דלת
Sources rabbiniques
Apparat critique
Notes éditoriales
דדיה ירווך בכל עת (מש' ה, יט), עשו דדי בתוליהן (יח' כג, ג), 1 הם השדים.
1. omission ] כי אותה שכבו בנעוריה והמה עשו דדי בתוליה יח' כג, ח BL
עני דאבה מני עוני (תה' פח, י), וכל נפש דאבה מלאתי (יר' לא, כה). והפעל הכבד בהנחת עי"ן הפעל, ומדיבות נפש (וי' כו, טז), משפטו מדאיבות. והשם ולפניו תדוץ דאבה (איוב מא, יד). והמקור מן הקל, ולא יוסיפו לדאבה (יר' לא, יב), בשקל לאהבה את י"י אלהיך (דב' ל, כ). והשם במשקל אחר ודאבון נפש (דב' כח, סה), ענינם2 העצבון והדאגה.
2. ענינם ] ענינו BL
ורבע הקב דביונים (מל"ב ו, כה), ענינו צואת יונים. ודומה לתרגום אשר8 יזוב דוב9 (וי' טו, כה), ארי ידוב דוב כלומר מה שידוב10 מן היונים. ולשון כבוד קרי כן כי הכתוב11 חורי יונים שאינו לשון כבוד. וכן כתוב12 למחראות וקרי למוצאות (מל"ב י, כז), כתב13 חוריהם וקרי צואתם (יש' לז, יב). וכן אמר 14 התרגום רובע15 קבא דזבל מפקת יוניא16. וכתב רבי יונה שהיו משמשין לו17 להדליק האש מפני חסרון העצים אצלם בעבור18 המצור. ואדני אבי ז"ל פירש דביונים כמו שביונים, כלומר 19 שבזפק היונים היו מוציאין לאכול מפני הרעב, כי היונים היו מוציאין לאכול מפני הרעב, כי היונים היו(i)20 עפים רחוק ואוכלי ם21 הזרע ובאים לעיר 22אל קנם והם היו מוציאים23 מה שבזפק ואוכלים.
8. אשר ] כי BL
9. דוב ] זוב BL
10. שידוב ] שיזוב BL
11. הכתוב ] הכתיב BL
12. כתוב ] כתיב BL
13. כתב ] כתיב BL
14. omission ] בו BL
15. רובע ] ורבעת BL
16. יוניא ] יונים BL
17. משמשין לו ] משמשים בו BL
18. בעבור ] מפני BL
19. omission ] הזרע BL
20. addition ] BL
21. ם ] ן BL
22. addition לעיר ] BL
23. מוציאים ] מוציאין BL
i. Dittographie
דובב שפתי ישנים (שה"ש ז, י). והשם מוציא24 דבה הוא כסיל (מש' י, יח), ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם25 (בר' לז, ב), ענין26 דבור. אך הפרש יש בין מוציא דבה ומביא דבה, כי מביא דבה היא27 אמת כמו יוסף שאמר ויבא יוסף את דבתם רעה, כי אמת שהיו שונאים אותו ומדב'
עליו אמת28 רעה. אך מוציא דבה הוא שקר ודבר מגונה כמו ויוציאו דבת הארץ (במ' יג, לב), מוציאי29 דבת הארץ (שם יד, לז). ויש בלא מוציא ובלא מביא. והענין מורה עליו כי שמעתי
דבת רבים (תה' לא, יד), ודבתך לא תשוב (מש' כה, י).
פלח דבלה (שמ"א ל, יב), דבלת תאנים (מל"ב כ, ז). והקבוץ בלשון זכרים ומאתים דבלים (שמ"א כה, יח), דבלים וצמוקים (דברי הימים יב, מ), היא חתיכת תאנים יבשות מקובצות ודרוסות יחד 34.
34. omission ] עד שנעשות גוף אחד BL
ודבק באשתו (בר' ב, כד), דבקה נפשי אחריך (תה' סג, ט). ובצרי רק בחטאת ירבעם בן נבט אשר החטיא את
ישראל דבק (מל"ב ג, ג), ולשונם לחכם דבקה (איוב כט, י), מפלי בשרו דבקו (איוב מא,
ט) כאשר ידבק האזור (יר' יג, יא). ולדבקה בו (דב' ל, כ), מקור. והתאר יש אוהב דבק
מאח (מש' יח, כד), דבקה לכנף הכרוב (דה"ב ג, יב). והשם אומר לדבק טוב הוא (יש' מא,
ז), בשש נקדות. והקבוץ בין הדבקים ובין השרין (דה"ב יח, לג). ומה שלא נזכר פועלו
מהדגוש, ורגבים ידבקו (איוב לח, לח) איש באחהו ידבקו (איוב מא, ט), ענינם ענין
חבור. והפעל הנוסף העובר, והדבקתי דגת יאוריך בקשקשותיך (יח' כט, ד), ולשונך אדבק
אל חכך (יח' ג, כו), מדבק מלקחי (תה' כב, טז), והוא קמץ אף על פי שהוא סמוך כמו מתן
אדם ירחיב לו (מש' יח, טז). או יהיה חסר למ"ד השמוש והיה ראוי מדבק למלקוחי. ויש
שיתפרשו ענין השגה וידבק אותו (בר' לא, כג), וידבקו אותו35 פלשתים את שאול (שמ"א לא, ב), וידבקו גם המה אחריהם (שמ"א יד, כב), היו
ראויים וידביקו כמו וידביקו אחריו (שופ' כ, מה). והקל פן תדבקני הרעה (בר' יט, יט),
והרעב אשר אתם דואגים ממנו שם ידבק אחריכם (יר' מב, טז). וכן תרגום וישיגם
ואדבקינון. כל אלו ענין רדיפה והשגה ואינם יוצאים חוץ מהענין הראשון אבל 36
מהענין37 מענינם כי המשיג את חברו דבק בו.
ואין דובר אליו דבר38 (איוב ב, יג), כן בנות צלפחד דברות (במ' כז, ז), דבר דבור על אפניו (מש' כה,
יא), הדברות על צדיק עתק (תה' לא, יט). והנפעל ורוצה39 לומר בו ההתמדה בדבור לפיכך היא40 בלשון נפעל, אז נדברו יראי י"י (מל' ג, טו), הנדב' בך (יח' לג, ל), מה
נדברנו עליך (מל' ג, יג). והכבד דבר האיש אדני הארץ אתנו קשות41(בר' מב, ל), ויכל לדבר אתו (בר' יז, כב), רוח י"י דבר בי (שמ"ב כג, ב), פה
אל פה אדבר בו (במ' יב, ו), אז דברת בחזון לחסידיך (תה' פט, כ), דברה לשוני בחכי
(איוב לג, ב), וידבר יהונתן בדוד טוב (שמ"א יט, ד), וידבר י"י אל משה (שמ' ו, י),
כאשר דבר לך (דב' יב, כ), ואשר דבר לי (בר' כד, ז), ולא יכלו דברו לשלום (בר' לז,
ד), פירוש דבר42 אתו, נכבדות מדבר בך (תה' פז, ג), וידבר העם באלהים ובמשה (במ' כא, ה),
ותדבר מרים באהרן43 במשה (במ' יב, א), תשב באחיך תדבר (תה' נ, כ), ודברתי על הנביאים (הו' יב,
יא), כמו אל הנביאים44 דברתי אני עם לבי (קה' א, טז), כלומר חשבתי כמו שבא גם 45 לשון האמירה בזה הענין. ושלא נזכר פועלו ממנו ביום שידבר בה (שה"ש ח, ח).
