ריש
Sources rabbiniques
Apparat critique
Notes éditoriales
א. בבלי, חולין סג ע"ב
כי ראה י"י (בר' כט, לב), ראה ראיתי (שמ' ג, ז). ואסיר אתהן כאשר ראיתי (יח' טז, נ), פירושו כאשר
ראיתי רעתם או פירושו כמו שנראה לי. וכן תרגם יונתן כמה דגלי קדמי. ולבי ראה הרבה
חכמה ודעת (קה' א, טז), לך נא ראה את שלום אחיך (בר' לז, יד). וירא יעקב כי יש שבר
(בר' מב, א), 1
כי ראה2אנשי הארץ הולכים לשבור בר במצרים. או ראה בלבו כלומר הבין לפי ששמע וראה,
כמו ולבי ראה הרבה חכמה ודעת. הדור אתם ראו את 3דבר י"י (יר' ב, לא), כלומר תנו דעתכם לדבר י"י. וכן בראיית הלב ראה דבריך
טובים ונכוחים (שמ"ב טו, ג), כלומר תן דעתך והבין. וראה את ערותה (וי' כ, יז), עיני
תראינה בה (מי' ז, י), הנו"ן דגושה שלא כמשפט. אז תיראי4 ונהרת (יש' ס, ה), המה יביטו יראו בי (תה' כב, יח), ועיניו אל קדוש ישראל
תראינה (יש' יז, ז), שנת5 ראינו רעה (תה' צ, טו), שנה בעיניו איננו רואה6(קה' ח, טו), חמותי ראיתי אור (יש' מד, טז), אמרת אין רואני7 (יש' מז, י), קמץ גדול תחת קמץ קטן. אחרי רואי8 (בר' טז, יג), רואה אותי רוצה9 לומר הנראה אלי וראה אותי בעניי. וירא ישראל את בני יוסף (בר' מח, ח), פירושו 10ראם ולא הכירם כי לא יכול לראות היטב וזהו לא יוכל לראות (בר' מח, י). ולפי
שהרגשת העין היא גדולה משאר ההרגשות נשאלות שאר ההרגשות לה כמו וכל העם רואים11 את הקולות12 (שמ' כ, יח), ראה ריח בני (בר' כז, כז). לא אראה יה (יש' לח, יא), פרואין23 לא תשורני עין רואי24 (איוב ז, ח), וטוב ראי (שמ"א טז, יב). ובקמץ חטף אתה אל ראי (בר' טז, יג),
כלומר אל ראות אתה שיוכל אדם לראותך. כי אמרה הגם הלום25 ראיתי (בר' טז, יג), כלומר בזה הכירה שהיה מלאך, כי בעוד שהיה מדבר עמה נעלם
מעיניה ולא ראתהו. וזהו פירוש הגם הלום26 ראיתי, כלומר שלא ראיתי אחריו דבר כשנפרד ממני כדרך העולם שיראה אחר הנפרד27 ממנו עד שיהיה28 רחוק ויתעלם מעיניו. ומשקל אחר שגו ברואה29 (יש' כח, ז), כלומר בנבואה. ואדני30 אבי ז"ל פירש בדבר שהוא נראה לכל אדם הם שגו 31. ופירוש רואה שם הראיה. ובכנוי המדבר אחרי רואי32 (בר' טז, יג), כלומר נבואתי. כן כתבו החכם 33רבי יעקב יעקב 34בן אלעזר. ונכון הוא. וכן כתב ועם שאול עשינו חוזה35, שם בפלס שואה36 מן השיבה נפשי משואיהם37(תה' לה, יז), יורה ומלקוש (דב' יא, יד). ומשקל אחר המבין בראות האלהים (דה"ב
כו, ה), כלומר בנבואת האלהים. ומשקל38 אחר כי אם ראות עיניו (קה' ה, י). והנפעל לא נהיתה ולא נראתה כזאת (שופ' יט,
ל), וירא על כנפי רוח (שמ"ב כב, יא), כי בענן אראה 39 (וי' טז, ב). ונראה בשמחתכם והם יבשו (יש' סו, ה), פירושו הקדוש ברוך הוא
יהיה נראה ונגלה בשמחתכם והם יבשו40. לי"י הנראה אליו (בר' יב, ז). וההתפעל נתראה פנים (מל"ב יד, ח), למה תתראו
(בר' מב, א).
ישלא41 נזכר פועלו מהדגוש ושפו עצמותיו לא ראו (איוב לג, כא), והאל"ף לא42 נדגשה. והפעל הכבד אשר הראה י"י (במ' ח, ד), הראיתיך בעיניך (דב' לד, ד).
