL
238. addition וכן ] BL
239. וידיו ] ידיו BL
240. addition להיות ] BL
iv. Saut du même au même.
ולא אץ לבא (יהו' י, יג), לא אצתי מרועה אחריך (יר' יז, טז), ופירושו 241 הפסוק, אכתב עוד בשרש 242. ואץ ברגלים חוטא (מש' יט, ב), והנוגשים אצים לאמ243 (שמ' ה, יג). והפעל הכבד ויאיצו המלאכים (בר' יט, טו), אל תאיצו לנחמני (יש' כב, ד), כלם והדומים244 להם ענין מהירות. וענין שני כי אץ לך הר אפרים (יהו' יז, טו), כלומר צר ורחוק, ונוטה לו 245 והנוגשים אצים, וקרובים הם לענין הראשון, כי הממהר דוחק את השעה.
כא. בבלי יומא יח, ע"ב
כב. בראשית רבה כו, ז
הבקר אור (בר' מד, ג), ולילה אור בעדני (תה' קלט, יא), פעל עבר. הולך ואור (מש' ד, יח), בינוני כלומר הולך ומאיר, כי אורו עיני (שמ"א יד, כט), ותארנה עיני246 (שמ"א יד, כז) 247 . והפעל הכבד האירו ברקיו תבל (תה' צז, ד), ויאר את הלילה (שמ' יד, כ), יאר יי פניו אליך (במ' ו, כה), יאר פניו אתנו סלה (תה' סז, ב), מאירת עינים (תה' יט, ט). ואשר הוא פועל עומד מן הכבד248, והארץ האירה מכבודו (יח' מג, ב). והנפעל נאור אתה (תה' עו, ה), ויאור להם בחברון (שמ"ב ב, לב). והשם, באור פני מלך חיים (מש' טז, טו), ואור פני לא יפילון (איוב כט, כד), ויקרא אלהים לאור יום (בר' א, ה), אור זרוע לצדיקים249 (תה' צז, יא), אור צדיקים ישמח (מש' יג, ט), על כפים כסה אור (איוב לו, לב), 250 כאילו בעננים כסה האור, שלא יראה ויצו עליה על השמש כמפגיע, כלומר צוה על השמש להסתר מבני אדם כשמפגיע בה העבים, שהם כאילו פגעו בשמש והסתירוה. אי זה הדרך ישכן אור (איוב לח, יט). פירש הגאון רב סעדיה על מקום שיש בארץ שהוא אור כל השנה חוץ מיום אחד, והפכו מקום אחר כלו חשך חוץ מיום אחד, וזהו חשך251 איזה מקומו. מן האור עד מחצית היום (נחמ' ח, ד), פירושו מן הבקר, כלומר מתחלת האור. והקבוץ לעושה אורים גדולים (תה' קלו, ז). 252 ובתוספת מ"ם את המאור הגדול (בר' א, טז), כל מאורי אור בשמים אקדירם עליך (יח' לב, ח). ובקבוץ הנקבות, את שני המאורות (בר' ח, טז), כלם שהם מענין זה 253 ידוע ענינם254 שהוא מלשון אורה. 255 ויש אומרים כי נגזר מענין זה את האורים ואת התמים (וי' ח, ח), ולא נתברר אצלנו מה הם אומרים256 האורים והתמים, כי ידמה לפי הפסוקים שהם דבר אחר זולתי אבני החשן. ורבינו שלמה ז"ל257 פירש שהוא כתב שם המפורש שהיה נתנו בתוך כפלי החשן שעל ידו היה מאיר את דבריו ומתמם את דבריו, ולא נדע האמת. וענין שני ולא תאירו מזבחי חנם (מל' א, י), פירושו258 ולא תלהיבו, וכן לכו באור אשכם (יש' נ, יא), אשר אור לו בציון (יש' לא, ט) 259 . נשים באות מאירות אותה (יש' כז, יא), פירוש חלשים כמו נשים260 יבאו261 ויבערו אותה. וכן אשר הוצאתיך (בר' טו, ז), לדעת שפירשו בו רבותינו ז"ל262, וזה הענין קרוב לענין הראשון, או יהיה פירושו אור כשדים בקעת כשדים263, וכן על כן באורים כבדו י"י (יש' כד, יד), פירושו בעמקים. מאורת צפעוני (יש' יא, ח), פירושו חור צפעוני. וענין רביעי ללקט ארות (מל"ב ד, לט), פירושו ירקות, וכן אמר התרגום264 ללקטא ירקונין. ודברי265 רבותינו ז"ל266 [כא] ויצא אחד אל השדה ללקט אֹרוֹת, מאי אורות? תנא משמיה דרבי מאיר זה גרגיר, אמר רבי יוחנן למה נקרא שמו ארות? שמאיר את העינים, והוא שקורין לו267 בלעז אורוגא. ויש מי שמפרש על268 אורות טלך (יש' כו, יט), מזה הענין, כלומר טל הראוי, ליק269 לירקות. או פירושו כמו אור היום. וענין חמשי כחם צח עלי אור (יש' יח, ד), יפיץ ענן אורו (איוב לז, יא), הן פירש עליו אורו (איוב לו, ל), ענין אלו מטר. ובדברי רבותינו ז"ל [כב] אמר רבי יוחנן כל אורה שנאמרה באליהוא אינה אלא בירידת גשמים. ויש אומרים כי נקרא המטר אור, בעבור המאור הקטן, כי בתנועותיו יהיה המטר בצווי הבורא. ויש מי שפרש הן פרש עליו אורו (איוב לו, ל), שמשו. וכן צר ואור חשך בעריפיה (יש' ה, ל), הירח והשמש, והוא מענין הראשון. וענין ששי ועדרים לאורות (דה"ב לב, כח), הם האבוסים, והוא הפוך מאֻרְוֹת סוסים (מל"א ה, ו).
246. עיני ] עיניו BL
247. omission ] , קומי אורי יש' ס, א BL
248. מן הכבד ] מהכבד BL
249. לצדיקים ] לצדיק BL
250. omission ] ויצו עליה כמפגיע, BL
251. חשך ] וחשך BL
252. omission ] ובה"א הנקבה, ליהודים היתה אורה אס' ח, טז. BL
253. omission ] ענינם BL
254. ענינם ] BL
255. omission ] ויש בהם שהם משל על רוב הטובה, כמו אור צדיקים מש' יג, ט, אור זרוע לצדיק תה' צז, יא, ליהודים היתה אורה אס' ח, טז, והדומים להם. וכן החשך על רוב הצרה. BL
256. addition אומרים ] BL
257. addition ז"ל ] BL
258. פירושו ] פירוש BL
259. omission ] , אור לשבת נגדו יש' מו, יד BL
260. כמו נשים ] כנשים BL
261. addition יבאו ] BL
262. addition ז"ל ] BL
263. בקעת כשדים ] עמק כשדים BL
264. התרגום ] המתרגם BL
265. ודברי ] ובדברי BL
266. addition ז"ל ] BL
267. addition לו ] BL
268. על ] טל BL
269. addition ליק ] BL
ונתן אליך אות או מופת (דב' יג, ב), ובא האות והמופת (דב' יג, ג), זאת אות הברית (בר' ט, יב), והיה כי תבאנה כל האותות האלה (שמ"א י, י), והיה הדם לכם לאות (שמ' יב, יג), איש על דגלו באותות (במ' ב, ב), פירושו סימן, ועוד נפרשמו270 בשרש יפת.
270. נפרשמו ] נכתבנה BL
אז ישיר משה (שמ' טו, א), אז יבנה יהושע (יהו' ח, ל). כתב271 החכם רבי אברהם בן272 עזרא, משפט לשון הקדש לאמר לשון עתיד תחת עבר עם מלת אז. וכן אז ידבר יהושע (יהו' י, יב), אז יכה273 חזאל (מל"ב יב, יח), אז יבדיל משה (דב' ד, מא), וככה בלשון ישמעאל274. אז אמרתי הנה באתי (תה' מ, ח), כי אז תצליח תצליח(v)275את דרכיך ואז תשכיל (יהו' א, ח), ומאז באתי אל פרעה (שמ' ה, כג), ומן אז חדלנו לקטר למלאכת השמים (יר' מד, יח), נכון כסאך מאז (תה' צג, ב), כלם ענין העת ההיא. ויבא בתוספת יו"ד, אזי המים שטפוני (תה' קכד, ד). ידעת כי אז תולד (איוב לח, כא), המוקדם מאוחר, ופירושו הידעת276 אז כי תולד ומספר ימיך רבים. וכן על אף אויבי (תה' קלח, ז), מוקדם מאוחר, רוצה לומר277 אף על אויבי. ואדני אבי פירש על אף אויביו כמשפטו, מלשון פן יחרה אף יי (דב' ו, טו), והנני עתיד לבארו בשרשו.
271. כתב ] וכתב BL
272. בן ] אבן BL
273. יכה ] יעלה BL
274. ישמעאל ] ישמאל BL
275. addition ] BL
276. הידעת ] ידעת BL
277. רוצה לומר ] ורצונו לאמר BL
v. Dittographie
כג. בבלי, חולין סב ע"ב
אזלו מים מני ים (איוב יד, יא), הלחם אזל מכלינו (שמ"א ט, ז), ואוזל לו אז יתהלל (מש' כ, יד), ענינו הלך כתרגום282. 283 והכבד ודן ויון מאוזל (יח' כז, יט), נכתבה בו הוא"ו284 עם הדגש, כלומר הולך ממקום למקום. וכן אמר התרגום ודן ויון בשיירן. ומן הענין הזה מה תזלי מאד לשנות את דרכך (יר' ב, לו), מה תלכי, והנח שבין התי"ו והזי"ן במקום פ"א הפעל, והוא מבנין הקל. אצל האבן האזל (שמ"א כ, יט), האזל תאר לאבן, או יחסר הנסמך ומשפטו האבן אבן האזל, ופירושו285 אבן ההלוך, ודומה כי כשהיו עושין286 שום חבור ואסיפה היו הולכין287 שם ובהתמדת ההליכה שם קראוה אבן האזל, ויונתן ע''ה288 תרגם אבן אתא, אולי היתה אות וסימן לעוברי דרכים.
אזן אהרן הימנית (וי' ח, כג), הלא אזן מלין תבחן (איוב יב, יא), שמעה אזני ותבן לה (איוב יג, א), כי אזן שמעה ותאשרני (איוב כט, א), 289 הנוטע אוזן הלא ישמע (תה' צד, ט), אזנים כרית לי (תה' מ, ז). והפעל הכבד ממנו האזינו השמים (דב' לב, א), פירושו הטו אזן, וכן כלם אשר הם290מענין זה291 ומהשרש הזה. והענין292 הזה אזין עד תבונותיכם (איוב לב, יא), שקד מזין על לשון הוות (מש' יז, ד), משפטם אאזין מאזין. וענין אחד במאזנים לעלות (תה' סב, י), מאזני צדק אבני צדק (וי' יט, לו), ענינו ידוע, והוא הכלי ששוקלין בו, ולפי שהוא שתי כפות נקרא בלשון שנים מאזנים. אזן293 וחקר (קה' יב, ט), פירשו רבי יונה אבן גנאח מענין זה, כלומר שקל ענין בענין וחקר אותם. ורבי יהודה הכניסו בכלל ענין הראשון. וכתב רבי יונה באחד 294 מהפנים ויתד תהיה לך על אזיניך (דב' כג, יד), מהשרש הזה. והנכון שהאל"ף נוסף295 ופירושו כלִי זינך.
והוא אסור באזיקים (יר' מ, א), מן האזיקים אשר על ידיך (יר' מ, ד), האל"ף בהם נחה. וכתב רבי יונה שהאל"ף שרש, והנכון שהאל"ף נוספת, כי מצאנוהו בלא אל"ף לאסור מלכיהם בזיקים (תה' קמט, ח), רֻתקו בזיקים (נח' ג, י), וענינו שלשלאות של ברזל פֵיריָיש296 בלעז.
296. פֵיריָיש ] קדיני BL
אזרו חיל (שמ"א ב, ד), ואתה תאזור מתניך (יר' א, יז), אזור במתניו (מל"ב א, ח). והפעל הכבד אאזרך ולא ידעתני (יש' מה, ה), וַתַּזְרֵנִי297 חיל (תה' יח, מ), משפטו ותאזרני. ואדני אבי ע"ה כתבו298 בשרש זרה ושם נכתבו עוד. והנפעל נאזר בגבורה (תה' סה, ז). וההתפעל עוז התאזר (תה' צג, א), התאזרו וחתו התאזרו וחתו299 (יש' ח, ט), ענינם 300 חגירה וזרוז. ושם כלי שחוגרין א301בו אזור, ויאסור302 אזור במתניהם (איוב יב, יח), והנה נשחת האזור (יר' יג, ז), ולא נפתח אזור חלציו (יש' ה, כז). וענין אחר מאזרי זיקות (יש' נ, יא), שפירושו קודחי אש, כך פרשו רבי יונה. ויש מפרשים מוציאי אש, והם אותם הפוסלים בעצים ובאבנים שיוציאו אש מהם בחוזק פסלם בהם ואותם יקראו303 מאזרי זיקות. ואדני אבי ז"ל פרשו מהענין הראשון, כלומר מאספי זיקות.
כד. בבלי, שבת כ ע"א
ואת האח לפניו מבוערת (יר' לו, כב), פרשו רבי יונה מחתה. ויתכן לפרש כי האש עצמו כשהוא גדול יקרא אח והוא304 המדורה. וכן תרגם יונתן וית נורא קדמוהי מדלקין. ותרגום על האש אשר על האח (יר' לו, כג) לנורא דלגומרין. ובדברי רבותינו ז"ל [כד], מאי האח305? רב אמר אחו אנא306, פירושו עצי ערבה, ושמואל אמר עצים הנדלקין307 באחוה. וענין שני ואמר אח (יח' ו, יא), ענינו צער ואבל, ומזה אח עשויה (יח' כא, כ). ורבי אחי רבי משה פרשם מן אנחה ויהיה חסר נון308 כמו נו"ן אמנה מן אמת. וענין שלישי האח האח ראתה עינינו (תה' לה, כא), יען אמר האויב עליכם האח (יח' לו, ב), יען אשר אמרה צר על ירושלים האח (יח' כו, ב), ענינו שמחה וגילה. ויש לפרשו309 מן הענין310 השני והוא הנכון בעיני. וענין רביעי ועשה אח מאחד מאלה (יח' יח, י), שהוא כמו אחד. ויש מפרשים אח ממש, כי כל דבר יקרא אח כנגד חברו. וכן ביריעות אשה אל אחותה (שמ' כו, ו). וינתן תרגם כמשמעו ויעבד לאחוהי311 מחדא מאִלֵּין. והכניס רבי יונה בזה הענין אח לא פדה יפדה איש312 (תה' מט, ח), ולפי דעתי שהוא אח ממש, ופירושו כי לא יפדה איש את אחיו מן המות.
אחד היה אברהם (יח' לג, כד), ונגרעה האל"ף ודבר חַד את אַחַד (יח' ל, לג), והיו לאחדים בידך (יח' לז, יז), מחוברים בדבר אחד, כימים אחדים (בר' כט, כ), כלומר היו בעיניו כימים מועטים. ולפי שהאחד מעוט המספר יכנו הדבר המועט באחד. התאחדי הימיני (יח' כא, כא), התבודדי באחת313 המקומות. ומזה העיקר והענין אל תחד כבודי (בר' מט, ו), וכן אל יחד בימי שנה (איוב ג, ו), ודגש הדל"ת לתקון הקריאה, לפי שהמלה מלעיל כמו שכתבנו בחלק הדקדוק. וטוב הוא, שיהיה אל יחד בימי שנה, משרש חדה מענין שמחה, אבל אל תחד כבודי מזה השרש בפלס אני אוהבי אהב (מש' ח, יז). אחת אל אחת (שמ' לו, יב), משפטו אחדת. ותחסר הדל"ת והתי"ו סימן נקבה314. ולפי דעתי שמלה315 אחת גזרה בפני עצמה ולא נגזרה ממלת אחד, כי אם ממלת אח, ועשה אח מאחד מאלה (יח' יח, י), ותאמר316 אח לזכר ואחת לנקבה, אבל מגזרת אחד לא מצאנו מלה לנקבה. ויונתן תרגמו317 כמשמעו ויעבד לאחוהי מחדא מאילין.
כה. בבלי, בבא בתרא כח ע"ב
ולרבקה אח (בר' כד, כט), קמוץ. ובהסמכו אחי אשכל ואחי ענר (בר' יד, יג), והיו"ד תמורת ה"א למ"ד הפעל והיא318 הנפקדת ממלת אח נהפכה וא"ו319 בנקבה, אחות לנו קטנה (שה"ש ח, ח), הוא"ו320 תמורת ה"א למ"ד הפעל והתאר321 לנקבה, ולאחותו הבתולה (וי' כא, ג), אחותי רעיתי (שה"ש ה, ב), אחותך322 הקטנה (יח' טז, מו), מה נעשה לאחותינו (שה"ש ח, ח), בכל הכנויים האל"ף בשבא323 ופתח, ובא אחד האל"ף בפתח לבדו, לאחיו ולאחותו (במ' ו, ז). ולרבים אחים אנחנו (בר' יג, ח), אחיך אחיך324 אנשי גאולתך (יח' יא, טז), אַחי מאין אתם (בר' כט, ד), אחינו המסו את לבבינו (דב' א, יח), בכלם האל"ף בפתח. ובהפסק אספרה שמך לאחי (תה' כב, כג), האל"ף בסגול. וכן אחיו בסגול לעולם מפני קמץ החי"ת, ויראו אחיו (בר' לז, ד), ובכנוי הרבים אחיכם אחיהם325 האל"ף בשבא326 ופתח, וכן עם אותיות השמוש ואחיכם כל בית ישראל (וי' י, ו), ובא אחד327 האל"ף בפתח לבדו, ובאחיכם בני ישראל (וי' כה, מו). וכן כשנכנסה עליו ה"א השאלה האחיכם יבאו למלחמה (במ' לב, ו), וכבר כתבנו הטעם בחלק הדקדוק בשער השמות. ולרבות אחיות, את328 אחי ואת אחיותי (יהו' ב, יג), היו"ד תמורת ה"א למ"ד הפעל והוא"ו329 והתי"ו סימן הרבות. והשם להפר את האחוה (זכ' יא, יד). וענין שני מזה השרש, ישגא אחו בלי מים (איוב ח, יא), כי הוא"ו330 למ"ד הפעל תמורת הה"א, והוא שם צמח, שרועין אותו הבהמות הנקרא בדברי רבותינו ז"ל [כה] אספתא331. ולרבים כי הוא בין אחים יפריא (הו' יג, טו), ומשפטו אחוים. ויש מפרשיו332 אותו מענין אח והוא הנכון דרך333 הדקדוק. ותרעינה באחו (בר' מא, יח), הבי"ת בו נוספת כבי"ת בלכו334לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי (מש' ט, ה), או יהיה מקום הצמח נקרא על שמו והבי"ת משמשת.
318. והיא ] והה"א BL
319. וא"ו ] וי"ו BL
320. הוא"ו ] הוי"ו BL
321. והתאר ] והתי"ו BL
322. אחותך ] ואחותך BL
323. בשבא ] בשוא BL
324. addition אחיך ] BL
325. אחיכם אחיהם ] אחיהם, אחיכם BL
326. בשבא ] בשוא BL
327. אחד ] האחד BL
328. את ] ואת BL
329. והוא"ו ] והוי"ו BL
330. הוא"ו ] הוי"ו BL
331. אספתא ] אספסתא BL
332. מפרשיו ] מפרשים BL
333. דרך ] בדרך BL
334. addition בלכו ] BL
חיל אחז (שמ' טו, יד), אחזת שמורות עיני (תה' עז, ה), ויאחוז את הבית (מל"א ו, י), לבלתי אחז בקירות הבית (מל"א ו, ו)335 ולא יהיו336 אחוזים בקיר הבית (יח' מא, ו), לאחוז בכנפות הארץ (איוב לח, יג) צירים וחבלים יאחזון (יש' יג, ח), החי"ת בצרי מפני ההפסק. הלא חבלים יאחזוך כמו אשת לידה (יר' יג, כא), החי"ת בחטף סגול, וַתחֶז יד ימין יואב (שמ"ב כ, ט). אחוזי חרב (שה"ש ג, ח), הפעל337 בו על דרך חגור כלי מלחמה (שופ' יח, יא), לבושה338 בדים (יח' ט, ב). ואחז בפילגשי (שופ' כ, ו), ואחז לך 339 מהנערים (שמ"ב ב, כא). ואחזי בה (רות ג, טו), החי"ת בקמץ חטף, אחזו לנו שועלים (שה"ש ב, טו), בית אב אחד אחז לאלעזר ואחז אחז לאיתמר (דה"א כד, ו), אחז בחבלי בוץ (אס' א, ו). והנפעל נאחז בסבך (בר' כב, יג), כדגים שנאחזים (קה' ט, יב), ויאחזו בה (בר' מז, כז), ובהרפות האלף ובהרפות האל"ף340 ונאחזו בתוככם (במ' לב, ל). והפעל הכבד וכבש בזהב לכסא מאחזים (דה"ב ט, יח). וכבד אחר מאחז פני כסא (איוב כו, ט) ענינם ידוע341. ופירוש ויאחז את הבית (מל"א ו, י), קרה אותו בעצי ארזים, וכן תרגם יונתן וטלַלַת342 ית ביתא, ואמר בו לשון אחיזה. לפי שהקורות אחוזות343 בכותל זה ובכתל זה שכנגדו, כמו שאמר גם כן לבלתי אחז בקירות הבית (מל"א ו, ו). ומענין זה אחזה. תנו לי אחזת קבר (בר' כג, ד), והיו לכם לאחזה (וי' כה, מה), נקראת המלה344 הנחלה כן, לפי שהאדם נאחז במקום ומוחזק בעבורה, כמו שאמר ויאחזו בה (בר' מז, כז) , ונאחזו בתוככם (במ' לב, ל). ואחזת מרעהו (בר' כו, כו) שם איש. 345 ודעת התרגום סיעה מרעיו346. נקראת347 חבורת האיש אחזה, לפי שנאחזים בו ולא יפרדו ממנו בצאתו ובבאו.
335. addition ] BL
336. יהיו ] יהיה BL
337. הפעל ] הפעול BL
338. לבושה ] לבוש BL
339. omission ] אחד BL
340. addition ובהרפות האלף ובהרפות האל"ף ] BL
341. addition ענינם ידוע ] BL
342. וטלַלַת ] וטלל BL
343. אחוזות ] אוחזות BL
344. addition המלה ] BL
345. omission ] והמסורת עליו לית שום בר נש. BL
346. סיעה מרעיו ] וסיעת מרחמוהי BL
347. נקראת ] ונקראת BL
אחלי אדני (מל"ב ה, ג), אחלי יכונו דרכי (תה' קיט, ה), פרשם רבי יונה לשון תכלית, 348 מה שאפשר שיועיל לו ומה שיוכל לעשותו, שיעמד לפני הנביא. והנכון בעיני שיהיו מענין ויחל משה (שמ' לב, יא), חלו נא פני אל (מל' א, ט). ומשרשם שהם ר349 ענין תחנה ובקשה והאל"ף נוספת, ויאמר לאחד אחל ולרבים אחלים ובסמוך אחלי אדני (מל"ב ה, ג), ופירושו תחנות אדני ובקשותיו יהיו לפני הנביא אשר בשמרון, אז יאסוף אתו מצרעתו. וכן פירוש אחלי יכוני דרכי, כלומר תחנותי ובקשותי, שיכונו דרכי לשמור חקיך, כדרך תכין לבם (תה' י, יז). ורבינו האיי ז"ל פרשם, כמו אשרי ואשרי 350.