וההתפעל וישמע את הקול מדבר אליו (במ' ז, פט), משפטו מתדבר אליו46. והשם דבר, דבר גדול (מל"ב ה, יג), ודבר מה יראני (במ' כג, ג), סמוך למלת
מה. ודב' אחדים (בר' יא, א). ובתוספת ה"א דברה, על דברת בני האדם (קה' ג, יח), על
דברתי מלכי צדק (תה' קי, ד). או בדגש דברה, ישא מדברותיך (דב' לג, ג). או בתוספת
מ"ם מדבר, ומדברך נאוה (שה"ש ד, ג), או בדגש דברה47 מבלי תוספת דבר, והדבר אין בהם (יר' ה, יג), תחלת דבר י"י בהושע (הו' א, ב). ענין48 הכל כמו אמירה אלא שיש הפרש ביניהם בשמוש הלשון, כי האמירה אינה מבלי סמיכה
אל אחר והדבור הוא פעמים49 מבלי סמיכה אל אחר 50, כמו שתאמר אדם חי מדבר ולא תאמר אדם חי אומר אלא אם תסמכנו 51
בלתי52 אומר לפלני. ואף על פי שאין הסמיכה כתובה לפעמים הענין מובן כי המאמר עם
הסמיכה. כמו אמרי נא אחתי את (בר' יב, יג), כי בודאי רוצה53 לומר אמרי לשואלים אותך. וכן הדומים לו על זה הדרך. 54 וכן בקשר יש הפרש ביניהם כי המאמר קשור עם אל אל55 ועם למ"ד השמוש לבד והדבור קשור גם כן עם בי"ת השמוש ועם את ולא כן המאמר.
ומה שאמר אמרתי אני בלבי (קה' ב, א), ענינו חשבתי. וכן האומרה בלבבה (יש' מז, ח).
ויש כמו ענין על דבר הצפרדעים (שמ' ח, ח), על דבר הכסף (בר' מג, יח), על ענין
הצפרדעים, על ענין הכסף. וזה56 הדבר אשר מל יהושע (יהו' ה, ד), זה הענין שבעבורו
מל יהושע, אין מחסור כל דבר (שופ' יט, יט), שום ענין בעולם מכל המינין57 אשר האדם צריך אליהם, ולא ימות מכל לבני ישראל דבר (שמ' ט, ד), ואין מכלים
דבר (שופ' יח, ז), יראה בך ערות דבר (דב' כג, טו), שום ערוה בעולם. ויתכן לפרש כמו כן58 על דברתי מלכי צדק (תה' קי, ד), על דברת בני אדם59 (קה' ג, יח), וכמו הם רבים. וענין אחר דבר כבד מאד (שמ' ט, ג), בשש נקדות
והוא ענין מיתה, וממנו אהי דברך מות (הו' יג, יד). והפעל הנוסף 60 ידבר עמים תחתינו (תה' מז, ד). והפעל הכבד ותדבר את כל זרע המלוכה61 (דה"ב כב, י). ויש מפרשים מזה אז ידבר אלימו באפו (תה' ב, ה). ומפרשים אלימו
כמו אילי הארץ (יח' יז, יג). ויש מפרשים מהענין הזה המכים את מצרים בכל מכה במ'
(שמ"א ד, ח). או הוא כמשמעו, ופירושו שהכם על יד62 ס ן63ף בכל מכה כמו שאמר את היד הגדולה (שמ' יד, לא), שהכם בעשר מכות. ופירוש במ'
במ' ים סוף. ויונתן תרגם ולעמיה עביד פרישן במ'א. ואדני אבי ז"ל64 פרשו כמו דבר מן ומדברך נאוה (שה"ש ד, ג). וכן פרשו אמרו אלה האלהים שהכו את
מצרים בכל מכה בדברו ובשפתו65 לבד ועתה הוא בעצמו בא מי יצילנו מידו. מדבר סיני (שמ' יט, א), את כל המדבר
הגדול (דב' א, יט), מקום שומם שאינו נעבד ונושב. וכן מקום מרעה הבהמות יקרא מדבר
רחוק מן העיר או סמוך לעיר כמו על פני דרך את המדבר (שמ"ב טו, כג). וענין אחר כעדר
בתוך הדברו (מי' ב, יב), מנהגו. ובא בשתי ידיעות כמו בתוך האהלי (יהו' ז, כא), ונתן
את הערכך (וי' כז, כג), והדל"ת מעמדת בגעיא ומשפטן החטף66 כמו ורעו כבשים כדברם (יש' ה, יז). ופירושו כמנהגם ודומה לתרגום וינהג
ודבר.והנכון כי מזה נקרא מדבר מקום מרעה הבהמות לפי שהרועה נוהג שם הבהמות, וינהג
את הצאן אחר המדבר (שמ' ג, א), כתרגומו בתר שפר רעיא דמדברא. ומזה הענין אשים67 דברות בים (מל"א ה, כג), והם הקורות הגדולות שקושרין אותם בראשיהם ומנהיגים אותם68 בים וקורין אותן בלעז רטץ, ולדבורה אשר בארץ אשור (יש' ז, יח). עדת דבורים
(שופ' יד, ח), סבוני כדבורים (תה' קיח, יב), כאשר תעשינה הדבורים (דב' א, מד), אביליש69 בלעז. להיכל ולדביר (מל"א ו, ה), ידוע. והוא הבית הפנימי, כמו שאמר ויבן לו
מבית לדביר לקדש הקדשים (מל"א ו, טז). ואמר ודביר בתוך הבית 70 הכין לתתן שם את ארון ברית י"י (מל"א ו, יט), והבית החיצון נקרא היכל.
38. addition דבר ] BL
39. ורוצה ] רוצה BL
40. היא ] הוא BL
41. addition אתנו קשות ] BL
42. דבר ] לדבר BL
43. באהרן ] ואהרן BL
44. addition כמו אל הנביאים ] BL
45. omission ] כן BL
46. addition אליו ] BL
47. addition דברה ] BL
48. ענין ] וענין BL
49. addition פעמים ] BL
50. omission ] כי הוא מורה על עקר הדבור שהוא באדם BL
51. omission ] פלוני BL
52. addition בלתי ] BL
53. רוצה ] ירצה BL
54. omission ] ולא יאמר לשון דבור על שאינו מדבר אפילו דרך משל כמו שיאמר לשון ספור והגדה כמו ויאמרו לך הננו איוב לח, לה, ועוף השמים ויגד לך איוב יב, ז, ויספרו לך דגי הים איוב יב, ח. BL
55. addition אל ] BL
56. וזה ] זה BL
57. המינין ] המינים BL
58. כמו כן ] כמוהם BL
59. אדם ] האדם BL
60. omission ] ממנו BL
61. המלוכה ] הממלכה BL
62. יד ] ים BL
63. ן ] ו BL
64. ז"ל ] ע"ה BL
65. ובשפתו ] ובמצותו BL
66. ומשפטן החטף ] ומשפטה להחטף BL
67. אשים ] אשימם BL
68. אותם בראשיהם ומנהיגים אותם ] אותן בראשיהן ומנהיגין אותן BL
69. אביליש ] אביילא"ש BL
70. omission ] מפנימה BL
א. בבלי, מנחות פד ע"א
דבש וחלב (שה"ש ד, יא), ידוע. ונקראו התמרים דבש. וכפרוץ הדבר הרבו בני ישראל ראשית דגן ותירוש71 ויצהר ודבש וכל תבואת שדה (דה"ב לא, ה). ולא יתכן לפרשו דבש דבש72 ממש כי אין מביאין73 בכורים מהדבש. וכן פרשו רבותינו ז"ל [א], ארץ זית שמן ודבש (דב' ח, ח). ועל דבשת גמלים (יש' ל, ו), היא74 חטוטרת הגמל הרכה, גבנון שעולה לו על גבו. וכן אמר בו התרגום על75 חיטורת גמלין.
וידגו לרוב בקרב הארץ (בר' מח, טז), ענינו וירבו כמו הדגים. ויתכן להיות דג, דגים מזה השרש. וסמיכות הרבים יוכיח שהוא בשוא, דגי הים (במ' יא, כב), כמו מן בנים בני, 76 שנים שני. וכן סמיכות דגה דגת יאוריך (יח' כט, ד), תבאש דגתם (יש' נ, ב), בשוא. ואילו היה דגה מן נחי77 העין לא היה משתנה בסמיכות, כמו מן קמה בקמת רעיך (דב' כג, כו). אבל לפי שמצאנו מביאים דג78 (נחמ' יג, טו), כתוב באל"ף שהוא עי"ן הפעל וכן מצאנו הפעולה ממנו ודיגום (יר' טז, טז), והתאר בהראות עין הפעל דוגים (יח' מו, י), דיגים (יר' טז, טו), נכתבם79 עוד בשרש דוג. והאמת כי נשתמשו בו בשני שרשים80 ורבים כמהו.