ובא והראיתי גוים מערך (נח' ג, ה), בפתח הה"א שלא אראנו43 כמנהג. אראנו נפלאות (מי' ז, טו), ונחת זרועו יראה (יש' ל, ל), וירא אותם44 את בן המלך (מל"ב יא, ד). והשם ממנו נחמד למראה (בר' ב, ט), הבן להלז את
המראה (דנ' ח, טז), ואשתומם על המראה (דנ' ח, כז). ו ב45קבוץ ובמראי עיניך (קה' יא, ט), הגם אל מראיו יוטל46 (איוב מא, א). ובלשון נקבה במראה אליו אתודע (במ' יב, ו), וראיתי אני דניאל
לבדי את המראה (דנ' י, ז). והקבוץ במראות47 הלילה (בר' מו, ב). ושלא נזכר פועלו48 ממנו והראה את הכהן (וי' יג, מט). 49 כראי מוצק (איוב לז, יח), במראות הצבאות50 (שמ' לח, ח), והוא51 הכלי שמסתכלין בו הפנים. וכבר פירשתי כראי מוצק בשרש יצק, ובמראות52
הצובאות53 בשרש צבא. וענין אחר והסיר את מראתו בנוצתה54 (וי' א, טז), והוא הזפק כתרגומו. ובשרש נצה פרשנוהו55. ומשקל אחר ושמתיך כראי (נח' ג, ו), ענין טנוף56 ולכלוך. והפעול מהפעל הכבד מזה הוי מוראה ונגאלה (צפ' ג, א), ובא החלם57 תחת קמץ חטף. והראיה58 ואת האיה (דב' יד, יד), אמרו רבותינו ז"ל [א] ראה זו דאה
ולמה נקרא שמו59 ראה שרואה ביותר.
1. omission ] פירושו BL
2. כי ראה ] ראה כי BL
3. addition את ] BL
4. תיראי ] תראי BL
5. שנת ] שנות BL
6. רואה ] ראה BL
7. רואני ] ראני BL
8. רואי ] ראי BL
9. רוצה ] רצה BL
10. addition פירושו ] BL
11. רואים ] ראים BL
12. הקולות ] הקולת BL
13. פרש ] פירשו BL
14. omission ] ולא יראה כי יבא חם יר' יז, ח, על דרך משל כאילו לא יראה החום ולא ייבש בעבור החום הבא לעולם כאילו אינו רואה אותו. וכן ולא יראה כי יבוא טוב יר' יז, ו, והטוב לעץ הוא המטר. BL
15. הרואות ] הראות BL
16. כראותו ] כראתו BL
17. אותו ] אתו BL
18. omission ] כל BL
19. הראויות ] הראיות BL
20. לשמש לה ] לשמשה BL
21. גבוה ] גבה BL
22. י ] ו BL
23. addition ואין ] BL
24. רואי ] ראי BL
25. הלום ] הלם BL
26. הלום ] הלם BL
27. הנפרד ] שנפרד BL
28. שיהיה ] שיהא BL
29. ברואה ] בראה BL
30. ואדני ] ואדוני BL
31. omission ] בו BL
32. רואי ] ראי BL
33. addition החכם ] BL
34. addition יעקב ] BL
35. חוזה ] חזה BL
36. שואה ] שאה BL
37. משואיהם ] משאיהם BL
38. ומשקל ] וענין BL
39. omission ] על הכפרת BL
40. יבשו ] יבושו BL
41. ישלא ] ושלא BL
42. addition לא ] BL
43. addition אראנו ] BL
44. אותם ] אתם BL
45. ב ] ה BL
46. יוטל ] יטל BL
47. במראות ] במראת BL
48. פועלו ] פעלו BL
49. omission ] חזקים BL
50. במראות הצבאות ] במראת הצבאת BL
51. והוא ] הוא BL
52. ובמראות ] ובמראת BL
53. הצובאות ] הצבאת BL
54. בנוצתה ] בנצתה BL
55. פרשנוהו ] פירשנוה BL
56. טנוף ] טינוף BL
57. החלם ] החולם BL
58. והראיה ] והראה BL
59. שמו ] שמה BL
ב. בבלי, ערבין יב ע"א
ג. בבלי, ערבין יב, ע"א
ד. משנה אבות ב, א
את הראש (וי' א, ח), ראשי ראשי (מל"ב ד, יט), ראשך עליך ככרמל (שה"ש ז, ו), ידוע. ישוב עמלו
בראשו (תה' ז, יז), דרכם בראשם נתתי (יח' ט, י), דרכך בראש נתתי (יח' טז, מג). ויקף
ראש ותלאה (איכה ג, ה), פירושו הקיף ראשי ובתלאה הקיפו. ויש מפרשים אותו 64 ראש ולענה (דב' כט, יז), ועוד נכתבנו בשרשו. ויהי דוד בא עד הראש (שמ"ב טו,
לב), פירושו ראש ההר שהיה רגיל להשתחוות ולהתפלל שם. וכן תרגם יונתן עד ריש טורא.