וילכו אחרנית (בר' ט, כג), ואתה הסבות את לבם אחרנית (מל"א יח, לז), פירש רבינו סעדיה ז"ל הסבות את לבם שהיה עד אתה351 אחרנית. ואדני אבי 352 פירש הסבות את לבם אחרנית מאמונת הבעל כי הכירו כי שקר נסכו. ומשקל אחר, וילכו לאחור ולא לפנים (יר' ז, כד), וקבוצו אחורים, 353 אחורי המשכן (שמ' כו, יב). ומשקל אחר, ואחר כן תבא אליה (דב' כא, יג). ומשקל אחר, טוב אחרית דבר מראשיתו (קה' ז, ח), ונקרא השכר אחרית, לפי שהוא סוף המעשה. כי אם יש אחרית ותקותך לא תכרת (מש' כג, יח), לתת לכם אחרית ותקוה (יר' כט, יא), אם מצאת ויש אחרית (מש' כד, יד). ומשקל אחר, לאחרונה יסעו (במ' ב, לא). והקבוץ מן אחר אחרי מות משה (יהו' א, א), ויכהו אבנר באחרי החנית (שמ"ב ב, כג), פירושו, במה שאחרי החנית והוא עץ החנית. ועם הכנויים354 יקבץ בלשון רבים לעולם, ואזניך תשמענה דבר מאחריך (יש' ל, כא), ותבט אשתו מאחריו (בר' יט, כו), פירושו אשתו שהיתה מאחריך355 הביטה אחריה, מוכיח אדם אחרי (מש' כח, כג), כלם ענינם ידוע. ופרשו356 הגאון רבנו357 סעדיה כן 358 אמר, כי הם דברי האל יתברך מוכיח אדם ללכת בחקותי359 ולמלא אחרי, חן ימצא ממחליק לשון כי הוא מזיקהו. ואדני אבי ז"ל360 פירוש אחרי שם התאר361 ופירוש מוכיח אדם, שהוא נסוג אחור חן ימצא. והתאר ליום אחרון (מש' לא, כב), אחרנים אחרנה. ולאיש זולתו ואיש אחר יקחנה (דב' כ, ז), בגדים אחרים (וי' ו, ד), בשנה האחרת (בר' יז, כא), שבע שנים אחרות (בר' כט, ל). ונקראת פאת המערב אחור, ואחור ולא אבין לו (איוב כג, ח), והים המערבי הים האחרון (דב' יא, כד), לפי שהפנים הם המזרח והאחור המערב, כי פני האדם אל זריחת השמש, ועל סדר זה נקראו דרום ימין, וצפון שמאל. ולמי שמעשיו באחרית והמתנה 362 הפעל הכבד למאחרים על היין (מש' כג, ל), ולא אחר הנער לבא363 (בר' לד, יט). ופירוש למאחרים על היין, שמתעכבים כל היום עד הערב על שתיית היין, וכן אמר מאחרי בנשף (יש' ה, יא), וכן פירוש מאחרי שבת (תה' קכז, ב), שמתעסקין364 כל היום במלאכתם עד הערב. וכתב אדני 365 ז"ל כי אינו כמו אלה כי בא יבא לא יאחר (חב' ב, ג), אבל פירושו לא יסוף כמו אחרית שהוא סוף, וכן תרגם יונתן יקשיב וישמע לאחור (יש' מב, כג) לסופא. 366 וכתב החכם ר' יעקב בן אלעזר וכבר נאמר, כי אַחַר ובנית ביתך (מש' כד, כז), צווי מזה, כמו פלג לשונם (תה' נה, י). וכבד אחר ויוחר מן המועד (שמ"ב כ, ה). והפעל הקל367 ואחר עד עתה (בר' לב, ה). ונקראו בני האדם אחרית על שם שנשארו אחריו, ואחריתם בחרב אהרג (עמ' ט, א), ואחריתכן בסירות דוגה (עמ' ד, ב), פירושו בניהם. וכן ואחריהם בפיהם ירצו סלה (תה' מט, יד). וכן ולא לאחריתו (דנ' יא, ד), כלומר שלא תשאר המלכות לבנו, 368 והכניס רבי יונה ענין אחר בזה השרש ירבו עצבותם אחר מהרו (תה' טז, ד), ופרש כך יהי רצון שירבו עצבותם369 הממהרים אל המחלוקת. ואיננו נכון, כי לא מצאנו משרש מהר בבנין370 הקל מענין מהירות. כי אם מענין מהר ומתן, מהר ימהרנה לו לאשה (שמ' כב, טו). והנכון 371 כי הוא מענין השני שיאמר לדבר אחר372זולתו אחר, ופירש הפסוק ירבו עצבות המוהרים לאל אחר, כלומר שנותנין לאל אחר מהר ומתן ומקריבים קרבנות ומסיכים נסוכים373, ואחרית הפסוק יוכיח שאמר בל אסיך נסכיהם מדם (תה' טז, ד).
351. אתה ] עתה BL
352. omission ] ז"ל BL
353. omission ] ובסמוך BL
354. הכנויים ] הכנוי BL
355. מאחריך ] מאחריו BL
356. ופרשו ] ופירש BL
357. רבנו ] רב BL
358. omission ] מוכיח אדם אחרי BL
359. בחקותי ] בחוקתי BL
360. ז"ל ] ע"ה BL
361. התאר ] תאר BL
362. omission ] בא BL
363. addition לבא ] BL
364. שמתעסקין ] שמתעסקים BL
365. omission ] אבי BL
366. omission ] וכן הגידו האותיות לאחור יש' מא, כג לסופא, כלומר הבאות באחרית הימים. BL
367. הקל ] קל BL
368. omission ] ואחריתך בחרב תפול יח' כג, כה, פירוש עמך, כי זכר אפך ואזניך שהוא משל על הראשים, ואמר ואחריתך על העם כי' הראש הוא ראשית ותחלה לעם כי הוא יוצא ובא לפניהם והעם לאחרית. וכן תרגם יונתן עמך, ותרגם ואחריתך תאכל באש יח' כג, כה ושפר ארעך. וכן ואחריתם בחרב אהרוג עמ' ט, א, אמר על העם. BL
369. עצבותם ] עצבות BL
370. בבנין ] מבנין BL
371. omission ] בעיני BL
372. addition אחר ] BL
373. ומסיכים נסוכים ] ומנסכים נסכים BL
ויהלך אט (מל"א כא, כז), ענינו בנחת. ויש מפרשים מזה, ואט אליו אוכיל (הו' יא, ד), ועניינו בנחת אאכילהו ועוד נכתבנו374 בשרש נטה. ומהענין הזה והשרש הזה לאט לי לנער לאבשלום (שמ"ב יח, ה), ההולכים לאט (יש' ח, ו), ודבר לאט עמך (איוב טו, יא), אתנהלה לאטי (בר' לג, יד), והלמ"ד375 בהם נוספת והיו"ד בלאטי נוספת, או היא376 כנוי המדבר 377. ורבי יהודה אמר, שאלו הלמדי"ן שרשיות. ודרשו אל האלילים 378 - והאטים379 (יש' יט, ג), מין ממיני הכשפים שנעשה בנחת ויתכן שרשם380 אטט בראית הדגש באטים. וכן כתב אדני אבי ז"ל ואמר, כי כן יקראו 381 בערבי382 אלאטוט.
גרן האטד (בר' נ, י). וקוץ ודרדר תרגם383 אנקלוס וכובין ואטדין, והוא מין ממיני הקוצים קרדון בלעז.
383. תרגם ] תרגום BL
כו. בבלי, מנחות פו ע"ב
אטם אזנו משמוע דמים (יש' לג, טו), עניינו סותם, וכן אוטם שפתיו נבון (מש' יז, כח), חלוני שקופים אטומים (מל"א ו, ד), כמו שתרגם יונתן פתיחן מלגאו384 וסתימן מלבר, כלומר רחבים מבפנים וצרים מבחוץ כמו שעושין אותן היום. ובדברי רבותינו ז"ל [כו], מצאנו בהפך זה. והנני עתיד לזכרו עוד בשרש שקף. וכן פירוש וההחלונים385 האטמות (יח' מא, טז), שהיו צרים, לא שהיו סתומות386 מהכל, כי לא יקרא חלון, אם אינו פתוח. והכבד כמו פתן חֵרֵש יאטם אזנו (תה' נח, ה).
אטון מצרים (מש' ז, טו), תרגום מיתריהם אטוניהון, רוצה לומר כי הערש בדיו387 חטובות ומתוקנות היטב, והוא מסורגל במיתרי הפשתן העשויין388 במצרים שהם נאים.
ואל תאטר עלי באר פיה (תה' סט, טז), ענינו ואל389 תסתם, ומענינו נאמר איש אטר יד ימינו (שופ' ג, טו), כלומר סתום יד ימינו שאינו עושה בה דבר והוא שמאלי.
389. ואל ] אל BL
אי הבל אחיך (בר' ד, ט), אי זה יכשר (קה' יא, ו), אי זה ספר כריתות אמכם (יש' נ, א), אי מזה תבא (שמ"ב א, ג), כלם ענין שאלה על הדבר. אך אי לזאת אסלח לך (יר' ה, ז), היא390 לשון קריאה, אומר אי לזאת אסלח כלומר בעבור מה אסלח391 כי בניך עזבוני וגו' ואין לך צדקה שאסלח לך בעבורה, או תהיה מלת אי חסרת כ"ף איך, ורוצה לומר איך לזאת הרעה אסלח לך כי בניך עזבוני. ויאמר392 רבי יונה, כי אי מזה תבא משפטו להיות, מאי זה מקום תבא. ואין צורך, רק פרושו מזה המקום שתבא אי הוא. ובתוספת ה"א ובדגש היו"ד ובצרי איה האנשים (בר' יט, ה), אך איה העדר נתן לך (יר' יג, כ), פירש רבי יונה כי איננו393 שאלה לדעת אבל הוא על דרך הפלגה והפלאה394, כלומר ראה מה נחמד העדר נתן395 לך, ואין צורך רק הוא כמשמעו. ופירש כי איכה ואיפה396 מלות מורכבות ממלה397 אי, והנכון שהן מלות בפני עצמן. וענין אחר בזה השרש יושב האי הזה (יש' כ, ו), איי כתים (יר' ב, י), איי הגוים (בר' י, ה), ושמתי נהרות לאיים (יש' מב, טו), ומאיי הים (יש' יא, יא), ענין כלם המחוזות שהנהר398 או הים399 מקיפים אותם. וכן המחוזות שאין נהר או ים מקיפין אותם400 נקראו גם כן איים, כמו יושב האי הזה שהוא אומר על ירושלם, כי פירוש מלת אי מחוז. ולרוזנים אי שכר (מש' לא, ד), כ401חסר נו"ן ומשפטו אין שכר, וכן אי כבוד (שמ"א ד, כא), משפטו אין כבוד. ואם הוא בחרק, כמו ואין יש פה תחת ידיך (שמ"א כא, ט). ויתכן לפרש שניהם402 כמו איה, ומלת אל למלכים עומדת במקום שנים, ופירושו ואל לרוזנים שיאמרו איה שכר לשתות. וכן אי כבוד, כלומר איה כבוד, שאיננו בישראל היום. וענין אחר אי לך ארץ (קה' י, טז), ואי לו403 האחד שיפל (קה' ד, י), ענינם אוי 404 . ימלט אי נקי (איוב כב, ל), פירש רבי יונה, איש נקי, והנכון שהוא כמו יושב האי הזה שהקדמנו ופירושו כי הנקי ימלט כל האי בזכותו. ואת האיה ואת405 הדיה406 למינה (דב' יד, יד), שם העוף, ואומרים שהוא הנקרא407 אגסא בלעז. ופגשו ציים את איים (יש' לד, יד) שם חיות, ותרגם יונתן וענה איים באלמנותיו (יש' יג, כב) וינצפון התולין408. ויש מפרשים איים, כמו ואת האיה אגאסא409 בלעז.
390. היא ] הוא BL
391. addition כלומר בעבור מה אסלח ] BL
392. ויאמר ] ואמר BL
393. איננו ] אינו BL
394. הפלגה והפלאה ] הפלאה והפלגה BL
395. נתן ] הנתן BL
396. ואיפה ] איפה BL
397. ממלה ] ממלת BL
398. שהנהר ] שנהר BL
399. הים ] ים BL
400. addition וכן המחוזות שאין נהר או ים מקיפין אותם ] BL
401. addition כ ] BL
402. שניהם ] שניהן BL
403. ואי לו ] ואילו BL
404. omission ] , ואילו היא מלה אחת מורכבת משתי מלות BL
405. addition ואת ] BL
406. הדיה ] והדיה BL
407. הנקרא ] נקרא BL
408. התולין ] התולים BL
409. אגאסא ] נגפ"א BL
הלא איד לעול (איוב לא, ג), גם אני באידכם אשחק (מש' א, כו), ענין צער ומקרה הרע410. וענין אחר ואיד יעלה מן הארץ (בר' ב, ו) פירושו ענן, כלומר על ידי גשם שהשקה את 411 פני האדמה הצמיח הקדוש ברוך הוא 412 העצים413, וכן יזוקו מטר לאידו (איוב לו, כז). ופירש אדני אבי ע"ה יזקו העננים מטר בעבור אידו, והוא העשן העולה מן הארץ בעבור החם, יקרא בערבי בכאר בַּבּוּר בלעז והוא איד יעלה מן הארץ וכי כאשר יעלה 414 איד415 מן הארץ ויפגע בעבים ירדו הגשמים, משל לעשן 416 הקדרה כשיעלה למכסה יזלו מיד מים. ופירש רבנו סעדיה ז"ל, ואד יעלה מן הארץ417 ולא אד, 418 ואין419 עומד420 במקום שנים, וכן פירש כי לא היה בתחלת העולם לא אדם שיזרע ולא אד שיעלה, אלא ברא הקדוש ברוך הוא בגזרותיו הכל מתוקן. ונכון הוא זה הפירוש מכל אשר מפרשים בו.
איך תאמרי (יר' ב, כג), ובתוספת ה"א אהה י"י421 אחד422 איכה נעשה (מל"ב ו, טו), איכה נדע את דבר423 (דב' יח, כא), איכה ישבה בדד (איכה א, א). ובכפל הכף כי איככה אוכל וראיתי (אס' ח, ו), ואיככה אוכל וראיתי (אס' ח, ו), והם מלרע. ומלעיל איככה אלבשנה (שה"ש ה, ג), איככה אטנפם (שה"ש ה, ג) כלם ענין אחד, אבל יש מהם שאלה על תכונת הדבר, איך424 נעשה? והוא איככה425 נעשה (מל"ב ו, טו)? איכה נדע את הדבר (דב' יח, כא), איכה נדע את הדבר426 יעבדו הגוים (דב' יב, ל). ויש מהם שאלה על דרך תמה427, והוא איכה ישבה בדד428(איכה א, א), איך תאמרי (יר' ב, כג), איככה אוכל (דב' ז, יז), איככה אלבשנה (שה"ש ה, ג). ויש בעניין429 אנה, איכה תרעה ואיכה430 תרביץ (שה"ש א, ז), ובחלם ויאמר לכו וראו איכה הוא (מל"ב ו, יג), ענינם אנה תרעה, ואנה431 תרביץ, אנה הוא.
כגבר אין איל (תה' פח, ה), פירושו כח, וכן אילותי לעזרתי חושה (תה' כב, כ), אבל הוא בא432 בסימן נקבה כמו עזרתי. ופעמים עי"ן הפעל נחה יש לאל ידי (בר' לא, כט), ואין לאל ידך (דב' כח, לב), כי יש לאל ידם (מי' ב, א). ושם במשקל אחר, אוּל בפלס אור, ובריא אולם (תה' עג, ד), פירושו433 ובריא כחם. והתאר האל י"י, (יש' מב, ה), כלומר התקיף, מי כמוכה באלים (שמ' טו, יא), הבו ליי בני אלים (תה' כט, א), והם המלאכים434. 435 ובני סמוך ואמר436 בני על הכוכבים ואלים על המלאכים או הכוכבים437, ובני אינו סמוך כמו בני שלשים (בר' נ, כג),438 כמו שאמר439 ברן יחד כוכבי בקר ויריעו כל בני אלהים (איוב לח, ו), וכן ואתנהו ביד איל גוים (יח' לא, יא), והוא כתוב ביו"ד למדנחאי. והמסורת עליו ל440 מלא בחול, ופירושו תקיף הגוים והוא נבוכדנצר, וכן ואת אילי הארץ לקח (יח' יז, יג), תקיפי הארץ והוא כתוב ביו"ד, אבל ידברו לו אלי כ441גבורים (יח' לב, כא), בלא יו"ד והמסורת עליו לית חסר. ורבי יהודה כתב ונכתב התאר ביו"ד, ידברו לו אילי גבורים, ואולי הסופר טעה וחסר, כי אולי הוא כתב כן ונכתב התאר ביו"ד ואתנהו ביד איל גוים, ואחר כן442 כתב אילי הארץ, ואילי גבורים, ולא כתב עליהם מי ביו"ד ומי בלא יו"ד, ועל איל גוים אמר שנכתב ביו"ד, וכן הוא כתוב443 ביו"ד למדינחאי אבל מערבאי444 הוא חסר, וכדאי הוא אותו החכם445 שנדינהו לזכות בכל אשר נוכל, כי הוא האיר עיני כל הבאים אחריו בדקדוק ולשון המקרא, ואמת כי מצאנו במקצת הספרים446 אילי גבורים ביו"ד, אלא שאנחנו סומכין
432. בא ] BL
433. פירושו ] ופירושו BL
434. המלאכים ] המלכים BL
435. omission ] ובני איננו סמוך, כמו בני שלשים בר' נ, כג, או הם הכוכבים, BL
436. ואמר ] ואומר BL
437. addition או הכוכבים ] BL
438. addition ] BL
439. שאמר ] שאומר BL
440. ל ] לית BL
441. addition כ ] BL
442. כן ] כך BL
443. כתוב ] כתב BL
444. מערבאי ] למערבאי BL
445. החכם ] חכם BL
446. הספרים ] ספרים BL
447. סומכין ] סומכין BL
448. מצאנוהו ] מצאנוה BL
449. addition תקיפי הצדק ] BL
450. addition הצדק ] BL
451. על לשון ] בלשון BL
452. רוצה ] רצונו BL
453. omission ] ביחד BL
454. ביחד ] BL
455. שהוא אילת ] שאילת BL
456. על כנסת ] לכנסת BL
457. omission ] אל BL
458. מורה ] ממרא BL
459. ויחסה ] ויחס BL
460. omission ] אל אותו BL
461. דבר ] הדבר BL
462. ענינם ] ענים BL
איום ונורא (חב' א, ז), אימה כנדגלות (שה"ש ו, י). והשם והנה אימה (בר' טו, יב), ובסמוך אימת מלך (מש' כ, ב), ובקבוץ הנקבות ואימות מות (תה' נה, ה). אימתה ופחד (שמ' טו, טז) נכפל בו סימן הנקבה כמו שנכפל בישועתה463 (תה' ג, ג). ובקבוץ הנקבות ואימות מות (תה' נה, ה) אימתה ופחד (שמ' טו, טז) נכפל בו464 הזכרים יהלוך עליו אימים (איוב כ, כה), נשאתי אימיך (תה' פח, טז), האימים לפנים (דב' ב, י) הם הענקים ונקראו כן 465 שתפול אימה ופחד מהם466 על רואיהם. ובאימים יתהוללו (יר' נ, לח), הם הפסילים וקראם אימים על דרך גנאי כמו עצבים או ויקראו467 כן לפי שהעובדים אותם יפחדו מהם, וענין כלם פחד וא468ויראה.
מאין אתם (בר' כט, ד), מאין יבאו469 עזרי (תה' קכא, א), ענינו על שאלת מקום כמו אנה. וענין אחר כמו לא, ואם אין מתה אנכי (בר' ל, א), הוי כי גדול היום ההוא מאין כמהו (יר' ל, ז). וברפיון עי"ן הפעל אין זולתך (רות ד, ד), לאין נכון לו (נחמ' ח, יא), מאין כמוך (יר' י, ו). הן אתם מאין (יש' מא, כד), כלומר מאפס. כאין שפכה אשורי (תה' עג, ב), ענינו כמעט כלומר כאפס470 זמן. ואין יש פה תחת ידיך (שמ"א כא, ח), כמו אין בצרי כמו בן ובן, נֵר ונִיר471, רש וריש, והוא על דרך שאלה, כלומר והלא יש תחת ידיך, אן472 מלת לא תשמש473 בפנים שלא תשמש474 (vi)475 לא, ואף על פי ששניהם ענין אחד, כי לא תאמר אין על העוברים ועל476 העתידים477, לא תאמר אין פועל ואין פ478 יפעול אך תאמר לא פעל ולא 479, אך מלת אין נופלת על השמות ועל המלין בכל ענין ועל בינוני בדרך הודעה או בדרך ההסתר480. בדרך הודעה, כמו איניני נותן לכם תבן (שמ' ה, י), ואם אינך משיב (בר' כ, ז), ובדרך ההסתר ואין דובר אליו דבר (איוב ב, יג), ואין אומר השב (יש' מב, כב), רוצה לומר אין מי שדובר אליו דבר, אין מי שאמר השב. ובאה מלת אין עם481 העתיד, כי אין המלך יוכל אתכם דבר (יר' לח, ה), לפי שמלת יוכל אף על פי שהוא עתיד היא482 במקום בינוני שהוא התאר כמו שבאו רבים מן העתידים במקום הבינונים. ולפיכך נקשרה בו מלת אין כי הוא כמו שיאמר אין המלך א483יכול אתכם דבר, ואף על פי 484 שלא485 נהגו בזה השמוש כדי שלא יטעה אדם להשתמש בו עם מי שהוא עתיד לגמרי. גם יתכן לומר כי אמר כן לפי שנקשרה מלת אין עם המלך לא אם486 יוכל, רוצה487 לומר איננו המלך שיוכל אתכם דבר. ומלת לא נופלת על העוברים ועל488 העתידים489 בכל ענין. וכן על הבינונים, כמו ולא יודע עול בשת (צפ' ג, ה) שהוא נופל על אדם מיוחד, אבל באמרו אין490 ראה ואין יודע ואין מקיץ (שמ"א כו, יב) אם היה 491 לא ראה ולא מקיץ, לא היה מובן492 החפץ ממנו אלא היה מובן493 ממנו494 שהוא אומר על אדם מיוחד, כאמרו פלני זה לא רואה ולא מקיץ. ועל השמות אם תבא הודעה עמו שיבא על דבר מיוחד, כמו כי לא דבר רק הוא מכם (דב' לב, מז), כי אם לא היה אומר מלת הוא שהוא495 הודעה מן ההודעות לא היה496 מלת לא נופל497 על דבר אך היינו אומרים אין דבר רק מכם, כמו אין498 דבר חי יי (שמ"א כ, כא). וכן הוא בן לא חכם (הו' יג, יג), מלת הוא יחד499 הנדבר לפיכך אמר לא חכם, ואלו אמר500 לא501 חכם לא יובן502 ממנו על אדם מיוחד אלא על כלל כמו שיאמרו אין חכם בעיר, אלא אם יאמר כן עם הודעת הכנוי והוא בן איננו חכם, אבל כשאמר לא אדנים לאלה (מל"א כב, יז), יובן503 גם כן החפץ ממנו 504 אם היה אומר אין אדנים לאלה, ולכן מלת לא איננה נדבקת עם הכנוים כמו מלת אין, ועל זה הדרך והדומה לו תמצאם, בין ותדע.