קורא דגר (יר' יז, יא), ובקעה ודגרה בצלה (יש' לד, טו), ענין אסיפה וקבוץ ודומה לתרגום חמרים חמרים דגורין דגורין.
ב. בבלי, שבת קכח ע"ב
ג. בבלי, בבא בתרא פ ע"ב
דוב אורב הוא לי (איכה ג, י), נהמה כדבים (יש' נט, יא), שתים דבים (מל"ב ב, כד). הדגש להבלעת הנח בדוב והוא חיה ידועה. ואמר דובים על הנקבות כמו מן נמלה נמלים. 100
100. omission ] גם נקראת היחידה דוב בלא ה"א הנקבה ופרה ודב תרעינה יש' יא, ז. BL
והיה עמדו101 עליו דווגים (יח' מז, י), דוגים תאר לצדי הדג. וביו"ד תמורת הוא"ו102 לדיגים רבים ודיגום (יר' טו, טז). ומלת ודיגום קצת מדקדקים אמרו שהוא מהפעל הכבד וראויה היו"ד להדגש. ויתכן שהוא מן הפעל103 הנוסף ותחסר ה"א הבנין, והראוי והדיגום. וימן י"י דג גדול (יונה ב, א). ונכתב באל"ף מביאים דג104 וכל מכר (נחמ' יג, טז), אם את כל דגי הים (במ' יא, כב). ובלשון נקבה ממעי הדגה (יונה ב, ב). והקבוץ על ידי תאר והדגה אשר ביאור תמות (שמ' ז, יח), דגת יאוריך (יח' כט, ד), תבאש דגתם מאין מים (יש' נ, ב). וכבר כתבנום בשרש דגה על עקרם. ובמשקל אחר בסירות דוגה (עמ' ד, ב).
דוד שאול (שמ"א י, יד), אחי אביו, לבני דודיהן (במ' לו, יא), אחי אביהן, דודתך 105 (וי' יח, יד), אשת אחי אביך, לעיני חנמאל דודי (יר' לב, יב), רוצה106 לומר בן דודי. כי כן דרך העברים כמו שאמר וגם את לוט אחיו (בר' יד, טז), רוצה107 לומר בן אחיו. ואפשר שהיה זה חנמאל אחר שהיה דודו והיה שם בעת המקנה כי חנמאל המוכר היה בן שלום ושלום היה דוד ירמיהו וזה חנמאל אשר היה שם בעת המקנה היה דודו אחי אביו. וכן תרגם יונתן לעיני חנמאל אח אבא. וענין אחר דודי לי ואני לו (שה"ש ב, טז), ידידי ואוהבי108, כי טובים דודיך (שה"ש א, ב), אוהבך וידידותיך. וכן שם אתן את דודי לך (שה"ש ז, יג), נרוה דודים עד הבקר (מש' ז, יח). וענין אחר בכיור או בדוד (שמ"א ב, יד), כפיו מדוד תעברנה (תה' פא, ז), וישימו את ראשיהם בדודים (מל"ב י, ז). והונעה הוא"ו109 במלת בסירות ובדודים (דה"ב לה, יג), ענין הכל קדרות. שני דודאי תאנים (יר' כד, א), נוספה בו האל"ף כאל"ף לולאות חמשים (שמ' לו, יז). וכן אמר אחריו בלא אל"ף 110 הדוד האחד וענינם111 סלים. וכן יתכן כמו הם112 וישימו את ראשיהם בדודים (יר' כד, ב), בסלים. הדודאים נתנו ריח (שה"ש ז, יד), וימצא דודאים בשדה (בר' ל, יד), בדודאי בני (בר' ל, טז), אפשר שתהיה בהם113 האל"ף 114 נוספת, או הם שרש אחר. והם שרש עשב שהוא כדמות 115 זכר ונקבה מדרגולש116 בלעז.
105. omission ] היא BL
106. רוצה ] רצונו BL
107. רוצה ] רצונו BL
108. ואוהבי ] ואהובי BL
109. הוא"ו ] הו"ו BL
110. – חסר מחמת הדומות ] לולות חמשים. וכן אמר אחריו בלא אל"ף BL
111. האחד וענינם ] אחד ענינם BL
112. כמו הם ] גם כן BL
113. addition בהם ] BL
114. omission ] בהם BL
115. omission ] אדם BL
116. מדרגולש ] מנדרגול"ש BL
והדוה בנדתה (וי' טו, לג), ענינו והחולה. וכן תזרם כמו דוה (יש' ל, כב), והיא הנדה וקראה חולה
לפי שאין אשה רואה דם שלא תחלה תחלה 117וראשה אבריה118 ואבריה כבדים עליה. על זה היה דוה לבנו (איכה ה, יז), כל היום דוה (איכה א,
יג). ובמשקל119 אחר עלי לבי דוי (יר' ח, יח), בשקל גנב והיו"ד תמורת הה"א למ"ד הפעל. והשם
על ערש דוי (תה' מא, ד), על משקל סבך. ולרבים המה כדוי לחמי (איוב ו, ז), ומשפטו
דויי. והחכם רבי יהודה כתב כי כדוי לחמי תאר סמוך מן
דוים. והנכון שהוא שם. ומשקל אחד כימי נדת דותה (וי' יב, ב), או יהיה מקור. ומשקל
אחר בתוספת מ"ם מדוי מצרים הרעים (דב' ז, טו). וענין אחר ויכרת את מדויהם (שמ"ב י,
ד), מלבושיהם.
ד. בבלי, חולין קיג ע"א
דוחו ולא יכלו קום (תה' לו, יג), כמו נדחו. שנים שרשים וענין אחד לדעת החכם רבי יהודה שכתבו עם נחי העי"ן. וענין אחר ידיח מקרבה (יש' ד, ד), שם ידיחו את העולה (יח' מ, לח), מלא כרישו מעדני הדיחני (יר' נא, לד), ענין רחיצה. ורבותינו ז"ל נשתמשו הרבה בלשון הזה כמו שאמרו [ד] מדיח ומולח ומדיח.
ה. בבלי, שבת יט ע"ב
או דכו במדוכה (במ' יא, ח), ענינו כתשו במכתש. והדיכה אינו120 כל121 כך דקה כמו השחיקה. וכן מצאנו בדברי רבותינו ז"ל שהפרישו ביניהם כ122אמרם [ה] במחוסרין דיכה כולי עלמא לא פליגי דאסור, כי פליגי במחוסרין שחיקה. הנה לדבריהם שהשחיקה יותר דק123 מהדיכה. ומהענין הזה נקרא העני דך, אל ישוב דך ונכלם124 (תה' עד, כא).
שכנה דומה נפשי (תה' צד, יז), כדמה בתוך הים (יח' כז, לב), משתקקת125 או כרותה. והשם שבי דומם (יש' מז, ה), בשקל יומם, אלא שזה שורק וזה חלם.
ואפשר שהיא126 משרש דמם, וכן לאבן דומם (חב' ב, יט). ובנין התפעל ממנו המורכב עם המרובע גם
מדמן תדומי (יר' מח, ב), משפטו תתדוממי לדעת רבי יהודה ופירושו תשתקקי127. והמרובע לבדו אם לא שויתי ודוממתי (תה' קלא, ב). ופירש בהם רבי יונה ענין
אבדה ואפלה. ופירש מזה משא דומה אלי קורא משעיר (יש' כא, יא), האמה האובדת והיא
מלכות הרשעה ופירוש משעיר כמו לשעיר רוצה128 לומר בעבור שעיר. ואין צרך לכל זה הדחק אלא דומה היא האמה שנקראת דומה מבני
ישמעאל ומשמע ודומה ומשא (בר' כה, יד). ופירוש משעיר כי משעיר יבא להם המחריב ומפחד
שעיר ישימו צופים במגדליהם ומרב פחד יקומו בלילה וישאלו השומרים מה מלילה. וכן דעת
יונתן כי דומה שם אומה שלא תרגם דומה.