ואומרים
שהוא
הר הזתים שממנו היה רואה את65 בית המקדש. 66 ואף על פי שלא היה שם הבית אז וגם לא היה נודע מקום הבית בעצמו הר המוריה
היה נודע בקבלה, אבל לא היה נודע באיזה מקום ממנו
עד שאמר גד לדוד שיבנה מזבח בגורן 67 היבוסי. ובכנוי הרבים ישוב החלם לקמץ ראשיכם שבטיכם (דב' כט, ט), ראשי בני
ישראל (במ' יג, ג), בראשינו יפול אל אדניו שאול (דה"א יב, יט). ובא בחלם כשרש68 בכל ראשיו קרחה (יש' טו, ב). ויש ספרים וחבלים בראשינו (מל"א כ, לא), מלא
ביו"ד הרבים. והמסורת ב' חד מלא וחד חסר, ויש ספרים חסר והמסורת ב' וחסירין69 דמו בראשינו70 (יהו' ב, יט), וכן כתב רבי יונה כי שניהם חסרים. ולפי שהראש מבחר הגוף כנה
בו מבחר האנשים וקצינם. וכן כל ראשי בשמים המשובח והמובחר71 שבהם בשמים ראש (שמ' ל, כג), פירושו קח לך בשמים והראש שבהם והמבחר 72 תקח. וכן ראשית שמנים ימשחו (עמ' ו, ו). והטיבותי73
מראשותיכם74 (יח' לו, יא), הרי"ש בחרק ופירושו אטיב75
אחריכבאהמשתה104. וכן הראישון105 אדם תולד (איוב טו, ז), פירושו הלפני אדם והוא נכתב באל"ף וביו"ד. כי שאל נא
לדור רישון (איוב ח, ח), נכתב ביו"ד לבד מקום האל"ף. 106 והתאר לנקבה בשנה הראשונה (דה"ב כט, ג), המרכבה107
הראשונה108 (זכ' ו, ב), אל תזכרו ראשונות109 (יש' מג, יח). ומשקל אחר היא השנה הראשונית110 (יר' כה, א). והשם ותהי ראשית ממלכתו 111 (בר' י, י), תחלת ממלכתו. אך בראשית ברא אלהים את השמים112(בר' א, א), איננו סמוך. וכן מגיד מראשית אחרית (יש' מו, י). ופירושו 113 בתחלה ברא אלהים את השמים ואת הארץ ואחר כך114 תוצאותיהם ואחר כך115 ספר כי בתחלת בריאת הארץ היתה תוהו116 ובהו. טוב אחרית דבר מראשיתו (קה' ז, ח), פירש אדוני אבי ז"ל כן טוב אחרית
דבר כשיתבונן אדם מראשיתו מה יהיה אחריתו אך117 הוא טוב האחרית כענין שאמרו [ד] הרואה את הנולד. ובא מרשית
השנה (דב' יא, יב), חסר אל"ף. ראשית גוים עמלק (במ' כד, כ), פירושו כתרגומו. ורבי
יונה פירש הגדול שבהם והחשוב. ויתכן להיות כזה ראשית החרם (שמ"א טו, כא), כלומר
המשובח שבו. וכן ראשית שמנים ימשחו (עמ' ו, ו).
64. omission ] כמו BL
65. addition את ] BL
66. omission ] וזהו שאמר ודוד עולה במעלה הזתים שמ"ב טו, לב, BL
67. omission ] ארונה BL
68. addition כשרש ] BL
69. וחסירין ] וחסרים BL
70. בראשינו ] בראשנו BL
71. כל ראשי בשמים המשובח והמובחר ] כנה בו גם כן מובחר הבשמים והמשובח BL
72. שבהם והמבחר ] והמובחר שבהם BL
73. והטיבותי ] והטבתי BL
74. מראשותיכם ] מראשתיכם BL
75. אטיב ] איטיב BL
76. אחריככם ] אחריתכם BL
77. omission ] והוא ממשקל אמרה, כבשה BL
78. מראשותיכם ] מראשתיכם BL
79. מראשותיו ] מראשתיו BL
80. addition את ] BL
81. מראשותיו ] מראשתיו BL
82. מראשותיו ] מראשתיו BL
83. מראשותי ] מראשתי BL
84. בענין ] מענין BL
85. הוא ] היא BL
86. omission ] ידוע BL
87. צרך ] צורך BL
88. באת ] את BL
89. כלכם ] כללם BL
90. אותו ] אתו BL
91. ואחר ] ואחרי BL
92. omission ] כן BL
93. דבריך ] דברך BL
94. פרשו ] פירשו BL
95. יובל ] היובל BL
96. omission ] את BL
97. ביסוד ] ליסוד BL
98. ראשונה ] ראשנה BL
99. ראשונה ] ריאשנה BL
100. ראשונה ] ראשנה BL
101. קרוב ] קרובים BL
102. הראשונימ ] הראשנים BL
103. שאור ] שאר BL
104. המשתה ] המצות BL
105. הראישון ] הריאשון BL
106. omission ] ויש לפרש ביום הראשון כמשמעו רוצה לומר שיהיה מושבת ביום הראשון. וכן ויכל אלהים ביום השביעי. BL
107. המרכבה ] במרכבה BL
108. הראשונה ] הראשנה BL
109. ראשונות ] ראשנות BL
110. הראשונית ] הראשנית BL
111. omission ] בכל BL
112. addition את השמים ] BL
113. omission ] בראשית ברא אלהים BL
114. כך ] כן BL
115. כך ] כן BL
116. תוהו ] תהו BL
117. אך ] אז BL
ורב שלום בניך (יש' נד, יג), פעל עבר118 מוסב לעתיד מפני הוא"ו.119 רבו120
משערת121 ראשי (תה' סט, ה), ורבה עליך (שמ' כג, כט), לרב על פני האדמה (בר' ו, א).