469. יבאו ] יבא BL
470. כאפס ] מאפס BL
471. נֵר ונִיר ] ניר ונר BL
472. אן ] אך BL
473. תשמש ] תשתמש BL
474. תשמש ] תשתמש BL
475. omission ] מלת אין, ומלת אין תשתמש במקומות שלא תשמש BL
476. addition ועל ] BL
477. העתידים ] והעתידים BL
478. addition פ ] BL
479. omission ] יפעול BL
480. ההסתר ] הסתר BL
481. עם ] על BL
482. היא ] הוא BL
483. addition א ] BL
484. omission ] כן BL
485. שלא ] לא BL
486. אם ] עם BL
487. רוצה ] רצונו BL
488. addition ועל ] BL
489. העתידים ] והעתידים BL
490. אין ] ואין BL
491. omission ] אומר BL
492. מובן ] מתבונן BL
493. מובן ] מתבונן BL
494. addition ממנו ] BL
495. שהוא ] שהיא BL
496. היה ] היתה BL
497. נופל ] נופלת BL
498. אין ] ואין BL
499. יחד ] תיחד BL
500. אמר ] אמרו BL
501. לא ] אין BL
502. יובן ] יתבונן BL
503. יובן ] יתבונן BL
504. omission ] כמו BL
vi. Saut du même au même.
איפה ואיפה (מש' כ, י) ובסמוך איפת הקליא הזה (שמ"א יז, טז), ובא בה"א505 הסמוך506 כאיפה שעורים (רות ב, יז). וכבר זכרנוהו עם הדומים507 בחלק הדקדוק, והיא מדה ידועה508 אצלם שהוא509 שלש סאין והיא מדת היבש. ומלה 510 בזה השרש מענין אחר ומשקל אחר, איפה היית ביסדי ארץ (איוב לח, ד), כמו אנה, מי איפה511 הוא הצד ציד ויבא512 (בר' כז, לג), תחסר וא"ו513 התוספת ומשפטו מי ואיפא, וכן שמש ירח עמד זבולה (חב' ג, יא), שמשפטו514 שמש וירח, ופירוש הפסוק מי הוא ואנה הוא הצד ציד ויבא לי. ובענין שאלה אחרת איפה האנשים אשר הרגתם515 בתבור (שופ' ח, יח), כלומר מה תארם. ובענין אחר מה לך איפה516 (יש' כב, א), ולך איפה517 (בר' כז, לו), ענינם עתה. ויש אומרים כי המלה הזאת מרכבת משתי מלות אי פה, כי פה הוא מקום ואי שאלה עליו, ואנחנו לא גזרנו עליו שיהיה שרש המלה איף אלא שקרוב אצלנו להיותה מלה אחת נאמרת על ענינים משתנים כמו שכתבנו. ואם תהיה מורכבת ממלת פה אשליך (יהו' יח, ח), לא היתה518 נמצאת המלה הזאת519 כי אם בענין אחד. ונתחלפה520 המלה הזאת בכתיבתה521 אבל בקריאה היא אחת פעמים עם הה"א כמו איפה הם רועים (בר' לז, טו), איפה האנשים (שופ' ח, יח), איפה שמואל ודוד (שמ"א יט, כב), ויאמר לו המלך איפה הוא (שמ"ב ט, ד), ואלה522 איפה הם (יש' מט, כא), איפה לא שגלת (יר' ג, ב), ואיש אל ידע איפה אתם (יר' לו, יט), ואיפה ישרים נכחדו (איוב ד, ז), איפה היית (איוב לח, ד), איפה לקטת היום523 (רות ב, יט), אלה עשרה הם כתובים ה"א על פי המסורת והקבלה וארבעה כתובים בוא"ו524, ואם525 לא איפו (איוב ט, כד), מי יתן אפו (איוב יט, כג), דעו אפו (איוב יט, ו), אפו תקותי (איוב יז, טו), ושארא526 כתיבין527 איפוא 528 בוא"ו529 אל"ף.
505. addition בה"א ] BL
506. הסמוך ] בסמוך BL
507. הדומים ] דומיהם BL
508. addition ידועה ] BL
509. שהוא ] שהיא BL
510. omission ] אחת BL
511. איפה ] אפוא BL
512. addition ויבא ] BL
513. וא"ו ] ו"ו BL
514. שמשפטו ] משפטו BL
515. הרגתם ] הרגת BL
516. איפה ] אפוא BL
517. איפה ] אפוא BL
518. היתה ] היה BL
519. הזאת ] ההיא BL
520. ונתחלפה ] ונחלפה BL
521. בכתיבתה ] בכתיבה BL
522. ואלה ] אלה BL
523. addition היום ] BL
524. בוא"ו ] בו"ו BL
525. ואם ] אם BL
526. ושארא ] ושאר BL
527. addition כתיבין ] BL
528. omission ] כתובין BL
529. בוא"ו ] בו"ו BL
מכה איש ומת (שמ' כא, יב), אשרי איש ירא את י"י (תה' קיב, א), אשרי האיש אשר לא הלך (תה' א, א), כולל זכר ונקבה איש ואשה לזכר לבדו לפי שזכר אשה לצדו. וכן בלא זכר אשה כשיורה ענין הפסוק עליו. 530, ונדגשה שי"ן אשה לחסרון היו"ד531 הנחה באיש532. ובסמוך הוקל אשת אוריה (שמ"ב יא, ג) אשת מדנים (מש' כז, טו). ופעמים בא אשת במוכרת, נפל אשת (תה' נח, ט), אשת יפת תאר (דב' כא, יא), כמו אשת לדה (יר' יג, כא), אשת בעלת אוב (שמ"א כא, ז). ועם הכנויים533 הבה את אשתי (בר' כט, כא) את אבימלך ואת אשתו (בר' כ, יז), הנה אשתך (בר' יב, יט), כלם בחרק האל"ף. ובא בסגול האל"ף אשתך כגפן פוריה (תה' קכח, ג). והקבוץ מן אשה, אשות הזמה (יח' כג, מד), אבל נשים הוא משרש אנש ושם נכתבנו. ועל הכלל מאה איש (מל'ם א יח, יג), איש ישראל (דב' כט, ט), וכל דבר יקרא איש ואשה ואף על פי שאינו אדם, כמו שנאמר בכרובים ופניהם איש אל אחיו (שמ' כה, יט), וביריעות אשה אל אחותה (שמ' כו, ג), ובכוכבים איש לא נעדר (יש' מ, כו), ובבהמה איש ואשתו (בר' ז, ב). והגדול ובעל הדבר וראשו יקרא איש, כמו אך אמרו534 גדעון בן יואש איש ישראל (שופ' ז, יד), רוצה לומר גדול ישראל וראשם535, הלא איש אתה ומי כמוך בישראל (שמ"א כו, טו), כלומר הלא גדול אתה, י"י איש מלחמה (שמ' טו, ג), כלומר גדול ובעל מלחמה. 536 וגם537 וכן גם בני אדם גם בני איש (תה' מט, ג), בני אדם אומרים538 על ההמון ובני איש על הגדולים, ואישה זקן (מל'ם ב ד, יד) בעלה. ואם איש שפתים יצדק (איוב יא, ב) בעל שפתים, כלומר בעל הלשון ומי שמתקן טענותיו במיטב דבריו. וכבר בא איש חסר יו"ד ואומרים כי האל"ף 539 תמורת יו"ד. יש540אם איש להמין ולהשמיל (שמ"ב יד, כט), עוד האיש בית רשע (מי' ו, י). ובעל המסרה חשב עמהם איש רעים להתרועע (מש' יח, כג), והוא מן שלשה541 סבירין יש, אבל זה הוא מלא. וכן תרגם יונתן אם איש להמין (שמ"ב יד, כט) אם אית מסטי542 לימינא, וכן עוד האיש בית רשע ועד האיש543 בית רשע544 בבית רשיעא. וה"א האיש פתוחה כי היא לתמה כמו היש. ואדני אבי ז"ל פרש וכמו545 אש אלהים ופרש546 עוד כמו עוד יהללוך סלה (תה' פד, ה), רוצה לומר כל הימים תהיה האיש בבית רשע בעבור אוצרות רשע, ויהיה אש בחרק כמו אש בצרי כמו, חן וחן, בן ובן ויפה פרש, לולי שהה"א פתוחה שידמה שהיא לתמה. וכן נמצא במסרה שנים פתוחים547 חד חסר וחד מלא. ויש לפרש אם איש להמין ולהשמיל (שמ"ב יד, כט) כמשמעו, וכן עוד האיש בית ברשע548, וכן פרשו החכם רבי אברהם בן עזרא549 ז"ל, כלומר האיש הנכבד בעיר עודהו550 מחזיק ברשעתו אחר ששמע קול הקריאה יש בביתו בבית רשע אוצרות רשע. וטוב הוא הפירוש, אלא שגם הוא לא פנה אל פתחות הה"א. ויכו איש אשו (מל"א כ, כ), כל אחד מהם הרג האחד הבא לנגדו זה הוא כנוי אישו. כאישון עינו (דב' לב, י), פירושו בית עינו, ונקראה551 כן מפני שנראת בו552 צורת איש 553. וכתב אדני אבי ז"ל כי אמר אישון להקטין, לפי שהצורה נראת בעין קטנה. וכן דרך העברים להוסיף אותיות להקטין, כמו שבת שבתון (וי' טז, לא), שבת אמר על יום השבת מערב עד554 ערב ושבתון על התוספת שמוסיפין מחול על קדש555. וכן האמירון556 אחיך (שמ"ב יג, כ), הוסיף בו אות להקטינו, וכן דרך לשון הלעד557 שמוסיפין אותיות להקטין הדבר, או קראה כן מפני שהיא שחורה, כמו באישון לילה באפלה558 (מש' ז,ב), שפרושו בשחרות הלילה, וכן במשקל אחר בנפל עי"ן הפעל באישון יחשך559 (מש' כ, כ).
530. omission ] וקבוץ איש אליכם אישים אקרא מש' ח, ד BL
531. היו"ד ] יו"ד BL
532. באיש ] מאיש BL
533. addition ועם הכנויים ] BL
534. addition אך אמרו ] BL
535. וראשם ] וראשו BL
536. omission ] אם תמצאו איש יר' ה, ג, כלומר איש גדול בעל מעשים טובים, ופירושו לפניו אם יש עשה משפט וצדקה, BL
537. addition וגם ] BL
538. אומרים ] אמר BL
539. omission ] היא BL
540. addition יש ] BL
541. שלשה ] ג' BL
542. מסטי ] למסטי BL
543. ועד האיש ] עוד האית BL
544. addition בית רשע ] BL
545. פרש וכמו ] פירשו כמו BL
546. ופרש ] ופירוש BL
547. פתוחים ] פתחין BL
548. ברשע ] רשע BL
549. addition בן עזרא ] BL
550. עודהו ] עודנו BL
551. ונקראה ] וקראה BL
552. בו ] בה BL
553. omission ] לפיכך סמך אישון על בת ואמר שמרני כאישון בת עין תה' יז, ח BL
554. עד ] ועד BL
555. קדש ] הקדש BL
556. האמירון ] האמינון BL
557. הלעד ] הלעז BL
558. באפלה ] ואפלה BL
559. יחשך ] חשך BL
כז. בבלי, ראש השנה יא ע"א
כח. בבלי, סוטה מה ע"ב
כט. בבלי, סוטה מו ע"ב
ל. משנה סוטה ט, ה
איתן מושבך (במ' כד, כא), אל נחל איתן (דב' כא, ד), גוי איתן (יר' ה, ח), ומשקלו ביתן. ואם זה בצרי וזה בחרק ענין כלם ענין חזק והם שמות התאר. ותשב באיתן (בר' מט, כד) פירושו במקום איתן, ואיתנים יסלף (איוב יב, יט), פירושו החזקים בטענותיהם ובמיטב הדבר, והאיתנים מוסדי ארץ (מי' ו, ב) החזקים. בירח האיתנים (מל"א ח, ב), הוא תשרי ונקרא כן לטעמו560 שאמרו רבותינו 561 [כז] שנולדו בו איתני עולם, או רמז למועדים הנכבדים והחזקים אשר בו. ואדני אבי 562 פרש כי לפי שאוספים563 בו לחם ויין ופירות נקרא כן. ויונתן תרגם בירחא דעתיקא564 קרו ליה ירחא קדמאה וכען הוא ירחא שביעאה, כלומר קודם שיצאו ישראל ממצרים היה חדש565 הראשון בשנה אבל לאחר566 כן היה567 שביעי כי ניסן הוא החדש הראשון כמו שאמר הכתוב החדש הזה לכם ראש חדשים (שמ' יב, ב). וכן פירש אדני אבי ז"ל אל נחל איתן מקום דשן ושמן, ודרך בוגדים איתן (מש' יג, טו), בענין קשה, כל אלו הם תואר. והשם נהרות איתן (תה' עד, טו), וישב הים לפנות בקר לאיתנו (שמ' יד, ז), והנו"נין בכלן568 נוספות. ויתכן שהנו"נין שורש והיו"דין569 נוספות כיו"ד היכל, הידר. ופירוש אל נחל איתן מקום קשה שאינו נעבד. ובמשנה [כח] אל נחל איתן 570 קשה, ואף על פי שאין איתן כשר. ולפירוש אדני אבי 571 שפירש מקום דשן ושמן פירוש אשר לא יעבד בו ולא יזרע (דב' כא, ד), מכאן ולהבא, וכן פירש572. הטעמו573 כי לפיכך הטעם574 יהיו נשמרים ונזהרים575 במחוזות גבולם שלא ימצא שם חלל, כדי שלא יאבד מהם מקום576 מבחר אחזתם ויבערו אנשי דמים. וכן דעת רבותי577 ז"ל [כט] כי לא יעבד בו ולא יזרע להבא. ואמרו במשנה [ל] ומקומה אסור מלזרוע ומלעבוד, ומותר לסרוק שם פשתן ולנקר שם אבנים, פירוש דברים שאינן578 עבודה בגופה של קרקע. השער האיתון (יח' מ, יד), השער האמצעי, כתרגומו תרעא מציעאה 579.
560. לטעמו ] לטעם BL
561. omission ] ז"ל BL
562. omission ] ז"ל BL
563. שאוספים ] שאוספין BL
564. דעתיקא ] דעתיקי BL
565. חדש ] החדש BL
566. לאחר ] אחר BL
567. היה ] הוא BL
568. בכלן ] בכלם BL
569. והיו"דין ] והיו"דים BL
570. omission ] כמשמעו BL
571. omission ] ז"ל BL
572. פירש ] פירושו BL
573. הטעמו ] והטעם BL
574. addition הטעם ] BL
575. נשמרים ונזהרים ] נזהרים ונשמרים BL
576. addition מקום ] BL
577. רבותי ] רבותינו BL
578. שאינן ] שאינם BL
579. omission ] , ויש לפרשו מענין ביאה, לפי שבאותו השער היו נכנסין הבאים בעזרה להתפלל, לפי שהיה מתכוין כנגד פתח ההיכל, כמו אתא בקר יש' כא, יב BL
שא נא חטאתי אך הפעם (שמ' י, יז), ואדברה אך הפעם (בר' יח, לב), ענין רבם ידוע והוא למעט .ויש במקום אבל, אך בעשור לחדש השביעי הזה (וי' כג, כז), אך את הזהב ואת הכסף (במ' לא, כב), אך במי נדה יתחטא (במ' לא, כג), אך את שבתותי תשמרו (שמ' לא, יג), אך אם יום או ימים יעמד (שמ' כא, כא), אך העבדתני בחטאתיך (יש'ו מג, כד), אך הנה אשתך (בר' כו, ט), כל אלה והדומים להם יתפרשו ל580 בלשון אבל, וכבר פירשתיו. ויש לאמת היה581 הדבר, אך עצמי ובשרי אתה (בר' כט, יד), אך לשקר שמרתי (שמ"א כה, כא), אך מלך ישראל הוא (מל"א כב, לב), אך המה יחדו שברו עול (יר'ו ה, ה), 582 ויש בלשון אולי 583 שמא, ואומר אך טרוף טרף (בר' מד, כח), ואומר אך חשך ישופני (תה' קלט, יא), ונתחבר עם רק למעט 584 , הרק אך במשה דבר585 (במ' יב, ב).
לא. בבלי, בבא בתרא יד ע"א
ולא אכל יתום ממנה (איוב לא, יז), ואכלת ושבעת (דב' יא, טו), ועל דרך משל, אכלה ומחתה פיה (מש' ל, כ). והשם ויתן אכל בערים (בר' מא, לה). ומשקל אחר, בכח האכילה ההיא (מל"א יט, ח). ומשקל אחר, ואט אליו אוכיל (הו' יא, ה). ויש אומרים שהוא מבנין הפעיל כמו אאכיל. ובתוספת מ"ם למאכל לעוף השמים (יר' ז, לג), ומאכל 586 עבדיו587 (מל"א י, ה). ומשקל אחר מכולת לביתו (מל"א ה, כה), חסר אל"ף588 ועקרו מאכלת, כמו מאכלת אש (יש' ט, ד). והנפעל אם589 האכל יאכל (וי' ז, יח), אשר לא תאכלנה מרע (יר' כט, טז). והפעל הכבד ויאכילני (יח' ג, ב), ובטנך תאכל (יח' ג, ג), ענין האכילה בדבר מאכל, ידוע. ובענין אכילת האש וביעורו, אש אוכלה הוא (דב' ד, כד). והנפעל ונאכל גדיש (שמ' כב, ח). והפעל המרובע תאכלהו אש (איוב כ, כו). ושלא נזכר 590 פועלו מהדגוש אכלו כקש יבש מלא (נח' א, י) 591. והשם והיתה לשרפה מאכלת אש (יש' ט, ד), ויהי העם כמאכלת אש (יש' ט, יח). ובענין השחתה וכליון, ואכלת את כל העמים (דב' ז, טז), על כן אלה אכלה ארץ (יש' כד, ו), ארץ אכלת יושביה (במ' יג, לב). כי יוכלו אתיקים מהנה (יח' מב, ה), רוצה לומר592 שיתפשו593 הזויות מהם. וכן תרגם יונתן ארי נסיבן זויא594 מנהון. וכן בלשון הזה בדברי רבותינו ז"ל [לא] כמה לוחות אוכלות בארון ששה. ובענין כריתת החרב ואכלה חרב (יר' מו, י), הלנצח תאכל חרב (שמ"ב ב, כו), ותי"ו תאכל כנגד החרב, כלומר אם חרבך תאכל לנצח, 595 וחרבי תאכל בשר (דב' לב, מב), או פירושם אכילה ממש דרך משל, כמו שאמר אשכיר חצי מדם (דב' לב, מב). וכן אמר חרב לי"י מלאה דם הדשנה מחלב (יש' לד, ו). ושלא נזכר פועלו מהדגוש חרב תאכלו (יש' א, כ), פי596 בחרב תאכלו, כלומר אם תשמעו טוב הארץ תאכלו ואם תמאנו לא תהיו אוכלים, כי אם אכולים לחרב. ונקרא גם כן הסכין מאכלת, על שם שהוא אוכל ומכלה. ויקח את המאכלת (בר' כב, ו). ולרבים ומאכלות מתעלותיו597 (מש' ל, יד). וכלם שהם משרש אכל ענין אחד הם, כי אכילת הלחם וכל מאכל כליון ובעור והשחתה הוא. וכתב אדני אבי ז"ל משרש זה וענין זה להכיל למען ברק (יח' כא, לג), ומשפטו להאכיל.
כי אכף עליו פיהו (מש' טז, כו), ענינו לפי דעתי כמו כפף מן י"י זוקף כפופים (תה' קמו, ח), ויהיה אכף וכפף עמל עמלה לו בענין601 אחד, כמו אמל ומלל בענין אחד, ופירוש הפסוק נפש העמל602 עמלה (מש' טז, כו), 603 לצרכו כי אכף עליו פיהו (מש' טז, כו), רוצה לומר כי פיהו אוכף עליו ומבקש לו אכילה בכל יום, הנה כי נפש העמל עמלה 604 לצרכו לאכילתו כדרך כל עמלה605 האדם לפיהו. אבל ואכפי עליך לא יכבד (איוב לג, ז), אינו מענין זה כי האל"ף נוסף והוא כמו וכפי, ולפי שאמר איוב כנגד המקום כפך מעלי הרחק ואימתך אל תבעתני (איוב יג, כא), ואמר אז מפניך לא אסתר אדברה ולא איראנו (איוב יג, כ), ענה לו אליהוא אני נוצר כמוך, התוכח עמי ואם תוכל השיבני ערכה לפני התיצבה (איוב לג, ה), ומה שאמרת כפך מעלי הרחק (איוב יג, כא), הנה אימתי לא תבעתך606 ואכפי עליך לא יכבד, כי מחמר קרצתי גם אני (איוב לג, ו).
ונפצתי בך אכר וצמדו (יר' נא, כג), 607 וקראו אכר אל אבל ומספד אל יודעי נהי (עמ' ה, טז). המאוחר מוקדם וכן הוא, ויודעי נהי אל מספד. הובישו אכרים הילילו כורמים (יואל א, יא), הם החורשים עובדי השדות כי עובדי הכרמים608 יקראו כורמים. ולפי דעתי, כי לפיכך נקראו אכרים על שם השדות שנקראו כרים, כר נרחב (יש' ל, כג), והאל"ף נוספת.
אל בני כי לא טובה (שמ"א ב, כד), אל תאכלו ממנו נא (שמ' יב, ט), ודרך נתיבה אל מות (מש' יב, כח), אל יתן למוט רגלך (תה' קכא, ג), בסודם אל תבא נפשי (בר' מט, ו), ויש609 לאל מלתי (איוב כד, כה), ענינם לא. ופירוש וישם לאל מלתי, ללא כלום. אך אין מקומה610 בכל מקומות611 לא, כי אם במקומות מעטים כמו שזכרתי לך במלת אין, כי כל אלו המלים שהם בענין לא, אין, אל, בל, בלי, בלתי, לכל612 אחד יש לו מקום תוכל להכיר ולהפריש, בין ותדע. ואל ברוב יבא על האזהרה או על התחנה והבקשה. אל פשטתם היום (שמ"א כז, י) כמו אן פשטתם, ותהיה הלמ"ד במקום נו"ן, שהם ממוצא אחד, וכן לשכה ונשכה, ויפה פירש רבי יונה, שהוא כמו 613 בחלוף אל"ף בעי"ן על614, ויהיה 615 מסתתר עמו, ופירושו על מי פשטתם היום? והתשובה ראיה שהשיבהו על נגב יהודה ועל נגב הירחמאלי. וכן ותאמר לו אל אודות הרעה הגדולה הזאת (שמ"ב יג, טז), כמו על, וכן תרגם יונתן. או יהיה פירוש אל כמשמעו, אמרה לו אל כלומר אל616 תעשה את הדבר הזה לשלחני, כי אודות הרעה הגדולה הזאת מאחרת617. ורבי אברהם בן618 עזרא פרש619 אל פשטתם, כמשמעו והוא דרך שאלה, כלומר לא פשטתם היום? והתשובה, כן פשטנו על נגב יהודה וכו620. ומלך אלקום עמו (מש' ל, לא), היא מלה אחת מורכבת, ופירושו ומלך 621, כשלא יקום מלך אחר עמו כמוהו או יותר חזק ממנו, אז הוא מטיב צעד ולכת והחיל מתנהגים לאטו ולרצונו622, ועמו כמו נגדו623, כמו מי יקום לי עם מרעים (תה' צד, טז). ואלו חיה אלף שנים פעמים (קה' ו, ו), ואלו לעבדים ולשפחות נמכרנו (אס' ז, ד), פירושם כמו אם.
609. ויש ] וישם BL
610. מקומה ] פירושה BL
611. מקומות ] המקומות BL
612. לכל ] כל BL
613. omission ] על BL
614. addition על ] BL
615. omission ] מי BL
616. addition כלומר אל ] BL
617. מאחרת ] מהאחרת BL
618. בן ] אבן BL
619. פרש ] פירש BL
620. וכו ] וגו' BL
621. omission ] אלקום BL
622. ולרצונו ] ורצונו BL
623. נגדו ] כנגדו BL
רופאי אליל כלכם (איוב יג, ד), 624 וקסם ואליל (יר' יד, יד), אל תפנו אל האלילים (וי' יט, ד), ענינו הבל דבר625 שאינו מועיל נויילא626 בלעז. אם רשעתי אללי לי (איוב י, טו) מלרע. ומלעיל אללי לי כי הייתי כאספי קיץ (מי' ז, א), עניינו כמו אוי627. ורבי אחי רבי משה ז"ל כתב כי האל"ף תמורת יו"ד כמו א628 ישי, אישי והוא מן יללה והיו"ד למדבר בעדו.