דן דין עני (יר' כב, טז), דנני אלהים (בר' ל, ו), למען תדעון שדון (איוב יט, כ), אשר דון. לא ידון רוחי (בר' ו, ג), דן אנכי (בר' טו, יד). והשם דין לא דנו (יר' ה, כח). והתאר והיה י"י לדיין (שמ"א כד, טז), ודיין אלמנות (תה' סח, ו). והנפעל ויהי129 כל העם נדון (שמ"ב יט, י). והפעל הנוסף דן ידין עמו (בר' מט, טז), ועומד לדין עמים (יש' ג, יג), משפטו להדין כי הוא מקור ואלו היה שם היה למ"ד השמוש בשוא. וכן דין לפניו ותחולל לו (איוב לה, יד), משפטו הדין כי הוא צווי, או יהיה דין לפניו שם. ושם הריב יגרה מדון (מש' טו, יח). והונעה הוא"ו130 ונהפכה ליו"ד במלת מדינים ישלח (מש' ו, יד), 131, מדיני אשה (מש' יט, יג). ובהעלם עי"ן הפעל ומשלח מדנים (מש' ו, יט). 132 ומלת לא ידון רוחי אפשר לומר בו ענין אחר ושיהיה133 מחסרי הפ"א שפיאיהם134 נו"ן, ויהיה הנח תמורת הדגש כמו שהוא בויזד יעקב (בר' כה, כט) שמשפטו להיות ויזד, כן לא ידון משפטו לא ידון. שרשו135 נדן מן וישב חרבו אל136 נדנה (דה"א כא, כז), שפרושו137 נרתקה פרויירי138 בלעז. והחכם רבי יהודה הביא לא ידון רוחי (בר' ו, ג), ויהי כל העם נדון (שמ"ב יט, י), בענין יגרה מדון (מש' כט, כב), מדינים ישלח (מש' ו, יד), ענין בפני עצמו שהוא מענין מריבה. וכן פרשו אדני אבי ז"ל לא יהיה רוחי העליוני שנפחתי באדם לא יהיה139 במריבה עוד לעולם עם הגוף, כי הוא איננו140 נהנה בתאות הגוף והגוף נמשך לתאוות הבהמות וזה באשר הוא בשר ובתולדת הבשר שקועות וקבועות התאוות אאריך 141 מאה ועשרים שנה אם יחזרו בתשובה אם142 לאו143 אכלה אותם מן העולם.
129. addition ויהי ] BL
130. הוא"ו ] הו"ו BL
131. omission ] ואשת מדינים נשתוה מש' כז, טו BL
132. omission ] ויש לפרש מזה ויהי איש מדון שמ"ב כא, כ, כלומר איש ריב ומלחמה. ועוד נכתבו בשרש מדד. BL
133. ושיהיה ] שיהיה BL
134. שפיאיהם ] שפאיהם BL
135. שרשו ] ששרשו BL
136. אל ] על BL
137. addition שפרושו ] BL
138. פרויירי ] פודר"ו BL
139. addition לא יהיה ] BL
140. איננו ] אינו BL
141. omission ] ימיו BL
142. אם ] ואם BL
143. לאו ] לא BL
ולפניו תדוץ דאבה (איוב מא, יד), ענין ששון ושמחה. ודומה לתרגום צ144 שישו אתה משוש (יש' סו, י) דוצו עמה דוץ.
144. addition צ ] BL
מדור באהלי רשע (תה' פד, יא), כמו מגור כתרגום145 גור דור. וכן דורי נסע ונגלה (יש' לח, יב), כלומר מגורי בעולם הזה נסע
ונגלה. וענין אחר וגם דור העצמים תחתיה (יח' כד, ה),
והוא צווי בפלס שוב, קום. והשם אגדיל המדורה (יח' כד, ט), מדרתה אש ועצים הרבה (יש'
ל, לג), ענין הכל ההבערה הגדולה. ה146 דור הולך ודור בא (קה' א, ד). והקבוץ ולפני ירח דור דורים (תה' עב, ה).
ובלשון נקבות דורות בני ישראל (שופ' ג, ב), דורות עולמים (יש' נא, ט), לדורותיכם147 ברית עולם (שמ' לא, טז), זמן חיי האדם. ויתכן גם מזה דורי נסע ונגלה, כלומר
זמן חיי והוא מהענין148 הראשון כלומר כל זמן149 אשר העולם150 דר בעולם הוא דור.
אדוש ידושנו (יש' כח, כח), האל"ף נוספת. ודשתי את בשרכם (שופ' ח, ז), כי תפושו כעגלה דשא (יר' נ, יא), והאל"ף151 תמורת ה"א ופירושו כעגלה שהיא דשה שהיא אוכלת כל היום, לא כעגלה שהיא חורשת שאיננה אוכלת. ועוד נכתבנו בשרש דשא. ובמקצת ספרים הוא כתוב בה"א. וחית השדה תדושה (איוב לט, טו), קומי ודושי בת ציון (מי' ד, יג). והנפעל ונדוש מואב תחתיו (יש' כה, י), והמקור בשרק כהדוש מתבן (יש' כה, י). והמקור מהנוסף לא תחסום שור בדישו (דב' כה, ד), משפטו בהדישו, או יהיה בדישו שם לקוח מן והשיג לכם דיש (וי' כו, ה), כמו מן עיר עירה. והפעל שלא נזכר פועלו ממנו יודש קצח (יש' כח, כז). והשם מדשתי ובן גרני (יש' כא, י). ומשקל152 אחר והשיג לכם דיש. 153
דחה דחיתני לנ154 (תה' קיח, יג), לדחות פעמי (תה' קמ, ה), ומלאך י"י דחה (תה' לה, ה), גדר
הדחויה (תה' סב, ד). והנפעל ידחה רשע (מש' יד, לב), ידחו ונפלו בה (יר' כג, יב).
והוא פתח ומלעיל שלא כמנהג, נדחי ישראל יכנס (תה' קמז, ב). ואפשר שיהיה נדחי ישראל
מחסרי הנו"ן והיה ראוי להדגש. אבל הנכון שיהיה לשון נפעל מזה השרש. ושלא נזכר פועלו
דוחו ולא יכלו קום (תה' לו, יג). כן מצאנו155 בספרים מדוייקים מלרע. ורבי יהודה כתבו מנחי העי"ן. והשם את רגלי מדחי (תה'
קיז ח). ובמשקל אחר בתוספת מ"ם ופה חלק יעשה מדחה (מש' כו, כח).
יצאו דחופים (אס' ג, טו). והנפעל והמן נדחף (אס' ו, יב). והשם יצודנו למדחפות (תה' קמ, יב), הכל עניין דחייה.
ואיש את אחיו לא ידחקון (יואל ב, ח), מפני לוחציהם ודוחקיהם (שופ' ב, יח), ותרגום157 לחץ דוחקא.
157. ותרגום ] תרגום BL
עד בלי די (מל' ג, י), ופירוש הפסוק והריקותי לכם ברכה עד בלי די שלא יספיקו לכם 158 ולא יהיה159 די לכם מגורות וכלים לאסוף בהם התבואה והיין. כן פרשו אדני אבי ז"ל. והמלאכה היתה דים (שמ' לו, ז), הלא יגנבו דים (עו' א, ה), די ספקם וצרכם. ויבא עם אותיות השמוש וכדי ביזיון וקצף (אס' א, יח), ובסמוך כדי גאלתו (וי' כה, כו), 160 כדי בנו (נחמ' ה, ח), די השיב לו (וי' כה, כח),161 ודי חלב עזים (מש' כז, כז), די שה (וי' יב, ח), די מחסורו (דב' טו, ח), מדי העבודה (שמ' לו, ה), בדי גורותיו(נח' ב, יג), לא התקדשו למדי (דה"ב ל, ג), עקרו למן די והפתח תחת חרק, כמו למבראשונה (דה"א טו, יג), וענין הכל הספוק והצרך. והיה162 מדי צאתם (שמ"א יח, ל), מדי עברו יקח אתכם (יש' כח, יט), מדי דברי בו (יר' לא, כ), מדי בא המלך בית י"י (דה"ב יב, יא), 163 ענינם בכל עת. ויש די שהוא נוסף 164 כאשר נוסף מוכי165 תלך במו אש (יש' מג, ב), והיה מדי חדש בחדשו (יש' סו, כג), פירושו מחדש לחדש ומשבת לשבת, רוצה לומר מהם שיבאו משבת לשבת והם הקרובים, ומהם שיבאו מחדש לחדש, והם166 משנה לשנה כפי הקירוב והרחוק. ויגעו עמים בדי ריק ולאמים בדי אש (יר' נא, נח), כדי ארבה לרוב (שופ' ו, ה), בדי שופר יאמר האח (איוב לט, כה), כל אלו נוספים כאלו אמר בריק, באש, בארבה, בשופר. וכבר כתבנו בחלק הדקדוק כי יש בהם167 קצת ענין כי יורו על הגדלת הדבר והתמדתו.