והתאר עוד העם רב (שופ' ז, ד), ארך אפים ורב חסד (יונה ד, ב), רבים יחלו פני נדיב
(מש' יט, ו), על ארץ רבה (תה' קי, ו), בסוד קדושים122 רבה (תה' פט, ח), רוצה לומר עדה רבה. לא אמוט רבה (תה' סב, ג), מטה123 רבה. וישק כתהומות124 רבה (תה' עח, טו), כלומר השקה אותם הרבה מהצורים כמו מתהומות. ורבת בנים
(שמ"א ב, ה). ובתוספת יו"ד רבתי עם (איכה א, א). ובזולתי הסמיכות, רבת צררוני
מנעורי (תה' קכט, א), רבת שבעה לה נפשנו (תה' קכג, ד), כי רבת בקהל אשר לא התקדשו למדי125 (דה"ב ל, יז). רב לכם בני לוי (במ' טז, ז), רב עתה הרף ידיך (שמ"ב כד, טז),
ורב מהיות126
קולות127 אלהים וברד (שמ' ט, כח), כלומר די. והשם ומרב ימים (יש' כד, כב)128 , כי ברב חלומות129 (קה' ה, ו), לרוב אחיו (אס' י, ג). והתאר בזה המשקל, הרב דברים לא יענה
(איוב יא, ב). ובמקף ישוב החלם130 בזה המשקל לקמץ חטף רב אכל א
131 ניר ראשים (מש' יג, כג), רב אדם יקרא איש 132 (מש' כ, ו), כי ברב חכמה רב כעס (קה' א, יח), יש זהב ורב פנינים (מש' כ,
טו), ורב תבואות בכח שור (מש' יד, ד), ורב כפר אל יטך (איוב לו, יח). והשם בענין
החשבון רבבה כצמח השדה נתתיך (יח' טז, ז), שובה י"י רבבות אלפי ישראל (במ' י, לו),
והוא החשבון133 הגדול שהוא עשרת אלפים. ובנפל134 הכפל והבלע בדגש, דרכמונים135 שתי רבות (נחמ' ז, עא). ובמשקל אחר בתוספת אל"ף בסוף, כל הקהל כאחד ארבע
רבוא (נחמ' ז, סו). והפעל136והקבוץ והפיל רבאות (דנ' יא, יב), דרכמונים שש רבואות137 ואלף (עז' ב, סט). ובלא אל"ף ואדרכונים138 רבו (דה"א כט, ז), ונחשת רבו (דה"א כט, ז), 139 משתים עשרה רבו אדם (יונה ד, יא), ורבו רבבן קדמוהי יקומון (דנ' ז, י).
ומבלי האל"ף בקבוץ השנים רכב אלהים רבותים140 (תה' סח, יח), והם שתי רבואות. ובא עם הוא"ו141 והתי"ו גם כן שהוא קברן142 הרבוי רוצה לומר כי הם רבואות 143 אבל הם על תכונת שנים שנים144 וכן אמר אחריו אלפי שנאן שפירושו אלפים שנים. והפעל ממנו צאננו מאליפות מרבבות (תה' קמד, יג). וכן האדם הנכבד והחשוב יקרא רב
לפי שרבו מעלותיו, מושיע ורב הצילם145 (יש' יט, כ), על כל רב ביתו (אס' א, ח), קרית מלך רב (תה' מח, ג), והוא דוד
כענין קרית חנה דוד (יש' כט, א). 146 ורבי המלך (יר' מא, א), יוצע147 לרבים (אס' ד, ג), רבתי בגוים (איכה א, ב). וכן וספו בתים רבים (עמ' ג, טו),
כלומר חשובים 148 בבנינים. וכן אכתב לו רבי תורתי (הו' ח, יב), הדברים הנכבדים שבתורה. וכן
הגדול בשנים, ורב יעבוד149 צעיר (בר' כה, כג), לא רבים יחכמו (איוב לב, ט). ומהשרש הזה והענין הזה,
וכרביבים עלי עשב (דב' לב, ב), כרביבים זרזיף ארץ (תה' עב, ו), והוא המטר החזק.