ואת אלית וגם אמרת באזני (שופ' יז, ב), פועל יוצא ופירושו השבעת. 629 והכבד ונשא בו אלה להאלותו (מל"א ח, לא), והשם תהי נא אלה630אלה בינותינו (בר' כו, כח), בשמעו את דברי האלה (דב' כט, יט), את כל האלות הכתובות בספר הזה631 (דה"ב לד, כד), לשאול באלה נפשו (איוב לא, ל). ומשקל אחר תאלתך להם (איכה ג, סה), והתיו נוספת בפלס תאנתה מי ישיבנה (יר' ב, כד), כלם ענין שבועה כי הקללה בשבועה ובהזכרת השם. וענין אחר אלי כבתולה חגורת שק (יואל א, ח), שפרושו קונני, וכן תרגם632 שא קינה (יח' יט, א) טול אליא, ויקונן המלך (שמ"ב ג, לג) ואלא מלכא. האליה תמימה (וי' ג, ט) היו"ד למד הפעל והה"א לנקבה וענינה ידוע. תחת האלה אשר עם שכם (בר' לה, ד), כאלה נובלת עליה (יש' א, ל), 633 ויוצא אליו אל תחת האלה (שופ' ו, יט). ובדגש תחת האלה אשר (יהו' כד, כו), הדגש תמורת הנח אשר באלה, ואף על פי 634 שהיו בשכם, נראה שהביאו שם ארון האלהים, כמו שאמר, ויתיצבו לפני האלהים (יהו' כד, א). 635 כי יבשו מאלים אשר חמדתם (יש' א, כט), ולא יעמדו אליהם בגבהם (יח' לא, ד), הנחמים באלים (יש' נז, ה), כלם ענינם שם אילן ואומרים כי הוא הנקרא בלעז אוּלְמֵי636. ויש לפרש כי יבשו מאלים, הנחמים באלים, והדומים להם, שם כלל לכל אילן. וכן אילי הצדק (יש' סא, ג). ויונתן תרגם אלה 637 בוטמא, אבל ויוצא אליו אל תחת האלה (שופ' ו, יט), תרגם אילנא. והראשון וישב תחת האלה (שופ' ו, יא), תרגם בוטמא. וכתב רבי יונה, כי כן נקראת638 בערבי בטם, ויתכן שיהיו639 כלם משרש איל. על אובל אולי (דנ' ח, ב), היו"ד למ"ד הפעל תמורת הה"א והוא שם מקום. אולי ימושני אבי (בר' כז, יב), אולי נטתה מפני (במ' כב, לג), אולי יעשה זרים יבלעוהו (הו' ח, ז), ענינם על הדבר המסופק ענין שמא. ופירושו אולי נטתה מפני. לפי שאמר ותט לפני, שפירושו ותט מן הדרך ותעמוד לפני, אמר אם נטתה מפני והלכה לה בדרך גם אותך640 הרגתי (במ' כב, לג). והמפרשים שפירשוהו כמו641כמו לולי לא אדע למה. ועוד כי מפני הפך לפני, כי המ"ם מורה הריחוק והלמ"ד מורה הקרוב. שרשי פתוח אלי מים (איוב כט, יט), היו"ד למ"ד הפעל תמורת הה"א642 בפלס עלי עשור (תה' צב, ד), 643 ויחסרוה644 ברוב. וידבר יי אל משה (שמ' ו, י), ויאמר יי אל אברם (בר' יב, א), וכן כלם וענינם ידוע. אל ידרוך הדורך קשתו וגו'645 (יר' נא, ג), פירושו אל הדורך ידרוך646 קשתו ואל, אשר יתעל בסריונו אומר אל תחמלו אל בחוריה וגו'647(יר' נא, ג). והמפרשים פרשו אל ידרוך כמו אליה, כלומר אל בבל ידרוך הדורך קשתו. ויונתן תרגם כמו אל לא ימתח דמתח קשתיה. (vii)648 ויש מהם בענין מם649 מן, וכל הארץ באו מצרים650 לשבור אל יוסף (בר' מא, נז), כלומר מן יוסף, וכן ותרבי את זנותך651 אל ארץ כנען כשידמה652 (יח' טו, כט), 653 מארץ כנען. ויתכן היות654 לשבור אל יוסף כמו הפוך, והוא כן, וכל הארץ באו מצרימה אל יוסף לשבר, וכן אל ארץ כנען כשדימה כמשמעו כמו שתרגם אותו יונתן ואסגית ית טעותך לא תחברא לעמא דארעא655 דכנען למהך בנימוסי כשדאי. ותהיה במקום על ויך את הפלשתי אל מצחו (שמ"א יז, מט), כמו656 על מצחו, וימליכהו את657 הגלעד ואל הגשורי658 (שמ"ב ב, ט), ואל659 ההרים לא אכל (יח' יח, ו), המון מעיך ורחמיך אלי התאפקו (יש' סג, טו), ענינם על660. וכן מי אתה קראת אל המלך (שמ"א כו, יד), כי הוא לא היה קורא אל המלך כי אם אל אבנר, אלא פירושו מי אתה קראת אל661 המלך, כלומר מי אתה שקראת לי בקול גדול על המלך, כלומר שלא יראת שתעירהו משנתו בקראך אלי. ותהיה במקום עם ואשה אל אחותה לא תקח (וי' יח, יח), קברו אותי אל אבתי (בר' מט, כט), לא היתה עיר אשר662 לא השלימה אל בני ישראל (יהו' יא, יט). ותהיה במקום בי"ת השירות ואל הארון תתן את העדות (שמ' כה, כא), כלומר ובארון, ואל אשת עמיתך לא תתן שכבתך (וי' יח, כ), כלומר ובאשת עמיתך, הנה הוא נחבא אל הכלים (שמ"א י, כב), בכלים כלומר בתוך הכלים, ויחר אף בלק אל בלעם (במ' כד, י), כמו בבלעם. להניח ברכה אל ביתיך (יח' מד, ל), כמו בביתיך, ופני אריה אל הימין (יח' א, י), כמו בימין, ההולך663 אל דרום וסובב אל צפון (קה' א, ו), כמו בדרום ובצפון, 664 אל גבעת הערלות (יהו' ה, ג), כלומר בגבעת הערלות או על גבעת הערלות. ואחרי כן קבר אברהם את שרה אשתו אל מערת שדה המכפלה (בר' כג, יט), כמו במערת. ותהיה במקום את אספרה אל חוק (תה' ב, ז), וירדפו אל מדין (שופ' ז, כה), אל דרך הגוים אל תלמדו (יר' י, ב). ותהיה במקום בעבור, ויאמר אברהם אל שרה אשתו (בר' כ, ב) 665 . ותהיה במקום בי"ת שהוא ב666ענין עם, איש טוב זה ואל בשורה טובה יבא (שמ"ב יח, כז), כלומר ובבשורה טובה יבא, ושבתם אלי אל נכון (שמ"א כג, כג), רוצה לומר בדבר ברור ונכון. והדומים להם כל אחד ואחד במקומו נכונים667 למבין לפרשם לאחד 668 העינינם אשר כתבנו. ויש מלה אחרת בזה השרש מורה על הודעת הרבים כמו זה על הודעת היחיד. אֵל נולדו להרפה669 (דה"א כ, ח), הארצות האל (בר' כו, ג), ולאנשים670 האל (בר' יט, ח). ובתוספת ה"א ואלה שמות בני ישראל (שמ' א, א), אלה הדברים (דב' א, א), אלה הקרנות (זכ' ב, ב). ויתכן שהמלה הזאת נחת העי"ן או בת שתי אותיות.
629. omission ] אלה וכחש הו' ד, ב, אלות שוא הו' י, ד, וזה המקור הוא פועל עומד. BL
630. addition אלה ] BL
631. בספר הזה ] על הספר BL
632. תרגם ] תרגום BL
633. omission ] וישב תחת האלה שופ' ו, יא, BL
634. omission ] שהנח איננו יסודי אם הם משרש הזה. ומה שאמר במקדש י"י ואף על פי BL
635. omission ] והקבוץ BL
636. אוּלְמֵי ] אולמו BL
637. omission ] ואלים BL
638. נקראת ] נקרא BL
639. שיהיו ] שהיו BL
640. אותך ] אותה BL
641. addition כמו ] BL
642. הה"א ] ה"א BL
643. omission ] או יהיו יו"די הרבוי BL
644. ויחסרוה ] ויחסרום BL
645. וגו' ] ואל יתעל בסרינו BL
646. ידרוך ] שידרוך BL
647. addition וגו' ] BL
648. omission ] ויש נוסחאות כתוב לה בה"א לה ימתח דמתח קשתיה ולה יסק בשרייניה, תרגם אל כמו אליה. BL
649. addition מם ] BL
650. מצרים ] מצרימה BL
651. זנותך ] תזנותך BL
652. כשידמה ] כשדימה BL
653. omission ] כלומר BL
654. היות ] להיות BL
655. addition דארעא ] BL
656. כמו ] כלומר BL
657. את ] אל BL
658. הגשורי ] השורי BL
659. ואל ] אל BL
660. על ] עלי BL
661. אל ] על BL
662. addition לא היתה עיר אשר ] BL
663. ההולך ] הולך BL
664. omission ] והמדנים מכרו אתו אל מצרים בר' לז, לו, כמו במצרים, BL
665. omission ] , כלומר בעבור שרה BL
666. ב ] כ BL
667. נכונים ] נכוחים BL
668. omission ] מן BL
669. להרפה ] להרפא BL
670. ולאנשים ] לאנשים BL
vii. Saut du même au même.
אלוה מתימן יבא (חב' ג, ג), אלהים קדושים הוא (יהו' כד, יט), אלהי האלהים (דב' י, יז).671 אלהי672, אלהיך בלשון רבים לעולם, זולת673 אחד נהגו בו על דרך הבזיון. ואמרו674 זו כחו לאלהו (חב' א, יא). אלהים לא תקלל (שמ' כב, יח), ענינו השופטים. וכן ללא אלהי אמת (דה"ב טו, ג), שפטי אמת. ופירוש הפסוק, ימים רבים יהיו ישראל בגלות שלא יהיו להם שופטי אמת ולא כהן מורה 675. וכן אמר לשיבת הגלות ואשיבה שופטיך כבארשונה676 (יש' א, כו), כי בעודם בגלות אין להם שופטי אמת, ויראו בני האלהים (בר' ו, ב), ויבאו בני האלהים (איוב א, ו),האצילים והנגידים. אשר הלכו אלהים לפדות לו לעם (שמ"ב ז, כג) נביאים ומלאכים, כמו שאמר וישלח מלאך ויוציאנו ממצרים (במ' כ, טז). וכן תרגם יונתן דאזלו שלוחין מן קדם י"י. אשר פדית לך ממצרים גוים ואלהיו (שמ"ב ז, כג), יש מפרשים ואלהיו על משה שהיה גדולם ואצילם. ויש לפרש כי מ"ם ממצרים עומד במקום שנים ופירושו ממצרים מגוים ואלהיו, כמו שאמר ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים (שמ' יב, יב). ויונתן לא677 תרגם גוי678 דאלהיו.
מאלמים אלמים (בר' לז, ז), ענינם681 אוגדים אגדות. והשם עוד בלשון נקבות נושא אלמתיו (תה' קכו, ו), ומן הענין הזה אלם צדק תדברון (תה' נח, ב) שם בחמש נקדות כלומר רבוי. ויתכן לפרשו מן אלם, 682 מי ישום אלם (שמ' ד, יא), הוא אשר לא יוכל לדבר, כלבים אלמים (יש' נו, י). והנפעל 683 לפני גוזזיה נאלמה (יש' נג, ז), מלעיל, והוא פעל עבר, נאלמתי לא אפתח פי (תה' לט, י), תאלמנה שפתי שקר (תה' לא, יט). ויפה פירש רבי יונה שכתב כי מן הענין הזה נאמר לאשה שמת בעלה אלמנה מפני שאינה יכולה לדבר ולריב עם אנשי684 ריבה, והנו"ן באלמנה נוספת כאשר נוספה בנשים רחמניות, והיא על משקל רעננה. כי לא אלמן ישראל ויהודה מאלהיו מי"י צבאות (יר' נא, ח), משקלו פעלן, כמו זית רענן (תה' נב, י), נעמן,685 נטעי נעמנים (יש' יז, י). והשם שכול ואלמון (יש' מז, ט), בפלס זכרון. ושם על משקל אחר אלמנות חיות (שמ"ב כ, ג), וחרפת אלמנותיך (יש' נד, ד). פלני אלמני (רות ד, א), בפלס אדמני, ולפי שלא ידבר שמו יקרא אלמוני. וכן פלני, ושרשו פלא מן כי יפלא ממך דבר (דב' מח, ח), כלומר מכוסה שמו. או נקרא אלמני, שמא היתה לו אשה ומתה. והראשון נכון כי המקום שלא נזכר שמו אמרו עליו גם כן זה השם אל מקום פלני אלמני (שמ"א כא, ג). ויתכן לומר כי פלני אלמני לא נאמר על המקום כי אם 686 בעל המקום לפיכך מקום שבא687 בעבור הסמכו אל פלני אלמני. והורכבו שניהם במלה אחת לפלמוני המדבר (דנ' ח, יג). ואולם חי אני (במ' יד, כא), ואולם אתם טופלי שקר (איוב יג, ד), ענינם 688 באמת. והאולם על פני היכל הבית (מל"א ו, ג) הוא בית כמו יציע, או הוא כפה שקורין לו689בלעז בוֹלְטָא. וכן ואת אולם העמודים (מל"א ז, ו). ומשקל 690 ואליו691 ואלמיו (יח' מ, כא), ובלשון נקבות ואלמות סביב סביב692 (יח' מ, ל), בפלס בכשיל וכלפות (תה' עד, ו). וכן ואולם הכסא אשר ישפט שם (מל"א ז, ז), היציע אשר הציב בו כסא המשפט. ובריא אולם (תה' עג, ד) פירש רבי יונה ובריא כאולם, כלומר שהם בריאים וחזקים כמו האולם, ודמה אותם במין הזה מן הבנין כאשר נאמר בינותינו כזויות מחטבות תבנית היכל (תה' קמד, י), ופירש כי693 ובית יעשה לבת פרעה אשר לקח שלמה כאולם הזה (מל"א ז, ח), הנכון שנפרש ארמון מן וענה איים באלמנותיו (יש' יג, כב), שהוא כמו בארמנותיו, וכן וידע אלמנותיו (יח' יט, ז), ואיפשר כדבריו אלמלא694 בחלוף למ"ד בר"ש695 כי לא יתחלפו כי אם אותיות אהו"י. והישר בעיני במלת באלמנותיו שהוא כמשמעו מענין אלמנה, ויקראו696 הערים החרבות אלמנות על דרך איכה ישבה בדד העיר רבתי עם היתה כאלמנה (איכה א, א), כי בהיות העיר רבת עם היא כבעולה ובהחרבה היא כאלמנה. ועוד נפרש וידע אלמנותיו בשרש ידע. וכתב רבי יונה ויתכן להיות מענין697 זה על יונת אלם רחוקים (תה' נו, א), 698 כלומר יונת ארמון רחוקים. והישר בעיני להיות מענין תאלמנה שפתי שקר (תה' לא, יט), ואמר דוד זה על עצמו שהיה גולה בין פלשתים והיה כאלם ביניהם. אך ובריא אולם (תה' עג, ד) לפי דעתי שהמ"ם כנוי לרבים699 ופרושו כחם כמו שפרשתיו לך בשרש איל.
681. ענינם ] ענינו BL
682. omission ] או BL
683. omission ] נאלמתי דומיה תה' לט, ג, BL
684. אנשי ] בני BL
685. addition נעמן, ] BL
686. omission ] על BL
687. שבא ] בשוא BL
688. omission ] וענין הדומים להם BL
689. addition לו ] BL
690. omission ] אחר BL
691. ואליו ] ואילו BL
692. addition סביב ] BL
693. addition כי ] BL
694. אלמלא ] אבל לא BL
695. בר"ש ] ברי"ש BL
696. ויקראו ] וקרא BL
697. מענין ] כענין BL
698. omission ] והוא שם בחמש נקודות, BL
699. לרבים ] הרבים BL
תחת אלון ולבנה (הו' ד, יג), יש אומרים כי פירושו בלעז פין, וכן אלונים מבשן (יח' כז, ו), כאלה וכאלון (יש' ו, יג). ויונתן תרגם בלוטא בלוטין, והוא הנקרא כן700 בערבי בלוט ולעז701 גלנטץ702, והערמון נקרא בערבי שחבלוט703 כלומר מלך האלונים והוא הערמון. אם כן אלונים יקראו704 גם כן הערמונים705 הנקראים בלעז קשטייר706 ומאותו707 עושין קרשים ולוחות וכל בנין.
לב. בבלי, סנהדרין צט ע"ב
אלף למטה (במ' לא, ד), בשש נקדות. הנה אלפי הדל במנשה (שופ' ו, טו), שרי אלפים (שמ' יח, כא), ענינם ידוע. והפעל הכבד מזה הענין צאננו מאליפות (תה' קמד, יג), כלומר יולדות לאלפים. וענין אחר אלופי ומידעי (תה' נה, יד), אלוף נעורי אתה (יר' ג, ד), אל תבטחו באלוף (מי' ז, ה), אלוף תימן אלוף אומר (בר' לו, טו), ענין כל אלו שר וגדול. ואמרו רבותינו [לב] כל אלוף מלכותא דלא708 תגא, כלומר אינו חסר מהיותו מלך אלא הכתר כי מלך יקרא כשהוא מוכתר ואלוף שאינו מוכתר. ויש מפרשים מזה הנה אלפי הדל במנשה (שופ' ו, טו), רוצה לומר709 אבי ויורה עליו מה שאמר אחרי710 ואנכי הצעיר בבית אבי. וכן מפרשים צלע711 האלף (יהו' יח, כח), רוצה לומר712 הגדול. ויונתן פרש מזה ככבש אלוף (יר' יח, יט), שתרגם כאמר בחיר. וענין אחר פן תאלף ארחתיו (מש' כב, כה). והכבד כי יאלף עונך פיך (איוב טו, ה), מלפנו מבהמות ארץ (איוב לה, יא) הראוי מאלפנו, ואאלפך חכמה (איוב לג, לג), ענינם ענין למוד, כי ילמד עונך פיך. ויש מי שפירש בזה713 בנוי לתלפיות (שה"ש ד, ד), בהעדר האל"ף ויהיה714 ראוי תאלפיות715 והפילוה להקל. ורבי יונה כתב כי התי"ו 716 אל"ף717 והוא כמו אלפיות ופרושו לשון למוד, כלומר כי המגדל גבוה והיה718 למוד לעוברי דרכים. והנני עתיד לפרשו בשרש תלל מלה מורכבת. וענין אחר שגר אלפיך (דב' ז, יג), האלפים719 והעירים (יש' ל, כד), הם השורים. ובאה המלה במשקל אחר דגשות720 העי"ן אלופנו מסבלים (תה' קמד, יד), פרושו721 שורנו מסובלים בבשר, כלומר שהם שמנים ובעלי בשר, או מסבלים בעבודה שיש לעבוד בהם הרבה. ככבש אלוף יובל לטבוח (יר' יא, יט), ויחסר722 מאלוף כ"ף הדמיון או וא"ו723 התוספת וטעמו ככבש כאלוף. או ככבש כאלוף724 פירושו725 ככבש ושור יובל לטבוח.
708. דלא ] בלא BL
709. רוצה לומר ] רצונו לאמר BL
710. אחרי ] אחריו BL
711. צלע ] וצלע BL
712. רוצה לומר ] רצונו לאמר BL
713. בזה ] מזה BL
714. ויהיה ] והיה BL
715. תאלפיות ] לתאלפיות BL
716. omission ] תמורת BL
717. אל"ף ] האל"ף BL
718. והיה ] יהיה BL
719. האלפים ] והאלפים BL
720. דגשות ] בדגושת BL
721. פרושו ] פירוש BL
722. ויחסר ] יחסר BL
723. וא"ו ] ו"ו BL
724. כאלוף ] ואלוף BL
725. פירושו ] פירוש BL
המלה הזאת תהיה ברוב המקומות לתנאי כמו ואם לא תשמעו אלינו להמול ולקחנו את בתנו והלכנו (בר' לד, יז), ואם עז קרבנו והקריבו לפני י"י (וי' ג, יב), אם יעברו בני גד 726 ונתתם להם את ארץ הגלעד לאחזה (במ' לב, כט), וכמוהם רבים. וכמוהם עד אשר אם עשיתי (בר' כח, טו), כאלו אמר כי לא אעזבך אלא אם עשיתי, ובאמרו עד אשר הוא תוספת באור כי די לו באחד מהם. ויש אם727 לשאלה היש יי בקרבנו אם אין לא728 (שמ' יז, ז), המשל בכם שבעים איש 729 אם משל בכם איש אחד (שופ' ט, ב), ההצליח י"י דרכו אם לא (בר' כד, כא), הינהק פרא עלי דשא אם יגעה שור (איוב ו, ה), וכלם אשר הם בענין זה ענין שאלה. ויבא עליו גם ה"א השאלה האם תמנו לגוע (במ' יז, כח), האם אין עזרתי בי (איוב ו, יג). ובאו שתי שאלות כאחת כמו שבאו שני רבויים ואף גם זאת (וי' כו, מד), ושני מעטים הרק אך במשה (במ' יב, ב), המבלי אין קברים (שמ' יד, יא). ויש בענין לו אם א730 תגביה כנשר (עו' א, ד), אם יתן לי בלק (במ' כד, יג), אם אסק שמים (תה' קלט, ח), אם יעלה לשמים שיאו (איוב כ, ז), אם יעמד משה ושמואל לפני731 (יר' טו, א), וכן כלם זה732 הענין על זה הדרך. ויש במקום כאשר והיה אם בא אל אשת אחיו (בר' לח, ט), 733 אם734 יהיה היובל לבני ישראל (במ' לו, ד), כאשר יהיה היובל לבני ישראל פירושו אפלו כשיהיה היובל לבני ישראל אף על פי כן תעמד הנחלה אצלם ונגרעה נחלתנו כי אין זה כמו המכר, אם יצאו בנות שילו (שפטים כא, כא), כאשר יצאו. ואם תקריב מנחת בכורים (וי' ב, יד), פירושו וכאשר תקריב, שעל מנחת העומר הכתוב מדבר שהיא באה חובה. והיה אם כלה לאכול את עשב הארץ (עמ' ז, ב), כאשר כלה. אם כסף תלוה את עמי (שמ' כב, כד), כאשר תלוה כי חובה היא שנאמר העבט תעביטנו (דב' טו, ח). ואם מזבח אבנים תעשה לי (שמ' כ, כה), כאשר תבנה לי מזבח אבנים כי חובה 735, שנאמר אבנים שלמות תבנה וגו' (דב' כז, ו). 736 ויש שהוא כמו אמת, אם לא נכחד קימנו (איוב כב, כ), ואם בריאה יברא י"י (במ' טז, ל), באמת בריאה יברא י"י. אם ללצים הוא יליץ (מש' ג, לד), באמת 737 הפככם אם כחמר היושב738 (יש' כט, טז), באמת. כחמר היוצר יחשב הפככם לפי739 שהוא נקל בעיני להפך אתכם כמו שנקל ליוצר להפוך החמר מכלי לכלי. 740 כי יאמר מעשה לעושהו בתמיה (יש' כט, טז), כלומר יאמר החמר ליוצר אם יהפך אותו לא עשני ומה לו להפך אתו741 כן אתם מעשי ידי ונקל בעיני הפכפככם742. כי אם תם הכסף (בר' מז, יח), 743 אם רחץ י"י744 את צואת בנות ציון (יש' ד, ד), באמת 745. כי אם יש אחרית (מש' כג, יז), כי באמת יש אחרית ותקוה למעשיך הטובים, אם זכרתיך על יצועי (תה' סג, ז), וכן כלם אשר תמצא בזה הענין תפרש אותם בלשון אמת, כי746 רצוני לומר כי אלו המלות747 אם, שאני מפרש בהם748 אמת חסרים נו"ן אמן. וכן אמת חסר נו"ן, והראוי אמנת וחבורו לכנויים יוכיח שהוא דגש לחסרון הנו"ן אמרו אמתו, אמתך. ויש לפרש ואם בריאה (במ' טז, ל), לתנאי, ויהיה טעמו דבק עד749 וידעתם כי נאצו האנשים750 (במ' טז, ל), ויהיה וא"ו751 וידעתם כפֿה752 רפה בלשון ישמעאל, כלומר ואם יהיה זה שתפתח הארץ את פיה ותבלעם, תדעו כי נאצו האנשים האלה את י"י. ויש בענין שבועה כאדם שאמר יהיה כך וכך אם יהיה753 זה, אם לדוד אכזב (תה' פט, לו), אם יבואון אל מנוחתי (תה' צה, יא). אב ואם (אס' ב, ז), ידוע, ובהתחברו 754 ידגש, ואיפשר שיהיה תמורת הנח במלת אם, או יהיה שרשו אמם, אמו, אמך, אמי ולרבות755 אמות, לאמותם יאמרו (איכה ב, יב). ונקרא756 המשפחה אום או אומה. והקבוץ ראש אמות (במ' כה, טו) שנים עשר נשיאים לאמתם (בר' כט, טז), ופירש יונתן מזה הבאתי להם על אם בחור שודד בצהרים (יר' טו, ח), שתרגם אייתיתי עליהון על סיעת עולימיהון בזוזין כד בטהרא. וכן הגוי כלו נקרא אם. והקבוץ שבחוהו כל האמים (תה' קיז, א), ועל דרך משל757 יתפרש כן בעטרה שעטרה לו אמו (שה"ש ג, יא), ואף על פי שהאל"ף בחרק לפי שעל דרך המליצה הואומר758 על אם שלמה ועל דרך המשל שלמה הוא הב"ה759 ואמו הוא ישראל עמו כמו760 אמתו. וכתב אדני אבי ז"ל כי שרש אם, אֻמים אמם בראיה מן הערב אל אמם. וכן אמצע הדרך שהדרכים פונות לה 761 ומזה נקראת אם הדרך, כי עמד מלך בבל אל762 אם הדרך (יח' כא, כו), לפי שהיא כאם לדרכים הפונות אליה. וכן העיר הגדולה, עיר ואם בישראל (שמ"ב כ, יט), לפי שהיא כאם לקטנות ממנה כמו שנקראו גם כן763 בנות. והאמה מזה והאמה מזה (שמ' כו, יג), ידוע עינינם. וכן באמת איש (דב' ג, יא), אמת בצעך (יר' נא, יג), פירושו זרוע בצעך, 764. וינעו אמות הספים (יש' ו, ד), המזוזות יקראו אמות, ויונתן תרגם אלי ספיא. ודומה שדעת התרגום באמת שהם הפנות אשר על המזוזות מזה ומזה והמשקוף נשען עליהם. ויש מפרשים כי הספים נעו ממקומם שתי אמות או שלש.