ו. בבלי, יבמות עה ע"ב
דכא לארץ חיתי (תה' קמג, ג), בקמץ כדרך בעלי הה"א. וידכא עושק (תה' עב, ד), ויואל אלוה וידכאני (איוב ו, ט), ידכאום לפני עש (איוב ד, יט), ובנוח האל"ף ותדכאנני במלים (איוב יט, ב), לדכא תחת רגליו (איכה ג, לד), וי"י חפץ דכאו החלי (יש' נג, י), מדכא מעונותיו172 (יש' נג, ה). ושלא נזכר פועלו ממנו לא דכאו עד היום הזה (יר' מד, י), וזרועות יתומים ידכא (איוב כב, ט). והשם תשב אנוש עד דכא (תה' צ, ג), פצוע דכא (דב' כג, ב), והתאר ואת דכא ושפל רוח (יש' נז, טו). 173 ואת דכאי רוח יושיע (תה' לד, יט). ובא וא"ו174 נראת תמורת האל"ף למ"ד הפועל לשון שקר ישנא דכו (מש' כו, כח), שהוא כמו דכא. ובנין התפעל וידכאו בשער (איוב ה, ד), והפך לילה וידכאו (איוב לד, כה), משפטם ויתדכאו ענין כלם השבר והכתישה.
ידכה ישוח (תה' י, י), פירושו ישים עצמו הרשע דכא ושח כדי שלא ישמרו בני אדם ממנו ונפל בעצומיו
חלכאים. והנפעל לב נשבר ונדכה (תה' נא, יט). והפעל הכבד כי כי 175דכיתנו במקום תנין176 (תה' מד, כ), תגלנה עצמות דכית (תה' נא, י), אתה דכית177 כחלל רהב (תה' פט, יא), נכתב באל"ף במקום ה"א למ"ד הפעל המומרת ביו"ד. והשם
ישאו נהרות דכים (תה' צג, ג), הנפרד 178 בפלס דוכי179 עוני, עניים כמו כן, ענין אלו השבר והכתישה.
דללו וחרבו (יש' יט, ו), ענינו יבשו, וכן דלו מאנוש דעו180 (איוב כח, ד), ואם דל הוא ואין ידו משגת (וי' יד, כא), עני. ולרבים דלים,
הולכים ודלים (שמ"ב ג, א), ולנקבה דלה, דלות ורעות תאר (בר' מא, יט), והשם ומדלת
הארץ (מל"א כה, יב), או יהיה תאר לעדה. 181 והפעל ממנו דלותי ולי יהושיע (תה' קטז, ו), ובנין נפעל ידל כבוד יעקב (יש'
יז, ד). מדוע אתה ככה דל בן המלך (שמ"ב יג, ד), חולה. וכן אשרי משכיל אל דל (תה'
מא, ב), כי על חליו עשה המזמור, וכן182
ומדלה183 יבצעני (יש' לח, יב), פירושו חשבתי כי מחלי זה ישלימני שאמות ממנו. וענין
אחר דלו עיני למרום (יש' לח, יד), ענינו רמו. וחבר רבי יונה לענין זה נצרה על דל
שפתי (תה' קמא, ג), 184 ודלת ראשך כארגמן (שה"ש ז, ו), קווצות השער.
על כל הדולג על המפתן (צפ' א, ט), תרגם יונתן על כל דמהלכין בנימוסי פלשתאי, פירושו כמו שאמר. על כן לא ידרכו כהני דגון על מפתן דגון185(שמ"א ה, ה). והפעל הכבד אז ידלג כאיל פסח (יש' לה, ו), מדלג על ההרים (שה"ש ב, ח), ענינו כמו מקפץ.
185. addition על מפתן דגון ] BL
וגם דלה דלה לנו (שמ' ב, יט), ותבאנה ותדלנה (שמ' ב, טז), ואיש תבונות186 ידלנה (מש' כ, ה). והשם כמר מדלי (יש' מ, טו), והוא הכלי ששואבין בו. ולרבים והוא במשקל אחר, יזל מים מדליו (במ' כד, ז), והיה משפטו בקמץ חטף על משקל חפניו מתניו187, אזניו, ובא בקמץ רחב כמו בתוך הדברו (מי' ב, יב), דליו שוקים מפסח (מש' כו, ז), גבהו. כן כתבו רבי יהודה חיוג עם העוברים בבנין הקל. ואנחנו מצאנוהו188 פתח הדל"ת, וכן כתבו רבי יעקב בן אלעזר. ואם כן הוא צווי מן הדגוש ברפיון הלמ"ד ומשפטה189 להדגש. ופירושו הרימו שוקים מפסח כי מה יועילו לו, וכן המשל בפי כסילים (מש' כו, ז). והפעל הכבד ארוממך י"י כי דליתני (תה' ל, ב), רוממתני. לפנות דליותיו אליו (יח' יז, ו), בצל דליותיו תשכנה (יח' יז, כג), הענפים190 הרמים והגבוהים. ואפשר שיהיה כמהו יזל מים מדליו (במ' כד, ז) כלומר מתחת ענפיו יזלו מים.
ותדלח מים ברגלך (יח' לב, ב), ולא תדלחם רגל אדם עוד ופרסות בהמה לא תדלחם (יח' לב, יג), ענינם הדריסה עם עכירות המים, טרבולר191 בלעז.
191. טרבולר ] אינטורבא"ר BL
ז. משנה ביצה ה, א
ידלף הבית (קה' י, יח). והשם דלף טורד (מש' כז, טו), בשש נקדות. הוא טפטוף המטר בבית. וכן בדברי
רבותינו ז"ל נותנין כלי תחת כלי192 הדלף בשבת [ז], וכן אל אלוה דלפה עיני (איוב טז, כ), כי הדמע
יורד טפה טפה. וכן על דרך משל דלפה נפשי מתוגה (תה' קיט, כח), כמו במסתרים תבכה
נפשי (יר' יג, יז).
192. addition כלי ] BL
ודלקו בהם ואכלום (עו' יח), שפתים דולקים ולב רע (מש' כו, כג), ענין הבערה. בקדחת193 ובדלקת (דב' כח, כב), שם חולי השורף מרוב חמימות.
והפעל הנוסף הדלק האש (יח' כד, י), יין ידליקם (יש' ה, יא). וענין אחר כי דלקת אחרי
(בר' לא, לו), חציו לדולקים יפעל (תה' ז, יד), פירושו חציו יפעל לו ולחביריו שהם
דולקים אחרי194 העני. על ההרים דלקונו (איכה ד, יט), בגאות רשע ידלק עני (תה' י, ב), מדלוק כ195 אחרי פלשתים (שמ"א יז, נג), ענינם ענין רדיפה. ואפשר שיהיה196 מזה הענין יין ידליקם (יש' ה, יא), לפי שאמר שכר ירדפו (יש' ה, אי) כלומר הם
רודפים היין והיין ירדפם ויפילם למשואות.