וענין אחר, וברקים רב ויהמם (תה' יח, טו), והוא פעל עבר בשקל כי אם תם הכסף (בר'
מז, יח), ונמצא קמץ על פי מקצת המסורת ואם150 כן הוא תאר. וימררוהו151 ורבו (בר' מט, כג), והוא לגזרת פעול בשקל רמו152 מעט (איוב כד, כד). והתאר רב, והקבוץ השמיעו אל בבל רבים (יר' נ, כט). יסבו עלי153 רביו (איוב טז, יג), ענין הורות חצים.154
118. עבר ] עובר BL
119. הוא"ו. ] הו"ו. BL
120. addition רבו ] BL
121. משערת ] משערות BL
122. קדושים ] קדשים BL
123. מטה ] מוטה BL
124. כתהומות ] כתהמות BL
125. addition למדי ] BL
126. מהיות ] מהית BL
127. קולות ] קלת BL
128. ] כי ברב הימים קה' יא, א BL
129. חלומות ] חלמת BL
130. החלם ] החולם BL
131. addition א ] BL
132. omission ] חסדו BL
133. החשבון ] החשבון BL
134. ובנפל ] ובנפול BL
135. דרכמונים ] דרכמנים BL
136. addition והפעל ] BL
137. רבואות ] רבאות BL
138. ואדרכונים ] ואדרכנים BL
139. addition ] BL
140. רבותים ] רבתים BL
141. הוא"ו ] הו"ו BL
142. קברן ] קיבוץ BL
143. omission ] הרבה BL
144. addition שנים ] BL
145. הצילם ] והצילם BL
146. omission ] ויש מפרשים מזה ותשועה ברב יועץ מש' כד, ו. והקבוץ BL
147. יוצע ] יצע BL
148. omission ] רבים BL
149. יעבוד ] יעבד BL
150. ואם ] אם BL
151. וימררוהו ] וימררהו BL
152. רמו ] רומו BL
153. עלי ] עליו BL
154. חצים. ] החצים. BL
וחיית ורבית (דב' ל, טז), ירבו עצבותם (תה' טז, ד), כי158 ירבה ממך הדרך159(דב' יד, כד), אספרם מחול ירבון (תה' קלט, יח). ובהראות למ"ד הפעל ובקרך ובצאנך160 ירביון161 (דב' ח, יג), פרה ורבה (בר' לה, יא), למען רבות מופתי (שמ' יא, ט). והפעל הכבד הרבה אשמה (דה"ב לג, כג), עד כל מרבה רגלים (וי' יא, מב), לא162 ירבה לו נשים (דב' יז, יז), וירב בבת יהודה (איכה ב, ה), הרבה ארבה (בר' ג, טז), והרבה המכשולים163 (יח' כא, כ), הרבות גנותיכם (עמ' ד, ט), מהרבת גאל הדם (שמ"ב יד, יא). הרב כבסני (תה' נא, ד), צווי חסר או הוא שם. וכן הרב להעלותם משאת העשן מן העיר (שופ' כ, לח), מדורתה164 אש ועצים הרבה (יש' ל, לג), ולבי ראה הרבה חכמה ודעת (קה' א, טז), כי הרבה יהיו (קה' יא, ח), והרבה עמו פדות (תה' קל, ז). ומשקל אחר לםרבה המשרה (יש' ט, ו), בצרי מפני הסמיכות. אז חלק עד שלל מרבה בסגול165 (יש' לג, כג). ומשקל אחר כי מרבית העם (דה"ב ל, יח). ומשקל אדר מרבה להכיל (יח' כג, לב), והוא תאר לכוס. וכבד אחר רבה צבאך וצאה (שופ' ט, כט). ויתכן להיות רבו אוכליה (קה' ה, י), מזה והוא צווי או הוא עבר משרש רבב. ורבי יהודה כתב בענין אחר ולא רבית במחיריהם (תה' מד, יג), ובמרבית לא תתן אכלך (וי' כה, לז) 166. ואין צרך167 רק הם מענין זה כמשמעם. וענין שני והוא קרוב לראשון רבתה גברה168 (יח' יט, ב), אשר טפחתי ורביתי (איכה ב, כב). והשם תרבות אנשים חטאים (במ' לב, יד). ומשקל אחר וכל מרבית ביתך (שמ"א ב, לג), ענין הגידול169 . וענין שלישי רובה170 קשת (בר' כא, כ), והוא מורה החצים בקשת. ויש מפרשים אותו מתרגום נער רביא. ויתכן להיות מן השרש הזה את הארבה למינהו171 (וי' יא, כב), ונקרא כן לפי דעתי172 שהוא מן173 רב.
158. כי ] וכי BL
159. addition הדרך ] BL
160. ובצאנך ] וצאנך BL
161. ירביון ] ירבין BL
162. לא ] ולא BL
163. המכשולים ] המכשלים BL
164. מדורתה ] מדרתה BL
165. addition בסגול ] BL
166. omission ] , ותרבית לא יקח יח' יח, ח BL
167. צרך ] צורך BL
168. גברה ] גוריה BL
169. הגידול ] הגדול BL
170. רובה ] רבה BL
171. למינהו ] למינו BL
172. דעתי ] BL
173. מן ] מין BL
רבוע יהיה המזבח (שמ' כז, א), שיהיו רבעיו שוים ארכו כרחבו. והתאר עוד כל התרומה חמשה ועשרים אלף 174 רביעית (יח' מח, כ), כלומר מרובעת תהיה ארכה כרחבה. וכן מזוזות עצי שמן מאת רביעית175 (מל"א ו, לג), כלומר מאת כל צדדיו היו מרובעות. 176וכן תרגם יונתן מן ארבע סטריהון מרבעים177. ושם החשבון בתוספת אל"ף לארבעה ראשים (בר' ב, י), אל ארבעת מקצועי החצר (יח' מו, כא), לארבעתם מהקצעות (יח' מו, כב). ולנקבות בלי הה"א וארבע צאן (שמ' כא, לז), ואת הכבשה ישלם ארבעתים (שמ"ב יב, ו), שני פעמים ארבעה, פי שנים כמשפטו שנאמר בגונב צאן וארבע צאן תחת השה. ושם לחלק מחלק הארבעה רבע ההין (שמ' כט, מ), בסגול הרי"ש. אל ארבעת רבעיו (יח' מג, טז). ומשקל אחר ומספר את רובע178 ישראל (במ' כג, י). ומשקל אחר רביעית179 ההין (שמ' כט, מ). והתאר עם יו"ד היחש יום רביעי (בר' א, יט), בני רבעים (מל"ב י, ל). ומשקל אחר ועל רבעים (שמ' לד, ז). והפעל הכבד מרבע סביב (יח' מה, ב), ורחב מאה אמה מרבעת (יח' מ, מז). וכתב רבי יונה וממה שנגזר מן הענין הזה לרבעה אותה (וי' כ, טז), לרבעה 180תבל היא181 (וי' יח, כג). והכבד לא תרביע כלאים (וי' יט, יט). והנכון שיהיו 182 ארחי ורבעי זרית (תה' קלט, ג), שהוא מתרגום ותרבץ תחת בלעם ורבעת.