726. omission ] וגו' BL
727. omission אם ] BL
728. addition לא ] BL
729. omission ] וגו' BL
730. addition א ] BL
731. addition לפני ] BL
732. זה ] בזה BL
733. omission ] פירוש והיה כאשר בא אל אשת אחיו, BL
734. אם ] ואם BL
735. omission ] היא BL
736. omission ] ובמקום אשר עד אם דברתי דברי בר' כד, לג, עד שאדבר, ואחר אם אינכם שמעים אלי יח' כ, לט, אחר שאינכם שומעים אלי, עד אם נותרתם כתרן על ראש ההר יש' ל, יז, עד אשר נותרתם. BL
737. omission ] ללצים הוא יליץ, BL
738. היושב ] היצר יחשב BL
739. לפי ] לפני BL
740. omission ] ופירוש BL
741. אתו ] אותי BL
742. הפכפככם ] הפככם BL
743. omission ] באמת תם הכסף, BL
744. י"י ] אדני BL
745. omission ] רחץ BL
746. addition כי ] BL
747. המלות ] מלות BL
748. בהם ] בהן BL
749. עד ] עם BL
750. addition האנשים ] BL
751. וא"ו ] ו"ו BL
752. כפֿה ] כפ"א BL
753. יהיה ] אעשה BL
754. omission ] לכנוים BL
755. ולרבות ] ולרבים BL
756. ונקרא ] ונקראת BL
757. משל ] המשל BL
758. הואומר ] הוא אומר BL
759. הב"ה ] הקב"ה BL
760. כמו ] כלומר BL
761. omission ] מזה BL
762. אל ] על BL
763. כן ] הם BL
764. omission ] או פירושו מדת בצעך כלומר במדת שמדדת BL
וגם את בן האמה (בר' כא, י), הה"א לנקבה והה"א למ"ד הפעל נופלת, ונראה במלת ואמהתיו וילדו (בר' כ, יז), וענינם ידוע כי הם השפחות. וכן ותשלח את אמתה (שמ' ב, ה), שפחתה. ואומרים כי המלה הזאת מחלוקת בקריאתה כי יש שקוראים אותה בדגש אמתה מן אמה ארכו (שמ' ל, ב). וכן פרש רבנו סעדיה ע"ה765 בפרושו בערבי ומדת766 דארעהא767, פירושו ותשלח את768 זרועה.
מה אמולה לבתך (יח' טז, ל), וכפלו הלמ"ד ברוב ואמרו היהודים האמללים (נחמ' ג, לד), ענין חולשה, וכן כי אמלל אני (תה' ו, ג), והוא תאר מבנין פֻעל אם הוא קמוץ, אבל מצאנוהו פתוח ברב הספרים. וכן מצאתי במסרה על כי שדמות חשבון אמלל (יש' טז, ח), לית קמץ וכל סוף פסוק כותיה, ואם כן יהיה פעל עבר ויהיה אמלל אני, כמו ונאשאר אני (יח' ט, ח), כי פירושו769 אני770 עצמי, וכן נראה אתה י"י (במ' יד, יד). והחכם רבי יעקב בן אלעזר כתב כי אמלל אני תאר ואם הוא פתוח והביא כמהו תאר ופתח הנני יסד בציון (יש' כח, טז), לב הותל (יש' מד, כ). ואמלל כל יושב בה (הו' ד, ג), פעל עבר מבנין פועל כי הוא פתוח, וכן אבל771 תירוש אמלל יצהר (יואל א, י), אמללה יולדת השבעה (יר' טו, ט), אמללו מרום עם הארץ (יש' כד, ד), כלם ענין חלושה772 וכריתה.
והאמין בי"י773 (בר' טו, ו), למען יאמינו (שמ' ד, ה), כלם אשר הם מבנין הפעיל הם ענין הבטחון והקבלה קְרְדֵינְצָא בלעז, והם יוצאים מענין אמונה כי המאמין באחד נותן האמונה וסובר שהוא אמתי774. בנים לא אמן בם (דב' לב, כ), שם על משקל אטון מצרים (מש' ז, טז), והוא מענין זה, כלומר בנים שאינם מאמינים. או פירושו בנים שהי775 שאין בהם אמת. בכל ביתי נאמן הוא (במ' יב, ז), כדוד נאמן (שמ"א כב, יד), קריה נאמנה (יש' א, כא). איש776 אמונים מי ימצא (מש' כ, ו), שם פועל. וכן עד אמונים (מש' יד, ה), שומר אמונים (יש' כו, ב), אבל אמונים נוצר י"י (תה' לא, כד), כי פסו אמונים מבני אדם (תה' יב, ב), אנכי שלומי אמוני (שמ"ב כ, יט), שלשתם שם תאר כלם ענין אמת. ועל דעתי כי אמת משרש זה ומשפטו אמנת בפלס דבלת, ונפלה הנו"ן להקל כמו שנפלה מן בת הראוי בנת והדגש בהסמכו אל הכנויים יוכיח. אמת ומשפט שלום (זכ' ח, טז), ותהי האמת נעדרת (יש' נט, טו), הה"א קמוצה כי היא777 לידיעה. האמת אתכם (בר' מב, טז), הה"א פתוחה כי היא לשאלה. שלח אורך ואמתך (תה' מג, ג), אב לבנים יודיע אל אמתך (יש' לח, יט). והקבוץ יאמר אמנות כמו מן בת בנות, שלא יקבץ על מתכנת היחידה. אמן כן יעשה י"י (יר' כח, ו), אמת יהיה זה וכן יעשה י"י. ואמר כל העם אמן (דב' כז, יז), אמת יהיה זה שיהיה ארור מי שיעבור על אחת מאלה, והוא נאמר על דרך תפלה, או הוא על דרך קבלה שקבלו על עצמם הקבלה778 אם יעברו. וכן וגם אמנה אחתי בת אבי (בר' כ, יב), אמת הוא שהיא אחותי בת אבי. וכן אמנם י"י (מל"ב יט, יז), והמ"ם נוספת. ובשרק האל"ף האמנם יש779 אלהים (מל"א ח, כז), 780 אל אמונה (דב' לב, ד), ואמונה עניתני (תה' קיט, עה), ופרושו781 ובאמונה 782, ענינם אמת. והכניס רבי יונה בזה השרש מסיר שפה לנאמנים (איוב יב, כ). ועל דעתי שהוא משרש נאם ומענינו וינאמו נאם (יר' כג, לא), שהוא לשון דבור והנו"ן האחרונה נוספת לסימן שם תאר כמו רחמן, נעמן. ונקראים הצחים בלשונותם והידועים783 בחכמת הדבר נאמנים. ונאמן ביתיך וממלכתך (שמ"ב ז, טו), האל"ף בשבא לבדו ענינו ויתקיים ביתך. וכן אם לא תאמינו כי לא תאמנו784 (יש' ז, ט), כלומר אם אין אתם מאמינים בעבור שאין אתם חזקים וקיימים באמונת האל, האמינו בי"י אלהיכם ותאמנו (דה"ב כ, כ), ופרושו785 ותתחזקו ותצליחו. וכן ואמנה על המשוררים דבר יום ביומו (נחמ' יא, כג), כלומר קיום בכל יום שלא היתה נפסקת ארוחה מהם, לחמו נתן מימיו נאמנים (יש' לג, טו), מקויימים ונתנים תמיד ואינם נפסקים, עצות מרחוק אמונה אמן (יש' כה, א), תחסר וא"ו786 החבור כמו שמש ירח עמד זבולה (חב' ג, יא), פירושו קיום וקיום, וכפל המלות לרוב הקיום כלומר כשראה הנביא העתידה והטוב שיבא לישראל לעתיד והרע לאומות העולם כמו שאמר בפרשה למעלה787 וחפרה הלבנה ובושה החמה כי מלך י"י צבאות על ירושלם ונגד זקניו כבוד (יש' כד, כג) אמר הנביא ארוממך ואודה שמך כי תעשה אלה הפלאות788 והעצות שהגדת מרחוק נתקיימו, כלומר הדברים הטובים שהבטחת לישראל על ידי נביאך זה ימים רבים וזמן רחוק יש להם קיום גדול. 789 אנחנו כורתים אמנה (נחמ' י, א), קיום. יתד במקום נאמן (יש' כב, כג), חזק וקים, מכות גדולות ונאמנות וחליים רעים ונאמנים (דב' כח, נט), חזקים וקיימים, ויהי ידיו אמונה (שמ' יז, יב), היו בקיום מורמות ולא הניחום עד בא השמש. ואת האומנות אשר צפה חזקיהו790 (מל"ב יח, טו), עמודים שהיו קיום הבנין. ויונתן תרגם וית סקופתא, כלומר אסקופות השערים. וענין אחר כאשר ישא האומן את היונק (במ' יא, יב), המגדל, ותשאהו מנקתו791 אמנתו (שמ"ב ד, ד), מגדלתו, האמונים עלי תולע (איכה ד, ה) מגדלים. באמנה אתו (עסתר ב, כ), הוא מקור או שם, והה"א איננה כנוי, על צד תאמנה (יש' ס, ד), היתה הנו"ן ראויה להדגש לחסרון נו"ן השרש. או יהיה לשון יחידה בתוספת ה"א ענין גדול. וכן ואהיה אצלו אמון (מש' ח, ל), והוא תאר או מקור במקום שם, כלומר בגדול הייתי אצלו. ואל האומנים אחאב (מל"ב י, א), המגדלים אותו מנערותו והם אנשי עצתו אשר עליהם עניני המלכות. ואדני אבי ז"ל כתב מזה בנים לא אמון בם (דב' לב, כא), כלומר אין בהם תרבות כי דור תהפוכות המה 792 כאשר איטיב להם יעשו רעות, כמו שאמר וישמן ישורון ויבעט (דב' לב, טו), ואת יתר האמון הגלה נבוזראדן רב טבחים (יר' נב, טו), כמו ההמון. וענין אחר מעשה ידי אמן (שה"ש ז, ב), המופלג במלאכה יקרא אמן, חרש וחשב תרגום793 נגר ואמן.
773. בי"י ] ביהוה BL
774. אמתי ] אמת BL
775. addition שהי ] BL
776. איש ] ואיש BL
777. כי היא ] שהיא BL
778. הקבלה ] הקללה BL
779. יש ] ישב BL
780. omission ] האמנם אלם צדק תדברון תה' נח, ב. BL
781. ופרושו ] פירושו BL
782. omission ] עניתני BL
783. והידועים ] והיודעים BL
784. כי לא תאמנו ] BL
785. ופרושו ] פירוש BL
786. וא"ו ] ו"ו BL
787. למעלה ] של מעלה BL
788. הפלאות ] הפלאים BL
789. omission ] ואפשר להיות מזה עיניך הלא לאמונה יר' ה, ג, כלומר השגחתך בהם לדבר קיים לא לדבר בטל. BL
790. חזקיהו ] חזקיה BL
791. addition מנקתו ] BL
792. omission ] כי BL
793. תרגום ] תרגומו BL
כי אמצו ממני (תה' קמב, ו), חזק ואמץ (יהו' א, ז), ולאם מלאם יאמץ (בר' כה, כג). והתאר אמיץ794 כח (איוב ט, ד). והשם יוסיף אומץ (איוב יז, ט). ומשקל אחר אמצה לי יושבי ירושלם (זכ' יב, ה), פ"א הפעל בפתח. והכבד ואמץ את לבבו (דב' ב, ל), וברבים כורעות תאמץ (איוב ד, ד), אאמצכם במו פי (איוב טז, ה), ואיש דעת מאמץ כח (מש' כד, ה), 795 וכבד אחר ויאמץ לבבכם (תה' לא, כה), ויאמץ לבך (תה' כז, יד). והשם מאמץ מאמצים, וכל מאמצי כח (איוב לו, יט). וההתפעל התאמץ לעלות במרכבה (מל"א יב, יח), ותרא כי מתאמצת היא (רות א, יח), כלם והדומה להם ענין חזק. וענין אחר ברדים אמוצים (זכ' ו, ג), כמו חמוצים מן חמוץ בגדים (יש' סג, א), כלומר אדומים, ואף על פי שזכר אדמים, שני גוונים היו באדמימות אחד אדום בורק796 ואחד שאינו חזק באדמימות. ויש מי שפירש בו מראה הדשן וכן אמר התרגום797 798 קטמין.
כה אמר י"י (שמ' יא, ד), ולחם אמר לו (מל"א יא, יח), פירושו אמר לתת לו799, אתה אומר אלי (שמ' לג, יב), האמרה בלבבה (צפ' ב, טו), זאת אמרת (מל"א ג, כב), וידבר י"י אל משה לאמר (שמ' ו, י) פירושו לאמר לישראל, אבל אמש אמר אלי לאמר (בר' לא, כט) הוא כפל המקור על הפעל לחזק הדבר ובבואו אחרון יותר. וכן אומרים אמור למנאצי (יר' כג, יז), הכל כמו שכתבנו בחלק הדקדוק. האמור בית יעקב (מי' ב, ז), שיאמרו לו בית יעקב ויקראו אתו כן. יאמר נא ישראל (תה' קיח, ב), ולעמשא תמרו (שמ"ב יט, יד), חסר אל"ף, וכן ימרוך למזמה (תה' קלט, כ), כלומר יאמרו איש לאחיו וידברו עליך. אמור אל הכהנים (וי' כא, א), אמרו לאחיכם (הו' ב, ג), אמור להם (במ' ו, כג), 800 והנפעל אשר נאמר אמת הוא (דנ' ח, כו), יאמר ליעקב (במ' כג, כג). והשם אין אמר ואין דברים (תה' יט, ד), אמר סלה (חב' ג, ח), אם אמרי אשכחה שיחי (איוב ט, כז). ומשקל אחר ונחלת אְמרו מאל (איוב כ, כט). והקבוץ להשיב אמרים אמת (מש' כב, כא), אמרי נואש (איוב ו, כו), אמרי האזינה (תה' ה, ב). ובתוספת מ"ם ואת מאמר אסתר801 (אס' ב, כ). ומשקל אחר אמרה, אמרת י"י (תה' קה, יט), השולח אמרתו ארץ (תה' קמז, טו). ובסגול בצע אמרתו (איכה ב, יז). והקבוץ אמרות י"י אמרות טהורות (תה' יב, ז), ענינם ידוע. ויש מהם אמירת הלב הלהרגני אתה אומר (שמ' ב, יד), כלומר אתה חושב. האומרה בלבבה (יש' מז, ח), ויאמר להכות את דוד (שמ"ב כא, טז), כלומר אם802 להרגו. וכן ואמרתי803 אני בלבי (קה' ב, א). וענין אחר בראש אמיר (יש' יז, ו), והוא הצעיף804 העליון. ומזה הענין את י"י האמרת (דב', כו, יח), וי"י האמירך היום (דב' כו, יז), כלומר רוממת והגדלת אותו. וכן יתאמרו כל פועלי און (תה' צד, ד), יתרוממו ויתגאו. ויתכן היות מזה ובכבודם תתימרו (יש' סא, ו), בחלוף האל"ף ביו"ד. ויש מפרשים מזה הענין, אמרו צדיק כי טוב (יש' ג, י). ונכון הוא היותו מענין אמירה. ויתכן לפרש גם כן את י"י האמרת, וי"י האמירך מענין אמירה, כלומר סבבת שיאמר להיות לך לאלהים, והוא סבב שתאמר 805 להיות לו לעם וללכת בדרכיו.
אמש אמר אלי (בר' לא, כט), הן שכבתי אמש (בר' יט, לד), בשש נקדות. ויוכח אמש (בר' לא, מב), הלילה שעבר יקרא אמש.
אן הלכתם (שמ"א י, יד), שאלה על המקום806. ובתוספת ה"א אנה אנחנו עולים (דב' א, כח), אנה אלך מרוחך (תה' קלט, ז), אלו שניהם מלרע, וכל האחרים מלעיל כמשפט כל מלה שהה"א בה נוספת. ואני אנה אני בא (בר' לז, ל), אנה הלך דודך (שה"ש ו, א). וכבר בא הנו"ן בסגול ולא תצא משם אנה ואנה (מל"א ב, לו), לא הלך עבדך אנה ואנה (מל"ב ה, כה), הראשונים בסגול 807 לכאן ולכאן. עד אנה אשית עצות בנפשי (תה' יג, ג), יי808עד אנה ינאצני (במ' יד, יא), עד מתי. וכן עד אן תמלל אלה (איוב ח, ב). אף אני בחלומי (בר' מ, טו), מלה מורה על המדבר בעדו. ובא כן למדברים בעדם בירמיה809 בכתוב810 אשר אנו שולחים אותך אליו (יר' מב, ו), אבל הקרי הוא אנחנו. אל נא רפא נא לה (במ' יב, יג), כמו עתה, או הוא לשון תחנון ובקשה ואל"ף השרש נפקדה. ועם האל"ף אנא שא נא פשע אחיך (בר' נ, יז), והוא העולם811 מלעיל כי האל"ף קמוצה והנו"ן דגושה והוא כתוב באל"ף 812, ופעמים בה"א כמו אנה י"י כי אני עבדך (תה' קטז, טז), והם ששה על פי המסורת. והוא ענין תחנה ובקשה. ופעמים בלשון הודאה813 כמו אנה חטא העם הזה (שמ' לב, לא), שהתודה על חטאתם, אנא814 י"י כי אני 815, הודו לו על חסדו שעשה עמו בעבור שהוא עבדו.
ואנו הדייגים (יש' יט, ח), ואנו ואבלו פתחיה (יש' ג, כו). והשם תאניה ואניה (איכה ב, ה), ענין אבל. וענין אחר והאלהים אנה לידו (שמ' כא, יג). וההתפעל816 כי מתאנה הוא לי (מל"ב ה, ז). והשם כי תאנה הוא מבקש מפלשתים (שופ' יד, ד). ומשקל אחר תאנתה מי ישיבנה (יר' ב, כד), ענין גרס817 הדבר וסבובו. וענין אחר בל תלך 818 אני שיט (יש' לג, כא), אחת לשלש שנים תבא אני תרשיש נשאת זהב וכסף (מל"א י, כב). ולשון819 זכר אני חירם 820 נשא זהב מאופיר (מל"א י, יא). ועם ה"א הנקבה והאניה חשבה להשבר (יונה א, ד), ולרבות אניות אבה (איוב ט, כו), ענינם ספינה.
מה נאנחה בהמה (יואל א, יח), נאנחו כל שמחי לב (יש' כד, ז), יאנח עם (מש' כט, ב), ויאנחו בני ישראל (שמ' ב, כג). והשם ונסו יגון ואנחה (יש' לה, ו), ענינם הוצאת הנשימה מפני הדאגה שושפיר בלעז. אנחנו מעלנו בי"י821 (עז' י, ב), מלה מורה על המדברים בעדם. ופעמים נגרעה האל"ף, בני איש אחד נחנו (בר' מב, יא), נחנו פשענו ומרינו (איכה ג, מג).
821. בי"י ] באלהינו BL
והנה י"י822 נצב על חומת אנך (עמ' ז, ז), פירושו בדיל. וכן יקרא בלשון ערבי 823 בדגשות הכ"ף, ופרושו חומה בנויה בקו מדה ובמשקלת המשפט, ובידו אנך (עמ' ז, ז), משקלת הבדיל, כי כן עושין824 משקלת מהעופרת או הבדיל ששוקל בה הבנאי, הנני שם אנך (עמ' ז, ח), פירושו משקלת אנך, ויפה פירש רבי יונה הענין בהנני שם אנך כענין ושמתי משפט לקו ולצדקה825 למשקלת (יש' כח, יז). ופירוש לא אוסיף עוד עבור לו (עמ' ז, ח), לא אוסיף עוד עבור על עונותיו כי אפקדם עליו כמשפט826 כי באנך המשפט ובקו הדין אשפט אותם. אנכי האל (בר' מו, ג), כמו אני.
לג. בבלי, תמורה ה ע"א
אין אונס (אס' א, ח), אין מכריח והלשון זה827 ידוע ונהוג בדברי רבותינו ז"ל הרבה [לג].