ח. משנה מדות ד, א
ט. משנה שבת יז, א
אל הדלת או אל המזוזה (שמ' כא, ו), בשש נקודות. ואחר הדלת והמזוזה (יש' כז, ח), והדלת סגר אחריו (בר' יט, ו), הדלת תסוב על צירה (מש' כו, יד), ולשנים, לפתוח לפניו דלתים (יש' מה, א). ולרבים לדלתי197 הבית (דה"ב ד, כב) 198. ובלשון נקבות יגיפו הדלתות (נחמ' ז, ג), דלתות לא העמדתי בשערים (נחמ' ו, א), ושתים דלתות לדלתות שתים מסבות דלתות שתים לדלת אחת ושתי דלתות לאחרת (יח' מא, כד). פרשו רבותינו ז"ל במסכת מדות [ח] ארבע דלתות היו לו שתים מבפנים ושתים מבחוץ. החיצונות נפתחות לתוך הפתח לכסות עביו של כותל והפנימיות נפתחות לתוך הבית לכסות אחר הדלתות שכל הבית היה טוח בזהב חוץ מאחר199 הדלתות וכו' כמו ששנויה שם. לדלתות הבית הפנימי (מל"א ז, נ) ויקב חר בדלתו (מל"ב יב, י), וסגור דלתך (יש' כו, כ), והוא במשקל אחר. ויקרא גם כן דלת הכלים כמו דלת השער כמו שאמר ויקב חר בדלתו והוא דלת הארון. וכן במשנה [ט] כל הכלים נטלין בשבת ודלתותיהן עמהם. שלש דלתות וארבעה (יר' לו, כג), פירושו דפים שהם דומים200 לדלתות שיפתחו ויסגרו. ונפקדה התי"ו במלת על דל שפתי (תה' קמא, ג), כי משפטו על דלת שפתי. 201
197. לדלתי ] ודלתי BL
198. omission ] , יציב דלתיה יהו' ו, כו BL
199. מאחר ] מאחרי BL
200. דפים שהם דומים ] דפין שהן דומין BL
201. omission ] ונקראו השפתים דלת לפי שנפתחים ונסגרים כדלת וכן ראוי לנבון לעשות שפתיו כמו הדלת שנפתחת ונסגרת לצורך כן לא יפתח הנבון שפתיו כי אם לצורך, וכן דלתי פניו מי פתח איוב מא, ו, רוצה לומר שפתיו. BL
י. בבלי, בבא מציעא מו ע"ב
יא. בבלי, פסחים קיב ע"ב
דם יחשב (וי' יז, ד), אל תכסי דמי (איוב טז, יח). והקבוץ בדמים נגעו (הו' ד, ב), ותחנף הארץ בדמים (תה' קו, לח), קול דמי אחיך (בר' ד, י), והסירתוי דמיו מפיו (זכ' ט, ז), ודמיו עליו יטש (הו' יב, ט). וכן אין לו דמים (שמ' כב, א), כלומר אם יהרגהו אין עליו עונש דמיו. וכן ויקר דמם בעיניו (תה' עב, יד). ויש מפרשים אלו ענין כפר וערך. והרבה נשתמשו בו רבותינו ז"ל202 בענין ערך, החליף לו דמי שור בפרה [י] אל תעמוד על המקח בשעה שאין לך203 דמים [יא]. ודם ענב (דב' לב, יד). לרב204 אדמימות היין דמה אתו לדם.
יב. בבלי, עבודה זרה כה ע"א
יג. בבלי, ברכות כט ע"ב
מעי רתחו ולא דמו (איוב ל, כז), דמו עד הגיענו אליכם (שמ"א יד, ט). והשם יקם סערה לדממה (תה' קז,
כט), ופירושו יקם205 סערה ואחר כן ישיבנה לסע206 לדממה. והתאר קול דממה דקה (מל"א יט, יב), דממה וקול אשמע (איוב ד, יז),
התמונה שהייתי רואה פעם היתה דממה ופעם היתה משמעת קול. או פירושו הקול שהייתי שומע היתה207 קול דממה כלומר קול נמוך. ומשקל אחר עורי לא בן208 דומם (חב' ב, יט), וכן שבי דומם (יש' מז, ה), פירושו כדומם, או הוא שם. וכן
טוב ויחיל ודומם (איכה ג, כו), תאר. ואפשר שיהיו209 משרש דום כמו שכתבנו. והנפעל ונדמו נאות השלום (יר' כה, לז), אל תדמו בעונה
(יר' נא, ו), גם מדמן תדמי (יר' מח, ב), והוא לשון נופל על לשון דרך צחות, כי מדמן
שם 210 למואב. וכן דרך העברי לדבר לשון צחות כזה במקומות כמו בחשבון חשבו עליה רעה
(יר' מח, ב), ועקרון תעקר (צפ' ב, ד), בבית לעפרה עפר התפלשי (מי' א, י). וידמו למו
עצתי (איוב כט, כא), ידמו כאבן (שמ' טו, טז), יבושו רשעים ידמו לשאול (תה' לא, יח),
ונדמה שם (יר' ח, יד). ואדני אבי ז"ל כתב כי ידמו ונדמה שרשם נדם בשקל יפלו, נפלה.
והפעל הנוסף כי י"י אלהינו הדימנו (יר' ח, יד), ענינם כענין שפירשתי בשרש דום. שמש
בגבעון דום (יהו' י, יב), וידם השמש (יהו' י, יג), פירושו ויעמוד השמש כמו שפרשו בו
רבותינו ז"ל211 [יב]. ויש מפרשים ענין זוהר212 מלשון רבותינו ז"ל213 [יג] עם דמדומי חמה. האנק דום (יח' כד, יז), פרשתיו בשרש
אנק. דם לי"י והתחולל לו (תה' לז, ז), ענין שתיקה או ענין תוחלת. וכן דמו עד הגיענו
אליכם (שמ"א יד, ט), ענין תוחלת. וכן אך לאלהים דמי נפשי (תה' סב, ו).
לא דמה אליו ביפיו (יח' לא, ח), דמיתי לקאת מדבר (תה' קכ, ז), זאת קומתך דמתה לתמר (שה"ש ז, ח). ואשר הוא יוצא הנוה והמענגה דמיתי בת ציון (יר' ו, ב). והנפעל נמשל כבהמות נדמו (תה' מט, יג), ותמשילני ונדמה (יש' מו, ה), 214 ואהיה נדמה. כפיר גוים נדמית (יח' לב, ב), נדמה שומרון מלכה כקצף על פני מים215 (הו' י, ז). והפעל הכבד דמיתיך רעיתי (שה"ש א, ט), וביד הנביאים אדמה (הו' יב, יא), ומה216 אדמה לך (איכה ב, יג). וההתפעל אדמה לעליון (יש' יד, יז), משפטו אתדמה. והשם ודמות חיות217 (יח' א, יג), בצלמנו כדמותינו (בר' א, כו), אמך כגפן בדמך (יח' יט, י), כמו בדמותך. וכן אצל פנה (מש' ז, ח), כמו פנתה. וצורם לבלות שאול (תה' מט, טו), כמו וצורתם. 218 ורבנו219 האיי ז"ל220 כתב שהוא ענין רטיבות הטבע לפי שכל דבר היוצא מדבר אחר ופורח ממנו יש בו מרטיבות טבעו. והשם במשקל אחר דמיון, דמיונו כאריה יכסוף לטרוף (תה' יז, יב). וענין אחר ודמיתי אמך (הו' ד, ה). והנפעל כי נדמה כל עם כנען (צפ' א, יא), בשחר נדמה נדמה מלך ישראל (הו' י, טו), נדמתה אשקלון (יר' מז, ה), אוי לי כי נדמיתי (יש' ו, ה), איך נדמיתה (עו' ה), נדמו עמי (הו' ד, ו). ויש לפרש מזה נדמה שמרון מלכה (הו' י, ז). והשם בדמי ימי אלכה (יש' לח, י), בפלס פרי, שבי. ויש מפרשים מענין זה אמך כגפן בדמך (יח' יט, י). וכלם הדומים221 להם ענין כריתה וכליון. ויתכן לפרש מענין זה אף על פי שאינם משרשו, כי י"י אלהינו הדמנו (יר' יח, ד), ונדמה שם (יר' יח, ד), ידמו לשאול (תה' לא, יח), ונדמו נאות השלום (יר' כה, לז). ומזה הענין עיני נגרה ולא תדמה (איכה ג, יט), כלומר לא תפסוק. וענין אחר והוא לא כן ידמה (יש' י, ז), ענינו יחשב. וכן ואשר דמה לנו (שמ"ב כא, ה), דמינו אלהים חסדך (תה' מח, י),אל תדמי בנפשך (אס' ד, יג), כאשר דמיתי (יש' יד, כד). וענין אחר אל דמי לך (תה' פג, ב), אל תתנו דמי לו (יש' סב, ז). ובמשקל אחר ולילה ולא דומיה לי (תה' כב, ג), נאלמתי דומיה (תה' לט, ג). והתאר אך אל אלהים דומיה נפשי (תה' סב, ב), לך דומיה תהלה (תה' סה, ב), ענין כלם שתיקה. ויש מפרשים מזה אוי לי כי נדמתי (יש' ו, ה), כלומר נשתתקתי לא אוכל לדבר222. ופירוש לך דומיה תהלה (תה' סה, ב), רוצה223 לומר נשתתקה התהלה נגד פעלך העצומים שלא תשיגך תהלה. ויתכן להיות דומיה משרש דום והיו"ד ליחש כיו"ד תחתיה, שלישיה. ויתכן לפרש דמינו אלהים חסדך (תה' מח, י), ענין השבר224 והתוחלת כלומר שברנו אלהים לחסדך.