כרע רבץ כארי183 (בר' מט, ט), ורבצו שם איים184 (יש' יג, כא), ורבצת ואין מחריד (איוב יא, יט), ורבצה בו כל האלה (דב' כט, יט), רובץ185 בין המשפתים (בר' מט, יד), והאם רובצת186 (דב' כב, ו), ונמר עם גדי ירבץ (יש' יא, ו), ותרבץ תחת בלעם (במ' כב, כז). והכבד בנאות דשא ירביצני (תה' כג, ב), ורועים187 לא ירביצו188 שם (יש' יג, כ), איכה תרביץ בצהרים (שה"ש א, ז). מרביץ בפוך אבניך (יש' נד, יא), כלומר שירביץ באבני פוך אבני הבנין רוצה לומר שיסודה יהיה באבני פוך וזהו שאמר (יש' נד, יא) ויסדתיך בספירים. והשם ועמק עכור לרבץ בקר (מש' סה, י), בחמש נקדות189, אל תשדד רבצו (מש' כד, טו). ומשקל אחר מרבץ לחיה (צפ' ב, טו), ובסמוך ואת בני עמון למרבץ צאן (יח' כה, ה).
ה. בבלי, בבא מציעא ל ע"א
ולאשה עגל מרבק (שמ"ב כח, כד), ועגלים מתוך מרבק (עמ' ו, ד), מקום שמכניסין העגלים שם לפטמן190. ודומה לו בדברי רבותינו ז"ל [ה] הכניסה לרבקה ודשה.
190. לפטמן ] לפטמם BL
מתקו לו רגבי נחל (איוב כא, לג), ורגבים ידבקו (איוב לח, לח), פירש בהם רבי יונה המקומות שבעמקים191 הסמוכים לנחל ועומדים בהם המים. ואחרים פירשו מגרפות העפר מוטש בלעז. או חלקי הנחל קודולש192 בלעז.
ורגז ושחק ואין נחת (מש' כט, ט), ורגזו וחלו (דב' ב, כה), ותרגז
בטני (חב' ג, טז), ותחתי ארגז (חב' ג, טז), מוסדות השמים ירגזו (שמ"ב כב, ח), אל
תרגזו בדרך (בר' מה, כד). ואשר הוא פועל193 יוצא ותרגזי לו194 בכל אלה (יח' טז, מג). והשם חדלו רוגז195 (איוב ג, יז), מעצבך ומרגזך (יש' יד, ג). ומ"ם השמוש בחרק. וכבר כתבנו
הדומים לו בחלק הדקדוק. ובה"א הנקבה ובה"א הנקבה196ומימיך ברגזה ובדאגה תשתה (יח' יב, יח). וההתפעל יען התרגזך אלי (יש' לז,
כט). והפעל הכבד והרגיז ליושבי197 בבל (יר' נ, לד), המרגיז ארץ ממקומה (איוב ט, ו), למה הרגזתני להלוך198 לעלות199
אותי200 (שמ"א כח, טו), ענין הרעדה והתעודה201 מן הפחד או מן הכעס. וכתב החכם רבי יונה על את202 התרגזך אלי (יש' לז, כח), ואפשר שיהיה נופל זה הלשון על קול הרעם והרעש
ויהיה החפץ בהתרגזך העתרך203 עלי בדברים והגברתך לשונך עלי. וממה שמחזק204 זה אמרו ושאננך עלה באזני (יש' לז, כח), רוצה205 לומר רבוי דבריך. ודומה לענין הזה אמרו ותרגזי לי בכל אלה (יח' טז, מג),
כלומר הרבית בכל המעשים האלה. תשימו בארגז מצדו (שמ"א ו, ח), כתבנו אותו בשער האל"ף
בן ארבע אתיות.206
ו. בבלי, יבמות פה ע"ב
לא רגל על לשונו (תה' טו, ג). והכבד וירגל בעבדך (שמ"ב יט, כח), ענין המלשינות והרכילות. ואיפשר207 שהיה208 מלשון רגל לפי שהמלשין והרכיל הולך תמיד ומספר דברים מזה לזה. וקרוב לענין הזה וירגלו אותה209 (דב' א, כד), עלו ורגלו את הארץ (יהו'ז, ב), כענין ויתורו210 את הארץ. רגל תחת רגל (שמ' כא, כד), בשש נקדות211 והוא בלשון נקבה. רגלי עמדה במישור (תה' כו, יב), רגל ישרה (יח' א, ז). והשנים ורגלים לפסח אני (איוב כט, טו), אשר לו ארבע רגלים (וי' יא, כג). וזרועותיו212 ומרגלותיו213 (דנ' י, ו), רגליו. ותשכב מרגלותיו (רות ג, יד), אצל רגליו. שש מאות אלף רגלי (במ' יא, כא), כלומר שהיו הולכים ברגליהם. וכן כי את רגלים רצתה (יר' יב, ה). בעמק שלח ברגליו (שופ' ה, טו), שלא שאל בהמה לרכב214 עליה מרוב מרוצתו וחפצו במלחמה. וכן ויצא המלך וכל ביתו215 ברגליו (שמ"ב טו, יז), מרב216 הפחד והדאגה. וכל העם אשר ברגליך (שמ' יא, ח), כלומר ההולכים עמך לרגלך. וכן לרגל המלאכה אשר לפני ולרגל הילדים (בר' לג, יד), כלומר לאטם שלא היו רגליהם במרוצה ובמהירות והוא217התנהל לרגל218. ויברך י"י אותך219 לרגלי (בר' ל, ל), פירושו כענין220 שאומרים רגל טובה לפלני221, ולא עשה רגליו (שמ"ב יט, כה), כנוי222 לשער הערוה כמו שאמר ושער הרגלים (יש' ז, כ). וכן להסך את רגליו (שמ"א כד, ד), כנוי223 להשתין מים. ויונתן פירש 224ולא עשה רגליו (שמ"ב יט, כה) כמשמעו ושתרגם225 ולא שטף רגלוהי. שלש רגלים תחוג226 לי בשנה (שמ' כג, כד), כי הכיתני זה שלש רגלים (במ' כב, כח), פירושו פעמים ושניהם לשון אחד. ואני227 תרגלתי לאפרים (הו' יא, ג) 228. ענין הרגילות ידוע בדברי רבותינו ז"ל [ו] שהוא כענין המנהג. וכבר בארנו229 דקדוק המלה הזאת בחלק הדקדוק בשלימים230בבנין הפעיל. עין רוגל231 (מל"א א, ט), תרגום232 עין233 קצרא. תרגום234 שדה כובס (יש' ז, ג) חקל משטח קצריא. וענין רוגל מענין רגל כי מכבסי הבגדים ישפשפו אותם ברגליהם.
207. ואיפשר ] ואפשר BL
208. שהיה ] שיהיה BL
209. אותה ] אתה BL
210. ויתורו ] ויתרו BL
211. נקדות ] נקודות BL
212. וזרועותיו ] וזרעתיו BL
213. ומרגלותיו ] ומרגלתיו BL
214. לרכב ] לרכוב BL
215. ביתו ] העם BL
216. מרב ] מרוב BL
217. addition והוא ] BL
218. לרגל ] לרגלם BL
219. אותך ] אתך BL
220. כענין ] בענין BL
221. לפלני ] לפלוני BL
222. כנוי ] כינוי BL
223. כנוי ] כינוי BL
224. פירש ] תרגם BL
225. ושתרגם ] שתרגם BL
226. תחוג ] תחג BL
227. ואני ] ואנכי BL
228. omission ] , פירשו בו כמו הרגלתי בחלוף תי"ו בה"א BL
229. בארנו ] ביארנו BL
230. addition בשלימים ] BL
231. רוגל ] רגל BL
232. תרגום ] תרגם יונתן BL
233. עין ] ענין BL
234. תרגום ] ותרגום BL
ורגמו אותו235 כל העדה (וי' כד, יד), וירגמו אותו236 אבן (וי' כד, כג), ורגמו עליהם237 אבן קהל238(יח' כג, מז), רגום ירגמו בו (וי' כד, טז), ירגמוהו239 באבן (וי' כ, ב). כצרור אבן במרגמה (מש' כו, ח), קבוצת אבנים ביחד קלפייר בלעז, 240. ואדני אבי ז"ל כתב במרגמה כמו ארגמן, ופירושו כצרור אבן מאבני החוצות בבגד ארגמן כן נותן241 לכסיל כבוד. ורגם מלך ואנשיו (זכ' ז, ב), בשש נקדת242. שרי יהודה רגמתם (תה' סח, כח), פירושו קהלם. ויש מפרשים שרים. ויונתן לא תרגם ורגם מלך (זכ' ז, ב). אולי שני אנשים היו שמם כך שראצר ורגם מלך. והוא הנכון.