827. זה ] הזה BL
לד. בבלי, חולין סג ע"א
ובכל ארצה יאנק חלל (יר' נא, נב), 832 והנפעל הנאנחים והנאנקים (יח' ט, ד), האנק דם (יח' כד, יז), 833 והשם בכי ואנקה (מל' ב, יג), כלם ענין צוחה וצעקה והוא הפוך מן ונאק נאקת חלל (יח' ל, כד). ופירוש האנק דם (יחזקיאל כד, יז) מהאנק דם, כאלו אמר מזעק834 דם, כי האבלים אחרים צועקים ואתה תדום. וכתב רבי יונה ונזדמנו בלשון העברי באנקה שני ענינים, האחד הוצאת הנשימה והשבתה והשני הוצאתה בלי835 השבתה, והוא מה שאמר יאנק חלל (יר' נא, ב), כי החלל לא ישיב הנשימה אבל מוציא אותה. האנקה836 והכח (וי' יא, ל), שרץ, ואפשר שנקרא כן לפי שצועק תמיד, ופרשו רבנו סעדיה837 שלמה ז"ל838 בברא בלעז.
אנוש כחציר ימיו (תה' קג, טו), שם כולל לכל בני אדם. ופעמים פרט ועתה839 אנוש כערכי (תה' נה, יד). ולשון רבים כלל פרטים אנשים. ופעמים תבא מלת אנשים בסתם ולא 840 באי זה ענין הם, ה841 אבל לפי ענין הפסוק יתפרש כמו כלם אנשים (במ' יג, ג), לא ידענו מי הם גדולים או פחותים כשפרש לנו בסוף הפסוק ראשי בני ישראל המה ידענו כי רצה לומר אנשים גדולים. וכל מרבית ביתך ימותו אנשים (שמ"א ב, לג), אחר שאמר ולא יהיה842 זקן בביתך ידענו כי רצה לומר אנשים בחורים, זקן בא באנשים (שמ"א יז, יב), אנשים זקנים, זרע אנשים (שמ"א א, יב), אחר שאמר843 ונתתיו לי"י כל ימי חייו רצתה לומר זרע אנשים כשרים שזרעם נכון לברכה וראויים לתתם לי"י. ואפשר שתהיה אשה מזה השרש והדגש לחסרון נו"ן844 והראוי אנשה, וכן הקבוץ אשות הזמה (יח' כג, מד). וכבר כתבנו אותם בשרש איש, ולנקבות חסרו845 האל"ף ואמרו846 נשים בקרבך (נח' ג, יג), נשי אדניך (שמ"ב יח, ח), 847 תנה את נשי (בר' ל, כו) וב ונשיך ובניך (מל"א כ, ג), ונשיהם ובניהם (במ' טז, כז)848. אנוש חצי בלי849 פשע (איוב לד, ו), וכאב אנוש (יש' יז, יא), 850 כי אנושה מכתך851 (מי' א, ט), חרפה שברה לבי ואנושה (תה' סט, כא), האל"ף הכתובה אל"ף המדבר ואל"ף השרש נגרעה, וקמצות האל"ף מורה עליה ומשפטו. ואאנושה. והנפעל אשר ילדה אשת אוריה לדוד ויאנש (שמ"ב יב, טו), כלם ענין כאב ושבר וחלי כבד. 852 ויתכן כי לענין זה נקרא 853 אנוש כי כל ימיו מאוב854 מכאובים, 855
839. ועתה ] ואתה BL
840. omission ] יתפרש BL
841. addition ה ] BL
842. ולא יהיה ] מהיות BL
843. שאמר ] שאמרה BL
844. נו"ן ] הנו"ן BL
845. חסרו ] יחסרו BL
846. ואמרו ] ואמר BL
847. omission ] ונשיך ובניך מל"א כ, ג, ונשיהם ובניהם במ' טז, כז, BL
848. addition ] BL
849. בלי ] בלא BL
850. omission ] עקב הלב ואנש הוא יר' יז, ט, BL
851. מכתך ] מכותיה BL
852. omission ] או ענין רע במחשבת הלב על דרך השאלה כמו מכאב לב ומשבר רוח יש' סה, יד, לפיכך אמר ואנוש הוא, ואמר חרפה שברה לבי ואנושה, ואמר ויום אנוש. BL
853. omission ] האדם BL
854. addition מאוב ] BL
855. omission ] ולזה הענין אמר ידעו גוים אנוש המה סלה תה' ט, כא. BL
ואסף איש טהור (במ' יט, ט), אסף אלהים את חרפתי (בר' ל, כג), אספי מארץ כנעתך (יר' י, יז). ועוד נפרש הפסוק הזה בשרש הזה857 כנע. אספה הצולעה (מי' ד, ו), ויוסף עוד דוד (שמ"ב ו, א), אסף אאסף יעקב כלך (מי' ב, יב), ויאספו את השלו (במ' יא, לב). והנפעל 858 ויאסף משה אל המחנה הוא וזקני ישראל (במ' יא, ל). והפעל הכבד מאסף לכל המחנות (במ' י, כה), והמאסף הולך אחרי 859 י"י (יהו' ו, יג). ובא מוקל כי מאספיו יאכלוהו (יש' סב, ט). ושלא נזכר פועלו ממנו ואסף שללכם (יש' לג, ד), ואספו אספה (יש' כד, כב), ענינם כענין קבוץ. אך יש הפרש ביניהם כמו שאנו עתידים לבאר בשרש קבץ. וכן חג860 האסיף (שמ' לד, כב), נקרא כן לפי שאוספים אז הקציר והבציר וכל הפירות לבתים מפני הגשמים. והשם אסף בלי יבא (יש' לב, י), אסף החסיל (יש' לג, ד). והקבוץ כאספי קיץ (מי' ז, א). (viii)861 ומשקל אחר אספה, והקבוץ בעלי אספות (קה' יב, יא), פירוש דברי בעלי אספות ומשקל אחר ואסםו אספה (יש' כד, כב), כלם והדומים להם לשון קבוץ.862 וקורא 863 בעלי החבורים בעלי אספות לפי שאוספים דברי החכמות בספריהם. ולבניו בית האספים (דה"א כו, טו), באספי השערים (נחמ' יב, כה), בית שהוא864 בבית המקדש אל השער לעומת דרום, ונקרא כן על ענין ידוע אצלם. ואיפשר שיהיו865 האספים שני מקומות לפי שאמר אחר כן לנאספים866 שנים שנים (דה"א כו, יז), כלומר לכל אחד מבתי האספים היו שנים לוים. ובהכפל העי"ן והלמ"ד והאספסוף אשר בקרבו (במ' יא, ד), והאל"ף867 נחה והכפל לחזק הענין כמו שכתבנו בחלק הדקדוק, רוצה868 לומר העם הרב שנאספו אליהם, וכן כתוב וגם ערב רב עלה אתם (שמ' יב, לח). וענין קרוב לזה הנני אוסיפך על אבתיך (מל"ב כב, כ). והנפעל 869 אני נאסף אל עמי (בר' מט, כט), 870 ויאסף אל עמיו (בר' מט, לג). וכן בענין זה ויאסף רגליו אל המטה (בר' מט, לג), תוסף רוחם יגועון (תה' קד, כט), אסף ידיך (שמ"א יד, כ) וכן ולא יהיו עוד אספי רעב (יח' לד, כט), שרוצה871 לומר מתי רעב. והפעל הכבד ואין איש מאסף אתי הביתה872(שופ' יט, יח), כלם והדומים להם ענין התכנס. ונאמר הענין הזה במיתה כי המת ההולך873 בדרך שהלכו אבתיו כאלו נאסף אליהם. עשיר ישכב ולא יאסף (איוב כז, יט), פירושו אם ישכב לחלי עשיר לא ימות עשיר, כלומר כי קודם מיתתו יבזו כל אשר לו כי אחר שנפל למטה אינם יראים אותו, וזהו שאמר עיניו פקח ואיננו (איוב כז, יט), פירושו874 ואיננו בעשרו. ומזה הענין ואסף המצורע (מל"ב ה, יא), יאסף אתו מצרעתו (מל"ב ה, ג). והנפעל עד האסף מרים (במ' יב, טו), פירושו875 כי המצורע מנהגו לשבת חוץ למחנה או לעיר נפרד מבני אדם ובהרפאו876 יאסף אליהם ויכנס בתוכם. וענין אחר אסף אסף כל מעל פני האדמה (צפ' א, ב), אסף אסיפם (יר' ח, יג), 877 וכן אסף אלהים את חרפתי (בר' ל, כג), על דעת קצת מפרשים. 878 ואספת נפשך ונפש ביתיך (שופ' יח, כה). 879 והפעל הכבד פן אספך עמו (שמ"א טו, ו), על דרך אובידה עיר (יר' מו, ח), כלם ענין הסרה וכליה.
857. addition הזה ] BL
858. omission ] ונאסף שמחה וגיל יש' טז, י, BL
859. omission ] אדון BL
860. חג ] וחג BL
861. omission ] ומשקל אחר ואספו אספה יש' כד, כב, כלם והדומים להם לשון קבוץ. BL
862. addition ] BL
863. omission ] לחכמים BL
864. שהוא ] שהיה BL
865. שיהיו ] שהיו BL
866. לנאספים ] ולאספים BL
867. והאל"ף ] האל"ף BL
868. רוצה ] רצונו BL
869. omission ] כאשר נאסף אהרן אחיך במ' כז, יג, נאסף הצדיק יש' נז, א, נפעל עבר והם פתחין, BL
870. omission ] נפעל עומד והוא קמוץ, BL
871. שרוצה ] שרצונו BL
872. addition הביתה ] BL
873. ההולך ] הלך BL
874. פירושו ] פירוש BL
875. addition פירושו ] BL
876. ובהרפאו ] ובהתרפאו BL
877. omission ] רצונו לומר אסוף כי אסף ואסיפם שרשם סוף, BL
878. omission ] וכן BL
879. omission ] ואפשר להיות מזה נפעל ונאסף שמחה וגיל יש' טז, י, וגם דגי הים יאספו הו' ד, ג. BL
viii. Saut du même au même
ואסרה אסר (במ' ל, ד), ואסרנוהו לענותו (שופ' טז, ה), ויאסור את רכבו (שמ' יד, ו), האל"ף בשוא לבדו, ויאסור אתו לעיניהם (בר' מב, כד), בשוא וסגול. והמסורת עליו לית רפה וכל כפתיה880 דשמשון דכותיה. כי מבית השורים881 (קה' ד, יד), נחה האל"ף וחסרה מהמכתב והוא בית הסהר שנותנין שם האסורים. אסורים ידיה (קה' ז, כו), כלומר הנלכד בידיה, כמו הנסגר בבית האסורים. ומשקל אחר ונתנו אותו בבית882 האסור (יר' לז, טו), והוא בפלס אטון מצרים (מש' ז, טז), אבוס בעליו (יש' א, ג). ואפשר שיהיה מזה המשקל וימסו אסוריו מעל ידיו (שופ' טו, יד), והם היתרים שנאסר בהם. והתאר תבא לפניך אנקת אסיר (תה' עט, יא) לשמוע אנקת אסיר (תה' קב, כא). והקבוץ את כל האסירים אשר בבית הסהר (בר' לט, כב), אסיריו לא פתח (יש' יד, יח). ובדגש ואספו אספה אסיר על בור (יש' כד, כב), להוציא ממסגר אסיר883 (יש' מב, ז), בלתי כרע תחת אסיר (יש' י, ד), מי יאסר המלחמה (מל"א כ, יד), כלם ענין קשירה. ופירוש מי יאסר המלחמה לענין אסירת הרכב. והנפעל ואתם האסרו (בר' מב, טז), אחיכם האחד884 יאסר (בר' מב, יט). ושלא נזכר פועלו מהדגוש כל נמצאַיִך אֻסְרוּ יחדו מרחוק ברחו (יש' כב, ג), פירושו הנמצאים בך אסרו וגם כן אשר ברחו מרחוק הושגו ואסרו כמו צדקיהו וסיעתו שברחו וחשבו כי היו נמלטים אסרו885 כמו 886. ואמר רבי יהודה כי מזה השרש והבאתי אתכם במסורת הברית (יח' כ, לז), משפטו במאסורת.
אף אני אעשה זאת לכם (וי' כו, טז), וגם887 ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם (וי' כו, מד), האף תספה (בר' יח, כד), ענין כלם והדומים888 להם עוד או גם. על אף אויבי תשלח ידך (תה' קלח, ז), פרשוהו כמו הפוך אף על אויבי. ואדני אבי פרשו מענין אף י"י (איכה ב, כב). ופעמים יתפרש כמו כל שכן. והכלל כל מקום שתראה מלת כי אחריו תפרשנו כל שכן, כמו אף כי אנכי אעננו (איוב ט, יד), אף כי נתעב ונאלח (איוב טו, טז), אף כי הבית הזה (מל"א ח, כז), אף כי אמר אלהים לא תאכלו מכל עץ הגן (בר' ג, א). ופרוש הפסוק אמר לאשה דברים אחרים. ודומה שאמר לה כי המקום ישנא889 אתכם אף על פי שאתם גדולים משאר היצורים שלא יעשה לכם מעלה890 כך וכך וכל שכן שאמר אליכם אל תאכלו מכל עץ הגן לזה תכירו ששונא אתכם. ואל יקשה עליך התוספת הזה כי לא יתכן לפרשו לשום פרוש בעולם מבלי תוספת אחר לפי שאמר אף, ואף לעולם מוסיף על אשר אמר. ועוד כי כן891 דרך הכתוב לאחוז תכלית הדברים ומתכליתם תבין ראשיתם. וכן בדברי 892מרגלים ששלח יהושע שאמרו כי נתן י"י בידינו את כל הארץ (יהו' ב, כד), ולא יתכן שזה היה תחלת דבריהם, כי מלת כי נותנת טעם לאשר אמר אלא אחז הכתוב תכלית הדברים ומהם תוכל להבין הראשית. ויש שחסרה מלת כי וטעמו כל שכן אף שוכני בתי חמר (איוב ד, יט). אף להם ולא יריחון (תה' קטו, ו), הביאו רבי יונה בזה השרש. והנכון שהוא משרש אנף כמו שכתבתי והוא החוטם ועקרו אנף, וחבורו לכנויים יוכיח שידגש לחסרון הנו"ן, 893 ויפח באפיו (בר' ב, ז), משפטו באנפיו והוא מגזרת אנפת בי (יש' יב, א). ולפי שהכעס יתראה בחוטם יקרא אף, פן יחרה אף י"י (דב' ו, טו), ארך אפים (מש' יד, כט), ארך כעס. קצר אפים (מש' יד, יז), שהוא ממהר לכעוס, לא894 באפים ולא במלחמה (דנ' יא, כ), ומיץ אפים (מש' ל, לג). ומזה פירש אדני אבי ז"ל על אף אויבי (תה' קלח, ז), כלומר על אפם רוצה895 לומר אם רע בעיניהם תשלח ידך ותושיעני ימינך. ועל הדרך הזה כי על אפי ועל חמתי היתה לי העיר הזאת וגו'896 (יר' לב, לא). וכנה הכתוב הפנים באפים לפי שהאפים גבוהים על הפנים, ויפל לאפיו ארצה (שמ"א כ, מא), כלומר על פניו. וישתחו אפים ארצה (בר' יט, א), ותפל לאפי דוד על פניו897 (שמ"א כה, כג), כלומר לפני דוד. בזעת אפך תאכל לחם (בר' ג, יט). מנה אחת אפים (שמ"א א, ה), פירושו מנה אחת נכבדת להשיב אפים, כלומר להשיב כעסה. או פרושו ראויה לפנים כלומר מנה נכבדת. ואדני אבי ז"ל פירש, לפי שהיה נותן לפננה אשתו ולכל בניה מנות, מנה לכל אחד ואחד898 ולחנה לא היה נותן כי אם מנה אחת כי היתה לבדה בלא בן ובת היה לה כעס גדול, וזה לאשר אהבה וי"י סגר רחמה (שמ"א א, ה).
ואפדת לו בחשב האפוד (שמ' כט, ה), וחגרת 900 על901 שם החגורה902 נקרא החגורה903 האפוד אפוד, ודוד חגור אפוד בד (שמ"ב ו, יד), תרגם יונתן ודוד אסיר כרדוט דבוץ, וכן תרגם כי כן תלבשנה904 בנות המלך הבתולות מעילין905 (שמ"ב יג, יח), כרדוטין, שמונים וחמשה איש נושא אפוד בד (שמ"א כב, יח), תרגם יונתן דכשירין למלבש אפוד דבוץ. ובמשקל906 אחד עם ה"א הנקבה אפדה, וחשב אפדתו אשר עליו (שמ' כח, ח). ומענין זה ואת אפדת מסכת זהבך (יש' ל, כב). וכתב אדני אבי ז"ל משרש זה ומענין זה אהלי אפדנו (דנ' יא, מה).
ומצות אפה (בר' יט, ג), וגם907 אפיתי על גחליו לחם (יש' מד, טו), על שם סופו כי לא יקרא לחם עד שיאפה. וכן וטחני קמח (יש' מז, ב), ותקח את הבצק ותלש (שמ"ב יג, ה), ובגדי ערומים תפשיט (איוב כב, ו), נשברה קרית תהו (יש' כד, י), יהב חכמתא לחכימין (דנ' ב, כא), יומת המת (דב' יז, ו), וכן ויצאו ילדיה (שמ' כא, כב), והם לא נולדו אלא היו ראויים להיות ילדים. ותופהו מצות (שמ"א כח, כד), את אשר תאפו אפו (שמ' טז, כג), כמו תנור בוערה מאפה (הו' ז, ד), כלומר מצד האפה שמבעירו. מחוץ האפים (יר' לז, כא). והנפעל על מחבת בשמן (וי' ו, יד)908 תאפה (וי' ו, י), חמץ תאפינה (וי' כג, יז). והשם מאפה תנור (וי' ב, ד). ומשקל אחר בהתחלף האל"ף בוא"ו909 נחה ובתוספת נו"ן בסוף, תופיני מנחת פתים (וי' ו, יד). ואמר בלשון רבים לפי שהיתה אפויה אפויות הרבה, חולטה ברותחין ואחר כך910 אופה בתנור וחוזר ומטגנה במחבת. לשון האפיה לעולם על הפת, כי על שאר המאכלים הראשון911 הוא לשון בשול.
לה. בבלי, תענית ג ע"ב
לו. משנה שקלים א, ג
חשך אפלה (שמ' י, כב)912 , באפלות נהלך (יש' נט, ט). ומשקל אחר ותפע כמו אפל (איוב י, כב). ומשקל אחר מאפל, וישם מאפל ביניכם ובין המצרים (יהו' כד, ז), ארץ מאפליה (יר' ב, לא), ובמקצת913 ספרים מדוייקים מאפליה המ"ם בשוא והאל"ף בפתח והפ"א בדגש חזק, ובכל הספרים היא מלה אחת וענינה שתי מלות. וכן שלהבתיה (שה"ש ח, ו). וסמך מאפל אל השם יתברך מרב האפל, כמו שסמך שלהבתיה מרוב השלהבת. וכן כל דבר שרוצה להגדילו סומך אותו אל השם כמו כהררי אל (תה' לו, ז), עיר גדולה לאלהים (יונה ג, ג), ותהי לחרדת אלהים (שמ"א יד, טו), נפתולי אלהים נפתלתי914 (בר' ל, ח), גבור ציד לפני י"י (בר' י, ט). או יהיה מאפליה שם תאר לארץ והיו"ד ליחש כיו"ד תחתיה, שלישיה. והתאר ואפל ולא נגה לו (עמ' ה, כ), ואחר שאמר חשך אפלה דומה כי האפלה יותר מן החשך. כי אפילות הנה (שמ' ט, לב), חשכות ונסתרות תחת הארץ. או פירושו מהתאחרות915, וכן בדברי רבותינו ז"ל916 [לה], הא בחרפי הא באפלי, וכן אמרו [לו], שהיתה שנה אפלה ולא היו צמחים917 נכרים.
ויסר את אופן מרכבותיו (שמ' יד, כה), כאשר יהיה האופן (יח' י, י), ואופנים918 להם (יח' י, יג), ענין כלם גלגל. דבר דבור על אפניו (מש' כה, יא), על גלגליו, 919 על דרך משל, כלומר דבר920 מיושב על מקומו. 921 ורבי יונה פירשו על פניו והאל"ף נוספת, וכתב כמו כן מזה השרש נשאתי אימיך אפונה (תה' פח, טז), רוצה לומר נשאתי922 אימיך זמן רב, ואמר כי הזמן יקרא בערבי אפאן בחרק האל"ף ודגשות הפ"א. ועוד נכתבנו923 אנחנו בשרש פון בשקל אקומה, כמו שזכרו רבי יהודה.
לז. משנה שקלים ו, ג
אפס המץ (יש' טז, ד), כי אפס כסף (בר' מז, טו), פעל עבר בשקל חפץ בבת יעקב (בר' לד, יט), וכן האפס לנצח חסדו (תה' עז, ט), ענינם 924. כלה המץ, כלה כסף925 , וכן כלם. והשם באפס עצים תכבה אש (מש' כו, כ), בשש נקדות בלא עצים, האפס עוד איש (שמ"ב ט, ג), הלא עוד איש, עד אפס מקום (יש' ה, ח), עד לא מקום, באפס עשקו (יש' נב, ד), בחנם בלא משפט. ויבא במקום בלתי אפס כי נאץ נאצת (שמ"ב יב, יד), אפס מאותי (יש' נד, טו), ואפס את הדבר (במ' כב, לה), אפס כי עז העם (במ' יג, כט), ואין עוד אפס אלהים (יש' מה, יד), אני ואפסי עוד (צפ' ב, טז), אני ואין בלתי עוד. אפסי ארץ (שמ"א ב, י), קצות הארץ, וכלם קרובים לענין אחד שהוא ענין כליון ודבר שאינו, אלא שכל אחד יתפרש ב926 לפי ענינו הקרוב לו. מי אפסים (יח' מז, ג), מי כליון שאין בהם אלא מעט. ורבי יונה פרשו מי פסים והאל"ף נוסף, פרושו927 מי כפים כי הכף בלשון ארמית נקראת928 פס ידא, ורצונו לומר כי המים לא היו מכסים כי אם כפות רגליו. ורבותינו ז"ל929 פרשוהו [לז], שאדם עובר בהם עד קרסוליו, וכן תרגם יונתן מי קרסולין.
ופעלכם מאפע (יש' מא, כד), מאין. ואדני אבי ז"ל פרשו מאפס, בחלוף 930 בעי"ן. ור' אחי רבי משה ז"ל פרשו מענין אפעה, כלומר אתם מאין ופעלכם מעשה נחשים שמזיקים931 לדבקים בהם. תבקע אפעה (יש' נט, ה), אפעה ושרף מעופף (יש' ל, ו), תהרגהו לשון אפעה (איוב כ, טז), הוא מין נחש. 932
ויתאפק ויאמר שימו לחם (בר' מג, לא), ויתאפק המן (אס' ה, י), הענין ויתחזק, העל אלה תתאפק י"י933 (יש' סד, יי), פירושו תתחזק שלא תרחם. ואתאפק ואעלה העלה (שמ"א יג, יב), התחזקתי ועברתי על רצוני ועל מצותיך, כי כן כל לשון התאפקות לחזק לבו לעבור על רצונו. ומזיח אפיקים רפה (איוב יב, כא), פרושו934 אזור חזקים. אפיקי ים935 (תה' יח, טז), כאפיקים936 נחלים יעבורו (איוב ו, טו), כאפיקים בנגב (תה' קכו, ד), המים הנגרים בחזק נקראים אפיקים קוּרֵינְץ937 בלעז, ונקראו כמו כן המקומות הנגרים בהם אפיקים על שמם, לאפיקים ולגאיות (יח' ו, ג), וכל אפיקיך חללי חרב יפלו בהם (יח' לה, ח), וכל אפיקי יהודה ילכו מים (יואל ד, יח), פירושו חריצים שעושין938 המים הנגרים בחזק, ומה שאמר ועלה על כל אפיקיו (יש' ח, ז), ואף939 על פי שהאפיקים עמק940 , לשון ועלה הוא כנגד ארץ ישראל שהיא גבוהה941 מכל הארצות, ועוד כי מה שאמר על כל אפיקיו הוא דרך משל, כמו שאמר הנה י"י942 מעלה עליהם את מי הנהר, והוא משל לחיל מלך אשור, ואמר שימלאו כל האפיקים מאותם המים, כלומר שתמלא כל הארץ מהם, ואף על פי שהמים יורדים, אמר מעלה כנגד ארץ ישראל שהיא גבוהה. עצמיו אפיקי נחושה (איוב מ, יח), חזקי נחושה והם מטות ברזל943. ופלשתים חנו באפק (שמ"א ד, א), שם מקום.