היו דומן לאדמה (תה' פג, יב), כדמן225 על פני השדה226 (יר' ח, ב), הוא זבל האשפה. כהדוש מתבן במו מדמנה (יש' כה, י), האשפה עצמה,
כי כן דרך להטיל תבן באשפה ולהלך עליה עד שתדוש ותעשה דמן. ואדני אבי ז"ל פירש
מדמנה כמו שדשין
התבן227 שם עיר שהיתה למואב, כמו שאמר גם מדמן תדמי (יר' מח, ב), ופירושו ונדוש מואב
בעירו כמו מדמנה כמו כ מדמנה228
שדשין229 התבן תחתיו במקומו.
ודמע תדמע ותרד עיני דמעה (יר' יג, יז), ודמעתה על לחיה (איכה א. ב), ולא תבא דמעתך (יח' כד, טז). והקבוץ כלו בדמעות עיני (איכה ב, יא), ידוע. מלאתך ודמעך (שמ' כב, ט), כנוי לשמן או ליין שיורד230 מן הגת כדמע טפה טפה.
230. שיורד ] היורד BL
. דעכו כפשתה כבו (יש' מג, יז), ידעך נרו (מש' כ, כ). ומה שלא נזכר פועלו 231 דעכו כאש קוצים (תה' קיח, יב), והנפעל נדעכו ממקומם (איוב ו, יז), ענינם הכבוי והכליון.
231. omission ] מן הדגוש ואם לא נמצא, BL
יד. בבלי, קדושין מא ע"א
טו. בבלי, ברכות סא ע"א
. ודפקום יום אחד (בר' לג, יג), ענין דחיה. מתדפקים על הדלת (שופ' יט, כב), קול דודי דופק (שה"ש ה, ב), ענינם גם כן הדחיה והכות על הדלת.
טז. בבלי, גיטין נו ע"א
עד אשר דק לעפר (דב' ט, כא), פתוח, ויטחן עד אשר דק (שמ' לב, כ), קמץ בפתח234 האתנח. תדוש הרים ותדוק (יש' מא, טו), ופרשיו לא ידקנו (יש' כח, כט). והתאר דק מחספס (שמ' טז, יד), קטורת סמים דקה (וי' טז, יב), קול דממה דקה (מל"א יט, יב), ודקות בשר (בר' מא, ג), השבלים הדקות (בר' מא, ז). והפעל הכבד הדק לעפר (מל"ב כג, טו), והדקת עמים רבים (מי' ד, יג), ושחקת ממנה הדק (שמ' ל, לו), כטיט חצות אדיקם (שמ"ב כב, מג). וכתב רבי יעקב בן אלעזר הנפעל מזה כתב235 להדק (דה"ב לד, ז), בצרי ופתח על משקל להחלו. ויתכן היותו מן הכבד ומשפטו להדק כמו שכתבנו בחלק הדקדוק! הנוטה כדוק שמים (יש' מ, כב), כקרום. וכן לפי דעתי או דק או תבלול בעינו (וי' כא, כ), פירושu או שיהיה קרום, או תבלול בעינו. וכן אמרו רבותינו ז"ל [טז] בדוקין שבעין. הן איים כדק יטול (יש' מ, טו), כעפר דק יטול אותם.
יז. בבלי, מגילה יב ע"א
וקראתם דרור (וי' כה, י), חופש. מר דרור (שמ' ל, כג), המר הטוב שהוא חפשי מן הזיוף והתערובת. ודרור קן לה (תה' פד, ד), כדרור לעוף (מש' כו, ב), שם עוף טמא, והוא שקורין בלעז אירונדיל"א, ולפיכך נקראת דרור לפי שהיא מקננת בבתים מבלי פחד כאלו היא חפשית מבני אדם שלא ילכדוה.
יח. משנה פרה פרק ט, ב
אשר דרך בה (דב' א, לו), דרך כוכב מיעקב (במ' כד, יז), אשר תדרוך כף רגלכם (יהו' א,
ג). והפעל הנוסף והוא פעל עומד לא הדריכוהו בני שחץ (איוב כח, ח), כלומר לא דרכו
בו. והדריך בנעלים (יש' יא, טו). ואשר הוא פועל יוצא ידרך ענוים במשפט (תה' כה, ט),
הדריכני באמתך (תה' כה, ה), מנוחה הדריכוהו (שופ' כ, מג), פירוש ממנוחה הדריכוהו.
וכן תרגם יונתן מבית ניחהון טרדינון. ואפשר שיהיה והדריך בנעלים (יש' יא, טו) גם כן
פועל יוצא. והשם דרך המלך נלך (במ' כ, יז), בשש נקדות, וילך בדרך אחר (מל"א יג, י),
זה הדרך לכו בו (יש' ל, כא), בדרך אשר בא249 בה (יש' לז, כט), את הדרך ילכו בה (שמ' יח, כ), לעשות דרכו (שופ' יז, ח),
פירושו לעשות דרכו משם250 והלאה ונתעכב251 שם. פן יאנף ותאבדו דרך (תה' ב, יב), פירושו תאבדו מצד הדרך, כלומר כי דרככם
תאבד כמו שנאמר252 ודרך רשעים תאבד (תה' א, ו). ועל הדרך253
254 נובלת עליה (יש' א, ל) שעליה נובלים. אנכי הולך בדרך כל הארץ (מל"א ב, ב), במנהג255. פ256 כי השחית כל בשר את דרכו (בר' ו, יב), מנהגו. כי דרך נשים לי (בר' לא, לה),
מנהג הנשים, והוא הנדות. וכן אורח כנשים (בר' יח, יא). ומטהו ישא עליך בדרך מצרים
(יש' י, כד), כמנהג מצרים כמו שהיו מכי ם257 אותך המצרים. וכן ונשאו בדרך מצרים (יש' י, כו), כמנהגו שעשה במצרים וידו
הגדולה שהראה בהם. ופירוש ונשאו, ישא אותו מעליך ויכלה אתו. או פירושו ונשאו על
המטה שישא עליו מטהו כמו שעשה במצרים וכן פירוש ומטהו על הים מטהו יעורר עליו כמו
שעורר אותו על הים בטביעת המצרים. והקבוץ על דרכים ישבת להם (יר'
ג, ב). וקבוץ שנים258 ונעקש דרכים יפול באחת (מש' כח, יח). והיה אם למד ילמדו את דרכי עמי להשבע
בשמי חי י"י (יר' יב, טז), הדל"ת מעמדת בגעיא והמסורת עליו לית געי259. וכבדתו מעשות דרכיך (יש' נח, יג), דרכי ספרתי (תה' קיט, כו), ודרכיך למחות
מלכין (מש' לא, ג), ענין260 כלם 261 אחד, כי חפצי האדם ועסקיו ומה שישתדל בו הכל נקרא דרך. וכן המצות והעבירות
כמו שאמר ואת262 הדרך ילכו בה (שמ' יח, כ), ויאחז צדיק דרכו (איוב יז, י), כי יודע י"י דרך
צדיקים ודרך רשעים תאבד (תה' א, ו). ובתוספת מ"ם מדרך כף רגל (דב' ב, ה), רוצה263 לומר דריסת הרגל. ובענין זה264 תדרכי נפשי עז (שופ' ה, כא). חסר בי"ת השרות ופירושו תרמסי האויבים בעז.