ואנכי עפר ואפר (בר' יח, כז), בחמש נקדות ענינו דשן. ויתחפש באפר (מל"א כ, לח), בצעיף, והוא הפוך מן 944 פארי המגבעות (שמ' לט, כח). ואת אופיר ואת חוילה (בר' י, כט), שמות בני אדם ונקראו שמות מקומם על שמם, והם מקומות הזהב, כאשר אמר את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב (בר' ב, יא), וכן כתוב וזהב945 מאופיר (מל"א י, יא), ובצור נחלים אופיר (איוב כב, כד), פרושו זהב אופיר.
הלא אצלת לי ברכה (בר' כז, לו), מענין אצל המזבח (וי' א, טז). והוא שם בחמש נקדות, לשכב אצלה (בר' לט, י), ויסב מאצלו (שמ"א יז, ל). ופרוש הלא אצלת לי ברכה כלומר הלא הנחת אצלך לי ברכה. לא אצלתי מהם (קה' ב, י), לא הנחתי הדבר אצל מי שראו אותו, כלומר לא הנחתי946 מנעתי מהם. והפעל הכבד ויאצל מן הרוח (במ' יא, כה), בנוח האל"ף. והנפעל על כן נאצל מהתחתונות ומהתיכונות מהארץ (יח' מב, ו). ואל אצילי בני ישראל (שמ' כד, יא), ומאציליה קראתיך (יש' מא, ט), ענינו גדולי ישראל, מגדוליה ומנכבדיה. ומזה מלו הקנה שש אמות אצילה (יח' מא, ח), כלומר אמות גדולות. ויש מי שפרש לא אצלתי, לא פרשתי מהם, ומענינו ואל אצילי בני ישראל (שמ' כד, יא), הפרושים שבישראל והנכבדים. תחת אצילות ידיך (יר' לח, יב), ובלשון זכרים על כל אצילי ידי (יח' יג, יח), בתי השחי, ואפשר שיהיה מזה מלו הקנה שש אמות אצילה (יח' מא, ח) כלומר מדות גדולות עד בית השחי. כי יגיע גי הרים אל אצל (זכ' יד, ה), שם מקום.
946. addition הנחתי ] BL
ואשר אצרו אבותיך (מל"ב כ, יז), האוצרים חמס ושוד בארמנותיהם (עמ' ג, י), ואצרה על אצרות (נחמ' יג, יג). ויתכן להיות ואצרה מבנין הפעיל, ואף על פי שהיה לו לומר ואוצירה כמו אובידה עיר (יר' מו, ח), הנה מצאנו כמוהו וידבקו (שמ"א יד, כב), שמשפטו וידביקו, מחצרים (דה"א טו, כד), שמשפטו מחצירים. ואמרנו 947 בעבור שהוא יוצא בענינו כי פירוש ואצרה, שמתי אוצרים ופקידים על האוצרות. והנפעל לא יחסן ולא יאצר948 (יש' כג, יח). והשם אוצר י"י יבא (יהו' ו, יט), את אוצרו הטוב (דב' כח, יב), והקבוץ בלשון נקבות נגיד על האוצרות (דה"א כג, כד), עניינו ידוע.
ארור כנען (בר' ט, כה), אורו ארור (שופ' ה, כג), וארותי את ברכותיהם (מל' ב, ב). והפעל הכבד אשר אררה י"י (בר' ה, כט), המים המאררים (במ' ה, כב). וכתב רבי יהודה ז"ל כי ארה לי (במ' כב, ו), מהדגוש ויתכן היותו מן הקל. והשם את המארה (מל' ב, ב), משפטו היה להדגש לולי הר"ש בפלס מחתה, מגנה, ענין הכל949 קללה וחסרון הטובה, והיא הפך הברכה כי הברכה תוספת הטובה והמארה חסרון הטובה950 הברכה. ארור אפם כי עז (בר' מט, ז), תפלה שיחסר אפם. ושלא נזכר פועלו מהנוסף ואשר תאר יואר (במ' כב, ו), ויתכן להיות מעקר זה במארה אתם נארים (מל' ג, ט), ואף על פי שהיה ראוי נארים, בשבא951 תחת הנו"ן לפי שלא יכלה הר"ש לקבל דגש נשתנה. ורבי יהודה שמו מעיקר נאר מקדשו (איכה ב, ז), ושם נכתבנו בגזרת השם.
וארב לו וקם עליו (דב' יט, יא), דברי רשעים ארב דם (מש' יב, ו), נארבה לדם (מש' א, יא). והשם ישבו בסכה למו ארב (איוב לח, מ), ומשקל אחר ישב במארב חצרים (תה' י, ח), והשם עוד ואתם תקומו מהאורב (יהו' ח, ז), כלומר ממקום הארב952 ענינו ידוע. והפעל הכבד וישימו לו בעלי שכם מארבים (שופ' ט, כה). וכבד אחר וירב בנחל (שמ"א טו, ה), משפטו ויארב, או יהיה מן הדגוש משפטו ויארב. ומזה953 הענין עם ארבות ידיו (יש' כה, יא), פירוש הפסוק והשפיל גאותו על ידי אותם המארבים לו במקומותיו, או הם אצילות הידים, רוצה לומר כאשר יפרש השוחה לשחות, שישפיל גאותו עם ארבות ידיו כי כח השחי954 באצילות הידים, ורוצה לומר כי כן יפרש ישראל ידיו בקרב מואב וישפיל גאותו. ואדני אבי ז"ל פירש והשפיל גאותו במארב חיילותיו. והשם ממנו ארב בשקל גרן, והקבוץ ארבות בשקל גרנות, 955 דגן (הו' ט, א). ורבי יונה פירש כי האל"ף נוספת, ופרושו מן רוב ברוב מקומותיו, רוצה לומר במיטב ארצו. וכעשן מארבה (הו' יג, ג), וארבות השמים (בר' ז, יא), וכיונים על956 ארבותיהם (יש' ס, ח), חלונות.
אם תארגי את שבע מחלפות ראשי (שופ' טז, יג), מעשה ארג (שמ' כח, לב), ענינם957 ידוע. ושם כלי האורג שמקפל בו הבגד לפניו בארגו, את היתד הארג (שופ' טז, יד), 958 אכסן דגרדאן, וכן תרגם כמנור אורגים (שמ"ב כא, יט). וימי959 קלו מני ארג (איוב ז, ו), הוא אותו הכלי שבו חוט הערב ואמר קלו מני ארג לפי שמעבירו האורג במרוצה בארגו מקצה אל קצה.
לח. בבלי, יומא כא ע"ב
לט. משנה מדות ד, ז
וארוה כל עוברי דרך (תה' פ, יג), אריתי מורי (שה"ש ה, ב), 960 לקטוה, לקטתי. ויש מפרשים מזה הענין נשים באות מאירות אותה (יש' כז, יד), ואף961 על פי שהוא שרש אחר, ופרושו כאשר תשברנה הפארות יבאו הנשים וילקטו אותה, כי אין דרך הנשים לעלות על העץ ללקוט וכבר פרשתיו בשרש אור. וארות לכל בהמה ובהמה (דה"ב לב, כח), ובסמוך ארות סוסים (מל"א ד, כו), וביו"ד תמורת למ"ד הפעל אריות סוסים (דה"ב ט, כה), ענינו אבוסים, תרגום אבוס בעליו (יש' א, ג), אוריא דמרוהי. אריה שאג (עמ' ג, ח), ובלא ה"א וכארי יתנשא (במ' כג, כד). והקבוץ, ושנים אריות עומדים אצל הידות (מל"א י, יט), ובלשון זכרים ושנים עשר אריים (מל"א י, כ), ידוע. את ארגב ואת האריה (מל"ב טו, כה), 962 לשני גבורים שבאו עם פקח ועזרוהו להכות המלך ועוד חמשים איש מבני גלעדים באו עמו. ונתחבר ארי למלת אל, ונקרא המזבח אריאל, הוי אריאל אריאל (יש' כט, א), והיתה לי כאריאל (יש' כט, ב), ומהאריאל ולמעלה הקרנות ארבע (יח' מג, טו), וקרא שם העיר ירושלם אריאל על שם המזבח שהיה בה, והציקותי לאריאל והיתה תאניה ואניה (יש' כט, ב), ואמר הוי אריאל אריאל קרית חנה דוד (יש' כט, ב), אמר אני אעשה את העיר כמו המזבח שזורקין עליו הדם כן תהיה כל העיר מלאה דם שיהרגו אותם בשוקים וברחובות, וזה הוא963 שאמר והיתה לי כאריאל (יש' כט, ב). ודומה כי לכך נקרא המזבח אריאל לענין שאמרו רבותינו ז"ל [לח], כי האש הקדושה שירדה מן השמים היתה רובצת בו כאריאל964. ורבותינו ז"ל965 אמרו966 במסכת מדות [לט], וההיכל967 צר מאחריו968 ורחב מלפניו ודומה לארי, שנאמר הוי אריאל אריאל קרית חנה דוד (יש' כט, א), מה הארי הזה צר מאחריו969 ורחב מלפניו אף ההיכל צר מאחריו970 ורחב מלפניו. וכן הוא הכה את בני971 שני אריאל מואב (שמ"ב כג, כ), רוצה לומר שני גבורי גדולי מואב. וכן אמר התרגום תרין רברבי מואב, וכנה הגדולים והגבורים באריאל כי הארי גדול וגבור וחזק בחיות. וכן מלת אל היא לשון תוקף וחוזק, כמו יש לאל ידי (בר' לא, כט), לפיכך הורכבה המלה מארי ומאל. ונהפכה האל"ף בה"א ונגרעה היו"ד ואמרו על המזבח וההראל ארבע אמות (יח' מג, טו).
עץ ארז (במ' יט, ו), ארז שטה (יש' מא, יט), בשש נקדות, והקבוץ כארזים עלי מים (במ' כד, ו), כי ארזה ערה (צפ' ב, יד), הה"א נחה, כארז בלבנון (תה' צב, יג), ידוע. ופירוש כי ארזה ערה (צפ' ב, יד) קרוי הבתים הצ972 הספונים בארץ973, וכן תרגם יונתן וטללה סתרו. וארֻזים במרכלתך (יח' כז, כד), פרשו בו כמו וחרוזים מן צוארך בחרוזים (שה"ש א, י), והם הענקים. ויונתן תרגם אעי הדסין.
וארח לחברה (איוב לד, ח). והשם אשר לוקח הפעל ממנו ארח כנשים (בר' יח, יא), וכארח איש ימציאנו (איוב לד, יא), ארחי ורבעי זרית (תה' קלט, ג), ענינו דרך. לאורח הבא עליו974 (שמ"ב יב, ד), הוא הלך עובר, אורח ממקום למקום. ופירוש ארח כנשים (בר' יח, יא) מנהג הנשים975, והוא הנדות. וכן אמר976 כי דרך נשים לי (בר' לא, לה). והקבוץ ארחות, 977 עקלקלות (שופ' ה, ו). עוברי אֳרָחות978 ובסמוך ארחות תימא (איוב ו, יט), כן ארחות כל בוצע בצע (מש' א, יט), כל ארחות י"י (תה' כה, י), אשר ארחותיהם עקשים (מש' ב, טו). ומשקל אחר ארחות979 ישמעאלים (בר' לז, כה), והוא כמו שאמר התרגום980 שיירת ערבאי, וכן ארחות דדנים (יש' כא, יג), ולפי שהשיירות הולכי981 תמיד הארחות והדרכים, נקראו הם עצמם על לשון הארחות. ומזה המשקל עוד בחלם ודרך ארחותיך בלעו (יש' ג, יב), והוא יישר ארחתיך (מש' ג, ו), ארחותיך למדני (תה' כה ד), אבל ותשמר כל ארחותי (איוב יג, כז), קמץ בקריאת בן אשר, ובקריאת בן נפתלי בחלם. וארוחתו ארוחת תמיד (מל"ב כה, ל), סעודתו והוצאתו, טוב ארוחת ירק (מש' טו, יז) סעודת ירק. ולא ימלטו אלו מהענין הראשון, אבל הם מכללם.
כי ארכו לו שם הימים (בר' כו, ח), יארכו הימים (יח' יב, כב), ותארכנה פארותיו (יח' לא, ה). והפעל הכבד האריכו למעניתם (תה' קכט, ג), האריכי מיתריך (יש' נד, ב), ויאריכו הבדים (מל"א ח, ח). וטעם ויאריכו שעשו בדים אחרים לארון מלבד אותם שעשה בצלאל ועשו אותם ארוכים יותר מהם כדי שיראו על פני הדביר, או היו אותם הבדים בעצמם, ופירוש ויאריכו, שמשכו אותם כלפי חוץ כדי שיראו על פני הדביר 982. למען יאריכון ימיך (שמ' כ, יב), גם הוא פועל עובר ואיננו בודד כאשר חשבו רבים, כי פירוש יאריכון ימיך, יאריכון אותך ימיך, כי אם היה בודד היה קשור עם למ"ד, כמו כי ארכו לו שם הימים (בר' כו, ח). ופירוש כי ארכו לו שם הימים כי היה הזמן983 גדול שם והוא האריך הימים שם והימים ארכו לו. וכן והארכתם ימים על האדמה (דב' ה, ל)984 , תאריכו הזמן שתשבו על האדמה ימים רבים, כי אריכות הישיבה במקום 985 ביד האדם. לפיכך נקרא הוא מאריך, אבל אריכות החיים הוא ביד הימים בגזרת הבורא לא ביד האדם לפיכך נקראו הימים מאריכים. ופירוש והארכת ימים (דב' כב, ז), כאלו אמר על האדמה, או והארכת ימים986 כי בסבתך יאריכו ימיך שתשמר המצות. וכן יראה זרע יאריך ימים (יש' נג, י). והשם ארך התבה (בר' ו, טו), אמתים ארכו (שמ' כה, כג), ומשקל אחר אל לארך אפך תקחני (יר' טו, טו), והוא בשש נקדות ופירוש הפסוק כתב אדני אבי ע"ה בספר הגלוי כן,987 כל זמן שתהיה ארך אפים עליהם אל תמיתני, כמו שאמר אראה נקמתך מהם אמר988 כל זמן שתאריך אפך עליהם תאריך חיי. והתאר ארך אפים (מש' יד, כט), ארך האבר (יח' יז, ג), בשש נקדות. ומשקל אחר ארוך, ארכה מארץ מדה (איוב יא, ט), ענינם ידוע. וענין אחר כי אעלה ארוכה לך (יר' ל, יז), ארוכת בת עמי (יר' ח, כב), וארוכתך מהרה תצמח (יש' נח, ח), ענינם רפואה. ובדרך ההשאלה ותעל ארוכה למלאכה בידם (דה"ב כד, יג), כי עלתה ארוכה לחומת ירושלם (נחמ' ד, א).
כי ארמון נטש (יש' לב, יד), וארמון על משפטו ישב (יר' ל, יח), בפלס פעמון, והקבוץ בלשון נקבות ארמנות בן הדד (עמ' א, ד), ואכלה ארמנותיה (עמ' א, ז), ונפל החלם מפני הסמיכות, כי מבלי הסמיכות יאמר ארמונות בפלס זכרונות. או היא989 משקל אחר והוא הנכון כי לא ישתנה אתו משקל בסמיכות. 990 ובא בה"א תמורת האל"ף והשלכתנה ההרמונה (עמ' ד, ג), ענינו הבית הגדול והגבוה. 991
989. היא ] הוא BL
990. omission ] וגם בא מבלי סמיכות בשוא על ארמנות באשדוד ועל ארמנות בארץ מצרים עמ' ג, ט, או נסמכו על אות השמוש כמו שהוא מנהג הלשון במקומות. BL
991. omission ] ואפשר שהאל"ף בו נוספת, והנני עתיד להביאו עוד בשרש רום. ויונתן תרגם והשלכתנה ההרמונה ויגלון יתכון מן הלא לטורי הורמיני, ותרגם מני ואשכנז יר' נא, כז הרמיני, ותרגם ולמני מצור ועד נהר מי' ז, יב ודמן הרמיני רבתא וקרוי ציירא עד פרת. BL
מ. משנה פרה ג, ח
נטע ארן (יש' מד, יד), שם אילן. וכן בדברי רבותינו ז"ל [מ], ועצים היו מסודרין שם עצי ארזים ארנים אר992 וברושים. ויש מי שפרשו אל צנובר בערבי. ועשית993 ארון עצי שטים (שמ' כה, י), ארון אחד (מל"ב יב, י), פירושו994 ארון איש אחד, ויישם בארון במצרים (בר' נ, כו), ענינו ידוע והוא כמו תיבה ונהגו בו לשון זכר ונקבה לשון זכר 995, ולשון נקבה וארון האלהים נלקחה (שמ"א ד, יז), אשר באה אליהם ארון י"י (דה"ב ח, יא).
ביום עשות י"י אלהים ארץ ושמים (בר' ב, ד), בשש נקדות ידוע, והוא שם על תבל כלה או על קצתה, והוא יותר כולל ממלת תבל כי תבל כולל כל ארצות היושב996 וארץ כולל המדבר והיושוב997. ופעמים הוא פרט לארץ998 מצרים (בר' מא, מא), הנה ארצי לפניך (בר' כ, טו). ויש אומרים כי שרש ארץ רץ והאל"ף נוספת, ולפי שהגלגל רץ עליה וסובב אותה תמיד נקראת כן. ונהגו בו לשון זכר 999 ונקבה1000, לשון נקבה ברוב, ולשון זכר ולא נשא אותם הארץ (בר' יג, ו), נעתם ארץ (יש' ט, יח), יחלק את הארץ (במ' כו, נה), שרץ ארצם צפרדעים (תה' קה, ל). אבל אמללה ארץ (יש' לג, ט), זכר ונקבה. והקבוץ ומארצות קבצם (תה' קז, ג), ארצות גוים (תה' קה, מד). ולפי שהארץ שפלה יקרא המקום השפל ארץ, רוקמתי בתחתיות ארץ (תה' קלט, טו), והוא הרחם. וכמוהו אופן אחד בארץ (יח' א, טו), רוצה לומר שפל כנגד האופנים שלמעלה ממנו.
אשר ארש אשה ולא לקחה (דב' כ, ז). 1002 הנערה1003 המאורשה (דב' כב, כה), ושלא נזכר פועלו ממנו אשר לא ארשה (שמ' כב, טו),1004 ענינם1005 ידוע.
ואש יצאה מלפני1006 י"י (במ' טז, לה), אש דת למו (דב' לג, ב), ואשם לא תכבה (יש' סו, לד), את אשו הגדולה (דב' ד, לו), והוקל לכו באור אשכם (יש' נ, יא), והאל"ף בסגול. ובלשון זכר תאכלהו אש לא נפח (איוב כ, כו), הנה נגע זה על שפתיך (יש' ו, ז), כי טעם זה על האש. כי אש יצא1007 מחשבון ולהבה מבין1008 סיחון (במ' כא, כח), אש לוהט (תה' קד, ד). יתכן1009 ששרש המלה הזאת 1010 וחבורו הנדגש1011 יוכיח, או נאמר כי הדגוש1012 לתשלום הנח אשר1013 במלת אש. אשה הוא לי"י (וי' ח, כא), בפלס צחה צמא מן צחה, והוא תאר לקרבן על שם שהוא כלה באש. וכן הבשר מהקרבן אשר היה לכהנים נקרא אשה אחר שקצתו נאכל באש, אשי י"י ונחלתו יאכלון (דב' יח, א).
לאשישי קיר חרשת (יש' טז, ז), יסודות, ודומה1014 לו בארמית ואושיא יחיטו (עז' ד, יב), יהב אושיא די בית אלהא (עז' ה, טז). ויונתן תרגם על אנש כרך תוקפיהון. ורבי יונה פרשו על הדרך הזה כי לאשישי משל לאנשי החיל והעוז והמלכות שהם יסוד המלכות ר1015 ופירוש תהגו אך נכאים (יש' טז, ז), להם לחזקים תקראו עתה נכאים וחלשים. זכרו זאת והתאוששו (יש' מו, ח), והתחזקו, כמו שהאשישים חוזק הקיר. או יהיה מענין איש אף על פי שאינו משרשו כלומר היו לאנשים. ואדני אבי ז"ל פרשו מענין אש, הכוו והשרפו, כלומר הכלמו ממעשיכם הרעים. אשישי ענבים (הו' ג, א), פירוש אשישות מלאות יין ענבים, והם הלגינות שישימו בהם היין. וכן סמכוני באשישות (שה"ש ב, ה), 1016 ואשישה אחת (שמ"ב ו, יט). ויש לפרש מזה לאשישי קיר חרשת, לענין שאמר כי שדמות חשבון אמלל גפן שבמה (יש' טז, ח).
ואשד הנחלים (במ' כא, טז), בשש נקדות משפך הנחלים. וכן אשדות הפסגה (דב' ג, יז), ההר והנגב והשפלה והאשדות (יהו' י, מ), והוא מדרון ההוא1017 או הפסגה, נקרא1018 כן, לפי שהמים היורדים על ההר או על1019 הפסגה נשפכים למטה דרך המדרון, ודומה לו בלשון ארמית כמו1020 שמתרגם שופך דם האדם דיאשוד1021. דמו ישפך (בר' ט, ו), דמיה יתאשד1022.
נפלו אשיותיה (יר' נ, טו), האל"ף בקמץ חטף בפלס ארחותיה, והנפרד ממנו1023 אשיות בפלס ארחות, ופרושו יסודותיה כמו בלשון ארמית ואושיא יחיטו (עז' ד, יב), יהב אושיא די בית אלהא (עז' ה, טז).
1023. ממנו ] ממני BL
מא. בבלי, עבודה זרה ז ע"ב
ויטע אשל (בר' כא, לג), תחת האשל ברמה (שמ"א כב, ו), בשש נקדות, שם כולל לכל עץ. ודומה לו בדברי רבותינו ז"ל1024 [מא] דתליא באשלי רברבי, פירוש אילנות גדולום1025. ורבי יונה אמר אפשר שיהיה שם האילן שקורין בערבי אתל והוא דומה לאילן שקורין בלעז טמריץ1026.
מב. בבלי, הוריות ז ע"א
אשם הוא אשם אשם לי"י (וי' ה, יט), ואשמה הנפש ההיא (במ' ה, ו), 1027 אשם כמו חטאת. והשם כי1028 עוד כי הוא אמון הרבה אשמה (דה"ב לג, כו). והקבוץ עמכם אשמות לי"י אלהיכם (דה"ב כח, יג). והיה כי יחטא ואשם (וי' ה, כב), פירושו ישים אשמו1029 עצמו אשם, על דרך אם תשים אשם נפשו (יש' נג, י), וכן ואשם ישים עצמו אשם ויתודה. וכן אשר לא תעשינה ואשמו (וי' ד, יג), אשר לא תעשנה בשגגה ואשם (וי' ד, כב), ישים עצמו אשם בהודתו1030. לאשר הוא לו יתננו ביום אשמתו (וי' ה, כד) ביום שיתודה על אשמתו. והתאר אשם, ואשמים איל צאן על אשמתם (עז' ז, יט), פירושו ואשמים באיל צאן1031, כלומר באו באיל צאן להתודות שהם אשמים והקריבוהו על אשמתם. לאשמת העם (וי' ד, ג), פירוש1032 לפי פשוטו שחטא הכהן1033 בהוראתו, כי הכהנים היו מורים התורה כמו שכתוב ואת עמי יורו וגו' (יח' מד, כג), ואמר אם הכהן המשיח יחטא, כלומר שהורה ואשמה1034 העם בהוראתו שהורה אותם שלא כתורה. כן הוא מתפרש דרך פשוטה1035, אלא שרבותינו ז"ל פרשו [מב] יכול אם הורה כהן משיח ועשו אחרים על פיו יהא חייב, תלמוד לומר אשר חטא, על מה שחטא הוא מביא ואינו מביא על מה שחטאו אחרים. ומה שאמר לאשמת העם דרשו בו להיות אשמת המשיח. כאשמת העם, מה הצבור אינו מביא אלא על העלם דבר עם שגגת מעשה, שנאמר ונעלם דבר מעיני הקהל ועשו (וי' ד, יג), אף משיח לא יביא אלא על העלם דבר עם שגגת המעשה1036. והקרבן עצמו שמביא על האשם יקרא אשם, ישחטו את האשם (וי' ז, ב), והביא את אשמו לי"י (וי' ה, טו), אבל ואם1037 אין לאיש גואל להשיב האשם אליו האשם המושב לי"י לכהן (במ' ה, ח), שניהם פירוש כללם על גזל הגר, כי על גזל1038 הגר הכתוב מדבר, כמו שאמר ואם אין לה1039 לאיש גואל (במ' ה, ח), והוא הגר שאין לו גואל1040 אם אין לו בנים. וכולל אשם הקרן והחומש ולא הקרבן, 1041 שאמר מלבד איל הכפורים (במ' ה, ח), כי הקרן והחומש בעון ובאשם הם הקרן שגזל והחומש שנשבע לשקר. תאשם שמרון (הו' יד, א), ויאשמו1042 יושבי בה (יש' כד, ו). והנפעל גם עדרי הצאן נאשמו (יואל א, יח), 1043 אלו והדומים להם מענין שממה, אשם ושמם בענין אחד. וכן האשימם אלהים יפלו ממועצותיהם1044 (תה' ה, יא), ענין שממה, ויתכן היותו ענין1045 אשם, ופירוש האשימם בעצתם, כלומר שלא יתכן ולא יזדמן להם מה שיחשבו עלי, וזהו שאמר יפלו ממועצותיהם, ובא בלשון אשם כדרך אל השערה ולא יחטיא1046 (שופ' כ, טז). וכתב אדני אבי ז"ל בספר הגלוי מזה השרש באשמנים כמתים (יש' נט, י), והנו"ן נוספת והוא ענין שממה רוצה1047 לומר מקום שממה1048 שאין שם ישוב והם הקברים, וכן תרגם יונתן כמה דאחידין קבריא באפי מתיא.
1027. omission ] כל אוכליו יאשמו יר' ב, ו, האל"ף בשוא לבדו, ובן וצריהם אמרו לא נאשם יר' נ, ז, ויאשמו אשם יח' כה, יב, BL
1028. addition כי ] BL
1029. addition אשמו ] BL
1030. בהודתו ] בהתודתו BL
1031. addition צאן ] BL
1032. פירוש ] פירושו BL
1033. addition הכהן ] BL
1034. ואשמה ] ואשמו BL
1035. פשוטה ] פשוטו BL
1036. המעשה ] מעשה BL
1037. ואם ] אם BL
1038. גזל ] גזר BL
1039. addition לה ] BL
1040. גואל ] גואלים BL
1041. omission ] כמו BL
1042. ויאשמו ] ויאשמו BL
1043. omission ] האל"ף בשלשתם בשוא לבדו, BL
1044. addition יפלו ממועצותיהם ] BL
1045. ענין ] מענין BL
1046. יחטיא ] יחטא BL
1047. רוצה ] רצונו BL
1048. שממה ] שמם BL
לכל חרטום ואשף (דנ' ב, י), קל השי"ן, לחרטמים ולאשפים (דנ' ב, ב), דגש השי"ן, והם החוזים בכוכבים. ורבי אברהם בן עזרא פירש1049, כי אשפים הם הרופאים נקרא1050 להם נבוכדנצר שהיו יודעים בדפק הזרוע או במים לפי השתנות הגוף, ודבר1051 החלומות הולכים על מתכונת הגוף. מאשפות ירים אביון (שמ"א ב, ח), והקבוץ חבקו אשפתות (איכה ד, ה), ודקדוקו כתבתי בחלק הראשון מן הספר הזה בשער השמות בנחי הלמ"ד בבנין אחות. ופרושו מדמן מדמנות וענינו ידוע. ואפשר שיהיה מזה הענין ואת שער האשפּות (נחמ' ג, יד), ובהעלם האל"ף עד שער השפות (נחמ' ג, יג). וענין אחר עליו תרנה אשפה (איוב לט, כג), ועילם נשא אשפה (יש' כב, ו), בני אשפתו (איכה ג, יג), אשפתו כקבר פתוח (יר' ה, טז), באשפתו הסתירני (יש' מט, ב), הוא הכלי שמשימין בו החצים 1052.
מג. בבלי, בבא בתרא פ ע"ב
והאנשים1053 אשר שלח משה (במ' יג, טז), וקם הבית אשר בעיר (וי' כה, ל), כלם1054 ענינם ידוע. ויש במקום אם, אשר נשיא יחטא (וי' ד, כב), את הברכה אשר תשמעו (דב' יא, כז), פירושו אם נשיא יחטא, אם תשמעו. ויש במקום כן, ויאמר שאול אל שמואל אשר שמעתי בקול י"י (שמ"א טו, כ). ויש במקום למען, אשר ייטב לך ולבניך אחריך (דב' ד, מ), 1055 למען ייטב לך. ויסירה מגבירה אשר עשתה מפלצת לאשרה (מל"א טו, יג), בעבור שעשתה מפלצת. 1056 ויוסיפו עליו כ"ף הדמיון, כאשר (ix)1057 ראיתם את מצרים (שמ' יד, יג), כמו אשר1058 ראיתם. ויבא עליו בי"ת השֵרות, ופרושו בעבור1059 באשר את אשתו (בר' לט, ט), 1060 בעבור שאת אשתו, באשר י"י אתו (בר' לט, כג) בעבור שי"י אתו. ויבא הבי"ת עליו להוראת1061 1062 המקום, באשר כרע שם נפל שדוד (שופ' ה, כז), באשר1063 חללים שם הוא (איוב לט, ל). וענין אחר בזה השרש, לא תטע לך אשרה כל עץ (דב' טז, כא), 1064 שעובדין אותו, או נוטעין אותו לכבוד מי שעובדין1065 אותו יקרא אשרה. וקבוצו בלשון זכרים, במות ומצבות ואשרים (מל"א יד, כג), ואת אשריו תכרותון (שמ' לד, יג), ואשריהם תשרפון באש (דב' יב, ג). וענין אחר, אשרי האיש (תה' א, א), אשריך ישראל (דב' לג, כט). שם בלשון רבים בפלס אחלי אדני (מל"ב ה, ג), אחלי, אשרי, ואף על פי שזו1066 האל"ף שרשית ואל"ף אחלי נוספת. באשרי כי אשרוני בנות (בר' ל, יג), אמרו אשרי, כי אזן שמעה ותאשרני (איוב כט, יא), ראוה בנות ויאשרוה (שה"ש ו, ט), ותומכיה מאושר (מש' ג, יח), יאמרו לו אשריו. וענין אחר, תמוך אשרי (תה' יז, ה), דרכי או רגלי, וכן באשרו אחזה רגלי (איוב כג, יא), לא תמעד אשריו (תה' לז, לא), אפלו אחד1067 מאשוריו לא תמעד והוא בלשון נקבה כמו רגל. ומשקל אחר 1068 והוא דגוש אם תטה אשורי מני הדרך (איוב לא, ז), אַשורנו עתה סבבונו (תה' יז, יא), וכן כל הדומים להם ענינם ענין נתיב ודרך. והפעל הקל ממנו על דרך אַשור (הו' יג, ז), ואשרו בדרך בינה (מש' ט, ו), ויש לפרש מ1069 על דרך אשור, מן אשורנו ולא קרוב (במ' כד, יז), והאל"ף למדבר ופרושו כנמר על דרך1070 שהוא מוכן לטרוף כן אשור ואביט לטרוף אותם, כמו שאמר אפגשם כדוב שכול. והכבד ואל תְאַשֵר בדרך רעים (מש' ד, יד), אל תדרך, ואשר בדרך לבך (מש' כג, יט), פירושו בדרך הידועה שהוריתיך והוא1071 דרך החכמה, מאשרי העם הזה (יש' ט, טו), אשרו חמוץ (יש' א, יז), מדריכי העם הזה, הדריכו החמוץ, או יהיו אלו כאשרי1072 ואָשרו האל"ף בהם תמורת יו"ד מישרי העם הזה, ישרו חמוץ. תדהר ותאשור (יש' מא, יט), עץ ממין ארז. ויש 1073 שפרשו1074 אל1075 בקם 1076 ובל"ע ברזיל1077. ובדברי רבותינו ז"ל [מג] תאשור שורבינא1078. וכתב רבי יונה כי נקרא גם1079 כן בערבי שורבין, והתרגום בו1080 אשכרועין. וכתב רבי יונה והעץ הזה קורין לו בקש1081 בסי"ן1082 בערבי ואומרים כי הוא1083 שקורין לו בַֿיְיש1084 1085. ותירגם1086 יונתן קרשך עשון1087 שן בת אשורים (יח' כז, ו), דפין דאשכרועין מככשין בשן דפיל, פרש1088 בתאשורים מלה אחת, והיא שתי מלות.
1053. והאנשים ] האנשים BL
1054. addition כלם ] BL
1055. omission ] פירוש BL
1056. omission ] ויש במקום וי"ו, טוב אשר יפה קה' ה, יז, עון אשר חטא הו' יב, ט, כמו טוב ויפה, עון וחטא. BL
1057. omission ] עשה וי' ח, לד, וכן במקומות רבים. ופעמים תחסר, אשר BL
1058. אשר ] כאשר BL
1059. ופרושו בעבור ] כמו BL
1060. omission ] פירוש BL
1061. להוראת ] להורות BL
1062. omission ] על BL
1063. באשר ] ובאשר BL
1064. omission ] כל עץ BL
1065. שעובדין ] שעובדים BL
1066. שזו ] שזאת BL
1067. אחד ] אחת BL
1068. omission ] הוא BL
1069. addition מ ] BL
1070. addition על דרך ] BL
1071. והוא ] והיא BL
1072. כאשרי ] מאשרי BL
1073. omission ] מי BL
1074. שפרשו ] שפירוש BL
1075. אל ] שהוא BL
1076. ] בערבי BL
1077. ברזיל ] בראזיל BL
1078. שורבינא ] שוריבינ"ה BL
1079. addition גם ] BL
1080. בו ] אמר BL
1081. בקש ] בקס BL
1082. בסי"ן ] בשי"ן BL
1083. כי הוא ] שהוא BL
1084. בַֿיְיש ] בל"ע BL
1085. omission ] בוסו BL
1086. ותירגם ] ותרגום BL
1087. עשון ] עשו BL
1088. פרש ] פירוש BL
ix. Saut du même au même
מד. בבלי, סוטה יד ע"א
מה. ויקרא רבה י, יז
מו. בבלי, עירובין עז ע"ב
המלה הזאת תורה על עצם הדבר הפעול, ברא אלהים את השמים ואת הארץ1089 (בר' א, א), ויושב את משה ואת אהרן (שמ' י, ח), ועל כן מלת ויושב בלשון יחיד שהוא נופל על מלת אלת1090 שפרושו עצם משה ואהרן והמלה כוללת שניהם, 1091 וכמהו1092 ותקח האשה את שני האנשים ותצפנו (יהו' ב, ד), כי מלת ותצפנו נופלת על מלת את. וכן כי זכור אני ואתה את רוכבים צמדים (מל"ב ט, כה), כלומר שנינו כאחד רוכבים צמדים1093, או פרושו1094 עם רוכבים צמדים. 1095 ויראו שוטרי בני ישראל אותם ברע לאמר (שמ' ה, יט), עצמם. ביום המשח אתו (במ' ז, מח), עצמו. וכן1096 ויקבור אתו (דב' לד, ו), עצמו, כי משה רבינו ע"ה הוא1097 קבר עצמו. ודעת רבותינו ז"ל [מד], שהשם יתברך1098 קבר אותו, כלומר שאמר ונפתחה הארץ לפניו ונכנס בה וגוע ואחר כך נסתמה הארץ ולא נודע קברו. ויש מרבותינו ז"ל שפרשו גם כן [מה] ויקבר אותו, 1099 שאמרו על והשיאו אותם עון אשמה (וי' כב, טז), זה אחד משלשה אתין1100 שהיה רבי ישמעאל דורש בלשון עצמם. וכן יביא אתו (במ' ו, יג), ויקבר אותו (דב' לד, ו), וכן וירעו הרועים אותם (יח' לד, ב), עצמם, יביא אותו אל פתח אהל מועד (במ' יג, ו), יביא עצמו, או פירושו הכהן יביא אתו. וכן ואין אֶתכם אלי נאם י"י (חגי ב, יז), או הוא חסר ופירושו, ואין משיב 1101 אלי, או אין אני רואה אתכם שבים אלי בכל אשר הכתי אתכם. וכן כלם על הדרך הזה להיות מלת את נופלת על עצם הפעול או הוא עצמו או הוא1102 אחר. ובאו בחלם שלא כמנהג, וברא אותהן בחרבותם (יח' כג, מז), עד השמידו אותכם (יהו' כג, טו), ואנשים צדיקים המה ישפטו אותהם (יח' כג, מה). ופעמים תבא במקום מן ואת שדי ויברכך (בר' מט, כה), פירושו משדי, כמו שאמר מאל אביך ויעזרך (בר' מט, כה) הם יצאו את העיר (בר' מד, ד), מן העיר, והתנחלתם אותם (וי' כה, מו), מהם, ואין פותר אותם (בר' מא, ח), מהם, ואין פותר אותם מהם1103 וכן חנונו אותם (שופ' כא, כב), מהם, חלה את רגליו (מל"א טו, כג), מרגליו. ובא1104 עם הפועל ואת מלכנו שרינו כהנינו ואבתינו לא עשו תורתך (נחמ' ט, לד), ובא הארי ואת הדוב (שמ"א יז, לד), ואת הברזל נפל על1105 המים (מל"ב ו, ה), מקברים את העוברים את הנותרים (יח' לט, יד), ויתכן לפרש, את העוברים, עם העוברים, כלומר אנשי תמיד יקברו עם העוברים את הנותרים. וכן ואת הדב (שמ"א יז, לד), ועם הדב בא הארי, וכן ואת הברזל (מל"ב ו, ה), ועם הברזל, נפל אל המים הקורה. וכן את1106 מלכנו (נחמ' ט, לד) עם מלכנו שרינו הרשענו אנחנו, כי גם הם לא עשו תורתך ולא החזירו אותנו אל הדרך1107 הטובה. ויבא במקום אל, והָראה את הכהן (וי' יג, מט), את מי הגדת מלין (איוב כו, ד), ויגש דוד את העם וישאל להם לשלום (שמ"א ל, כא), ואת בית י"י אני הולך (שופ' יט, יח), והמישני את העמודים (שופ' טז, כו). ובמקום למ"ד השמוש 1108, ועשה את דמו כאשר עשה לדם הפר (וי' טז, טו). ותבא במקום בי"ת השמוש, ואותנו אל תמרדו (יהו' כב, יט), כמו בנו, והתחלקו אותה (יהו' יח, ה), כמו בה. ותבא במקום עם, היה רועה את אחיו (בר' לז, ב), ולא נאמנה את אל רוחו (תה' עח, ה), את יעקב איש וביתו באו (שמ' א, א), ורבים כמוהם. וכשיתחבר עם הכנויים, זה שפרושו עם ידגש. אתי מלבנון כלה (שה"ש ד, ח), ויכל לדבר אתו (בר' יז, כב), מדבר אתם (שמ' לד, לג), ואתכם יהיו (במ' א, ד), ואתנו תשבו (בר' לד, י). וזה יבא במקום על, והקטר אתו (מל"א ט, כה), כמו עליו. ויבא עם 1109 החלם בענין עם, אולי י"י אותי (יהו' יד, יב), וי"י אותי כגבור עריץ (יר' כ, יא), לעיני האנשים ההולכים אותך (יר' יט, י), ובדברי אותך (יח' ג, כז), וגם היטב אין אותם (יר' י, ה), ונדרשה את י"י מאתו (מל"ב ג, יא), יש אתו דבר י"י (מל"ב ג, יח). וענין אחר את מחרשתו ואת אֵתו (שמ"א יג, כ), למחרשת ולאתים (שמ"א יג, כא). ובא בדגש מקום הנח, וכתתו חרבותם לאתים (יש' ב, ד), 1110 כתו אתכם לחרבות (יואל ד, י), הוא הכלי שחופרין בו הנקרא 1111 בדברי 1112 ז"ל [מו]. וענין אחר לסימן הנמצא ואתְ תדבר אלינו (דב' ה, כד), ואם ככה את עושה לי (במ' יא, טו), את כרוב ממשח הסוכך (יח' כח, יד). והוסיפו ה"א ברוב לזכר ואמרו אתה הראית לדעת (דב' ד, לה), ולנקבה לעולם בלא ה"א. ולרבים אתם עשיתם (שמ"א יב, כ), ויאמרו להם אחיהם מה אתם (שופ' יח, ח), פירושו מה אתם אומרים, כלומר מה בפיכם מן הבשורה מחקירת הארץ. ולרבות ואתן צאני (יח' לד, לא), ובתוספת ה"א ואתנה ידעתן (בר' לא, ו).
1089. addition ואת הארץ ] BL
1090. אלת ] את BL
1091. omission ] ואף על פי שאמר ואת אהרן, וכן הוקם את דברי יהונדב יר' לה, יד, BL
1092. וכמהו ] וכמוהם BL
1093. addition צמדים ] BL
1094. פרושו ] פירוש BL
1095. omission ] גם מאת זה תצאי יר' ב, לז, כמו מזה, מאת רביעית מל"א ו, לג, כמו מרביעית. BL
1096. addition וכן ] BL
1097. addition הוא ] BL
1098. omission יתברך ] BL
1099. omission ] עצמו, כמו BL
1100. אתין ] אתים BL
1101. omission ] אתכם BL
1102. addition הוא ] BL
1103. addition ואין פותר אותם מהם ] BL
1104. ובא ] ובאה BL
1105. על ] אל BL
1106. את ] ואת BL
1107. הדרך ] דרך BL
1108. omission ] וירעו אתנו דב' כו, ו, כמו לנו BL
1109. omission ] עם BL
1110. omission ] כמו BL
1111. omission ] מר BL
1112. omission ] רבותינו BL
אתה בקר וגם לילה (יש' כא, יב) ואתא1113 מרבבות קדש (דב' לג, ב), עדיך תאתה (מי' ד, ח), בנוח האל"ף. ובנועה, מצפון זהב יאתה (איוב לז, כב), כסופה יאתהא (מש' א, כז). ובחסרון למ"ד 1114 ובנוח האל"ף העירותי מצפון ויאת (יש' מא, כה). ונקרא כבעלי האל"ף, הננו אתאנו לך1115 (יר' ג, כב). האותיות שאלוני (יש' מה, יא), הגידו האותיות לאחור (יש' מא, כב), ואותיות ואשר תבאנה (יש' מד, ז), קרבו ויאתיון (יש' מא, ה), כי פחד פחדתי ויאתיני (איוב ג, כד). בכלם נראה1116 בהם למ"ד הפעל שהומרה ביו"ד, 1117 אתיו לאכל כל חיתו ביער (יש' נו, ט), אתיו1118אקחה יין (יש' נו, יב), שובו אתיו (יש' כא, יב). והומרה האל"ף פ"א הפעל בה"א התיו לאכלה (יר' יב, ט), לקראת צמא התיו מים (יש' כא, יד), פירושו אומר למים שיבאו לקראת הצמא, והוא הנודד ממקומו מפני החרב. וענין כלם ענין ביאה כתרגם1119 ויבא ואתא.
ואבנטך אחזקנו (יש' כב, כב), ועשית להם אבנטים (שמ' כח, מא), והוא אזור המכנסים, 1120
1120. omission ] ואפשר שהאל"ף נוספת. BL
מז. בבלי, כתובות קד ע"א
מח. בבלי, יומא לח ע"ב
הן אראלם צעקו חוצה (יש' לג, ז), המלאך שלהם. ואראל שם גדולה הוא, כמו שפרשתי למעלה1121 במלת אריאל. וקרוב אני לומר כי הכל אחד בשרש, ואף על פי שנפלה היו"ד באראלם. וגם רבותינו ז"ל זכרו המלאכים הקדושים בזה הלשון לרוב גדולתם באמרם [מז] אראלים ומצוקים אחזו בארון קדש1122, נצחו אראלים את המצוקים ונשבה ארון קדש1123. אמרו אלא1124 אראלים על המלאכים לרוב גדולתם, ומצוקים על בני אדם החשובים והגדולים, כמו שכתוב כי לי"י מצוקי ארץ וישת עליהם תבל (שמ"א ב, ח), שדרשו בו רבותינו ז"ל1125 [מח] שהחסידים והגדולים נקראו מצוקי ארץ, ועליהם מתקיימת תבל. ורבי אדנים פרש אראלם מלה מורכבת אראה להם כמו בשלם הבשר (מל"א יט, כא), בשל להם. וכן כתבו אדני אבי ז"ל1126 ופרשו ככה. אמר הנביא, אראה להם בישראל1127 צרות, שיצעקו חוצה ומלאכי שלום שהיו באים בדברי שלום מר יבכיון נשמו מסלות וגו'. ורבי אברהם בן עזרא פרש כי היא ירושלם, כי כן נקראת הוי אריאל אריאל (יש' כט, א). והטעם כאשר יראו אראלם הרוס, או יצעקו חוצה.
(אס' ח, ט), אדני אבי ע"ה פירש כי היא1129 מלה מורכבת, כי אחש הוא שם הגדול בלשון ארמית, וכן אחשורוש אחש וראש1130, ויתכן1131 מלת אחשדרפנים אחשֵי דָרֵי פנים, פירושו השרים הגדולם העומדים 1132 בפנים, כלומר הרואים פני המלך תמיד. וכן האחשתרנים (אס' ח, י) מלה מרכבת. ותוכן המלה אחשתרין1133 והיו"ד והמ"ם סימן הרבים. ופירוש המלה בהמות גדולות ונכבדות משני מינין1134 מסוס ומחמור. והוא מה שאמר בני הרמכים בני הסוסיות, פירושו1135 הסוסיה1136 בלשון ערבי רמכה1137.
הוא צבע אדום הנקרא קַרְמֵז1138. ובא בו"ו במקום המ"ם וּבָאַרְגְוָון1139 וכרמִיל ותכלת (דה"ב ב, ו), ותרגום ארגמן ארגוונא. והגאון רבנו סעדיה ז"ל פירש, כי תולעת שני הוא הנקרא קרמז1140. אם כן 1141 ארגמן הוא1142 צבע אדום אחר, ואומרים שהוא הצבע שקורין לכא1143 וכתב רבי יונה ובערבי נקרא ארגוֹאן1144.
Citer cette page
« ספר השרשים | אלף », dans Racines. Édition bilingue, hébreu-latin, du sefer ha-shorashim de David Qimḥi, IRHT CNRS, 2021, #aleph_he.xml (en ligne : </sefer_ha_shorashim.xml/aleph_he.xml/אלף>, consulté le 29-03-2024)