כדורך בגת (יש' סג, ב), אתה תדרך זית ולא תסך שמן ותירוש ולא תשתה יין (מי' ו, טו),
בחלם בקריאת בן אשר, ובקמץ חטף בקריאת בן נפתלי. דורכים גתות בשבת (נחמ' יג, טו).
והכבד כגורן עת הדריכה (יר' נא, לג), והוא מקור והחרק מקום פתח ענינם הדריסה
והדישה. וכן דרכת בים סוסיך חמר מים רבים (חב' ג, טו), ופירוש הפסוק דרכת בים וסוסיך265 כמו כן דרכו בחמר מים רבים. או פירושו דרכת בים על סוסיך והם העננים. ובענין
משיכת הקשת ונטייתו266 דרך קשתו (איכה ב, ד), אל ידרוך הדורך קשתו (יר' נא, ג), וכל קששותיו267 דרוכות (יש' ה, כח). 268 ידרך חציו (תה' נח, ח), 269 דבר מר דרכו חציו דבר מר270 (תה' סד, ד). והפעל הכבד וידרכו את לשונם (יר' ט, ב), משפטו וידריכו.
249. בא ] באת BL
250. משם ] מהם BL
251. ונתעכב ] ולהתעכב BL
252. שנאמר ] שאמר BL
253. הדרך ] דרך BL
254. omission ] הזה BL
255. במנהג ] כמנהג BL
256. addition פ ] BL
257. ם ] ן BL
258. שנים ] השנים BL
259. געי ] געיא BL
260. addition ענין ] BL
261. omission ] ענין BL
262. ואת ] את BL
263. רוצה ] רצונו BL
264. זה ] הזה BL
265. וסוסיך ] סוסיך BL
266. ונטייתו ] ונטותו BL
267. קששותיו ] קשתתיו BL
268. omission ] ולפי שבמשיכת הקשת ימשך גם כן החץ לזה אמר BL
269. omission ] דרכו חצם BL
270. דרכו חציו דבר מר ] BL
דרש דרש משה (וי' י, טז), ודרשו מחרבותיהם (תה' קט, י). וכתב רבי יעקב בן אלעזר כי בספר הלאלי 271 עליו לית כותיה חטף. וגם הנגיד ז"ל כתב שמצאו ברב הספרים חטף. דרושים לכל חפציהם (תה' קיא, ב), ודרשת וחקרת (דב' יג, טו), תדרוש רשעו בל תמצא (תה' י, טו), בחלם כ272קריאת בן אשר ובקמץ חטף בקריאת בן נפתלי. לדריוש הדבר (עז' י, טז), נוספת בו היו"ד ומשפטו לדרוש, ותלך לדרוש את י"י (בר' כה, כב). והנפעל וגם דמו הנה נדרש (בר' מב, כב), נדרשתי ללא273 שאלו (יש' סה, א), האדרוש אדרש 274 (יח' יד, ג), האל"ף תמורת ה"א ומשפטו ההדרש אדרש. ורבי יהודה כתב כי האל"ף275 האדרש למדבר והדגש לחסרון תי"ו התפעל. ונכון הוא. ובא האדרש אדרש כפול לחזק הדבר כמו האכה אכה אבי (מל"ב ו, כא). ופירוש נדרשתי ללא276 שאלו נמצאתי ונזדמנתי, דרושים לכל חפציהם מזומנים ונמצאים לכל החפצים בהם. והשם במדרש הנביא עדו (דה"ב יג, כב), שידרשהו הדורש שמה וכי277 הדברים מזומנים בו. וכן על מדרש ספר המלכים (דה"ב כד, כז), ספר שמזומנים בו דברי המלכים והדורש ימצאם278 שם.
דשאו נהרות279 מדבר (יואל ב, כב), והפעל הנוסף תדשא הארץ דשא (בר' א, יא), כשעירים עלי דשא (דב' לב, ב), בשש נקדות. והוא נקרא כן בתחלת צאתו וכשיגדל יקרא עשב 280. ויש מפרשים מזה כי תפושו כעגלה דשא (יר' נ, יא), ומשפטו דשאה בפלס חכמה, ונגרעה הה"א כמו שנגרעה ממלת שיצא מלפני השליט (קה' י, ה), שמשפטו שיוצאה מלפני השליט281. ורבי יונה הרחיק זה הפירוש בעבור כי היה לו לומר דשאה בצרי השי"ן כמו מלאה, צמאה. וגם אין המלה נכתבה אצלו באל"ף כי אם בה"א. וכן נמצא במקצת ספרים. וכבר כתבנוהו בשרש דוש.
ואכל ושבע ודשן (דב' לא, כ), פועל עובר, והיה דשן ושמן (יש' ל, כג), תאר, דשנים ורעננים יהיו (תה' צב, טו), וישתחוו לו282 כל דשני ארץ (תה' כב, ל). והשם והתענג283 בדשן נפשכם (יש' נה, ב), בשש נקדות. החדלתי את דשני (שופ' ט, ט), כבר זכרנו דקדוק החדלתי בחלק הדקדוק במקומו. והכבד דשנת בשמן ראשי (תה' כג, ה), ושמועה284 טובה תדשן עצם (מש' טו, ל). ושלא נזכר פועלו ממנו נפש ברכה תדשן (מש' יא, כה), ועפרם מחלב ידשן (יש' לד, ז). ומלה מורכבת מהופעל285 והתפעל הדשנה מחלב (יש' לד, ו). וענין אחר אל שפך הדשן (וי' ד, יב), בשש נקדות והוא האפר. וכל העמק והפגרים286 והדשן (יר' לא, לט), פירושו מקום שפך הדשן שהיה חוץ לירושלם אמר שיהיה אתו המקום נוסף בעיר לעתיד. ופירוש וכל העמק הפגרים תרגם יונתן וכל משרא אתר דנפל287 תמן פגרי משריאת288 אתוראה. רוצה לומר כי כל אתו העמק יהיה תוספת העיר וכל השדמות עד נחל קדרון. והנה לא תרגם והדשן או תרגם אותו משריאת אתוראה289 לפי שהיו דשנים ושמנים כמו שנאמר עליו ומשמן בשרו ירזה (יש' יז, ד). והפעל הכבד ממנו ודשנו את המזבח (במ' ד, יג), יסירו דשנו, ועשית סירותיו לדשנו (שמ' כז, ג). ועולתך ידשנה סלה (תה' כ, ד) הה"א נוסף כה"א ואקראה לך (שמ"א כח, טו). ופירוש ישימה דשן, כלומר שיוריד אשו מן השמים לאכלה ולקבלה ברצון.
דת ודין (אס' א, יג), ואת דתי המלך (אס' ג, ח), ודתיהם שונות (אס' ג, ח), לעשות כדת היום (אס' ט, יג), והדת נתנה בשושן הבירה (אס' ג, טו), אשר לא כדת (אס' ד, טו), ענין הכל התורה והחק.
יט. משנה כלים פרק ט, ו
ולהציב הדרבן (שמ"א יג, כא), כלו קמץ לבן נפתלי ולבן אשר הבי"ת בפתח והדל"ת לשניהם מועמדת בגעיא. ובא הקבוץ במשקל אחר דברי חכמים כדרבונות (קה' יב, יא), הוא המחט התקוע בראש עץ שטוענין בו השורים בעת החרישה. והמחט יקרא דרבן והעץ יקרא מלמד. וכן אמרו במשנה [יט], מלמד שבלע את הדרבן, כלומר שנבלע אתו המחט התקוע בעץ בתוכו ועוד293.
293. addition ועוד ] BL
כ. בראשית רבה פרשה כא
וקוץ ודרדר (בר' ג, יח), כלו פתוח. הוא294 מין ממיני הקוצים. ובבראשית רבה [כ] קוץ זה עכבית דרדר זה קנדס שהוא עשוי דרין דרין. ופירש בעל הערוך קנדס בלעז קרדו"ן.
294. הוא ] והוא BL
Citer cette page
« ספר השרשים | דלת », dans Racines. Édition bilingue, hébreu-latin, du sefer ha-shorashim de David Qimḥi, IRHT CNRS, 2021, #dalet_he.xml (en ligne : </sefer_ha_shorashim.xml/dalet_he.xml/דלת>, consulté le 19-04-2024)