ורגנים243 ילמדו לקח (יש' כט, כד). והנפעל והוא מי שהותמדה מלאכת התנל
בכחו רגע הים (איוב כו, יב), רגע הים ויהמו גליו (יש' נא, טו), עורי רגע וימאס (איוב ז, ה), ענין הבקיעה והמחץ. ומזה ועל רגעי ארץ (תה' לה, כ), כלומר247 בקעי ארץ מקומות שנסתרים שם. ויש לפרש מזה ועד ארגיעה לשון שקר (מש' יב, יט), כלומר אבקיענה ואכרתנה.248 249. וכן יש לפרש מזה כי ארגיעה אריצנו250 מעליה (יר' מט, יט), כלומר אכרתם251 ואגלם מארצם. וענין אחר שם הרגיעה לילית (יש' לד, יד), הלוך להרגיעו ישראל (יר' לא, ב), ובגוים ההם לא תרגיע (דב' כח, סה). והפעל היוצא ועד ארגיעה לשון שקר (מש' יב, יט), כלומר אשקיטנה שלא תרבה לדבר. ומשפטי לאור עמים ארגיע (יש' נא, ד), כלומר לעיני העמים ארגיעה252 לכם ומשפטי להם. למען הרגיע את הארץ והרגיז ליושבי253 בבל (יר' נ, לד), והוא מקום254 בחרק255 הה"א. ואפשר שיהיה הרגיע עבר במקום עתיד כאלו256 אמר למען ירגיע את הארץ והרגיז257 ליושבי בבל. והשם ומצאו מרגוע לנפשכם (יר' ו, טז). ומשקל אחר וזאת המרגעה (יש' כח, יב). ומשקל אחר לדעת קצת המפרשים וברגע שאול יחתו (איוב כא, יג), בסגול. והנפעל הרגעי ודומי258 (יר' מז, ו), ענין259 המנוחה וההשקט. ורבי יונה פירש מזה ועל רגעי ארץ (תה' לה, כ), כלומר ענוי ארץ והרפים שבו260. וכן פירש 261 מזה עורי רגע (איוב ז, ה), כלומר נרפה ונחלש. רגע אדבר (יר' יח, ז), בסגול. והקבוץ וחרדו לרגעים (יח' כו, טז), הוא הזמן המועט. ורבי יונה פירש מזה ומשפטי לאור עמים ארגיע (יש' נא, ד), כלומר משפטי אראה בכל רגע מהזמן להאיר בו עמים262. וכן פירש מזה כי ארגיעה אריצם מעליה (יר' נ, מד), כלומר שיהיה263 מעט מן הזמן אגרשם ממנה. וכן תרגם יונתן ארי בזמן אייתנון264 עלה. וכתב רבי יונה כי אל"ף ארגיע265, וארגיעה266 נוספת267 כאל"ף אכזיב, ואכזיבה כמו והיה בכזיב (בר' לח, ה).
247. כלומר ] רצה לומר BL
248. ואכרתנה. ] ואכריתנה. BL
249. omission ] ופירוש ועד כמו לעד שזכר BL
250. אריצנו ] אריצם BL
251. אכרתם ] אכריתם BL
252. ארגיעה ] ארגיע BL
253. ליושבי ] לישבי BL
254. מקום ] מקור BL
255. בחרק ] בחירק BL
256. כאלו ] כאילו BL
257. והרגיז ] וירגיז BL
258. ודומי ] ודמי BL
259. ענין ] ענינם BL
260. שבו ] שבה BL
261. omission ] עוד BL
262. עמים ] לעמים BL
263. שיהיה ] כשיהיה BL
264. אייתנון ] אייתינון BL
265. ארגיע ] ארגיעה BL
266. וארגיעה ] וארגיע BL
267. נוספת ] נוספות BL
למה רגשו גוים ולאמים יהגו ריק268(תה' ב, א). והשם מרגשת פועלי269 און (תה' סד, ג). ומשקל אחר נהלך ברגש (תה' נה, טו), ענינם270 הקבוץ271 וההמון. ותרגום והשבתי את המון מצרים (יח' ל, י) ואבטל ית רגשת מצראי.
ז. וויל"י ד"י סיד"ה בלע"ז
הרודד272 עמים273 תחתי (תה' קמד, ב). והפעל הכבד וירד על הכרובים ועל התמורות274 את הזהב (מל"א ו, לב). 275 ענינס 276ענין פרישה ורקיעה. ותרגום וירקעו את פחי הזהב ורדידו ית טסי דדהבא277. ומן השרש הזה והענין הזה לרד לפניו גוים (יש' מה, א), והוא מקור ומן278 הקל בפלס כשך יקושים (יר' ה, כו) מן חמת279 המלך שככה (אס' ז, י). נשאו את רדידי מעלי (שה"ש ה, ז), והרדידים הם בדמות280 צעיפים או מעטפות הנקראים בערבי אל ארידי281. ויש מפרשים קלעי משי שעושין לקשור הנשים 282 283 רדלץ בלעז284 .
272. הרודד ] הרדד BL
273. עמים ] עמי BL
274. התמורות ] התימרות BL
275. omission ] והשם מעשה מורד מל"א ז, כט, BL
276. addition ענינס ] BL
277. דדהבא ] דהבא BL
278. ומן ] מן BL
279. חמת ] וחמת BL
280. בדמות ] כדמות BL
281. ארידי ] ארד"א BL
282. לקשור הנשים ] הנשים לקשור BL
283. omission ] ראש BL
284. רדלץ בלעז ] וויל"י ד"י סיד"ה בלע"ז BL
ח. משנה חלה ב, ד
ורדו בכם שנאיכם (וי' ו, כז), לא תרדה בו בפרך (וי' כה, מג), רדה
בקרב אויביך285 (תה' קי, ב), וירד מיעקב (במ' כד, יט), וירד מים ועד286 ים (תה' עב, ח), ובחזקה רדיתם אותם287
ובפרך288 (יח' לד, ד), לא ירדנו בפרך (וי' כה, נג). 289 וירדנה (איכה א, יג), 290 וירדה בם291 בעצם. וכן שם בנימין292 צעיר רודם293 (תה' סח, כח), פירוש רודה בם. והצרכנו294
לתקון295
הזה296 בעבור כי רוב הענין הזה297קשור עם בי"ת וטוב הוא לתקן המעט אחר הרוב. וכן 298המתרגם לא ירדנו בפרך (וי' כה, נג) לא ישלט299 ביה. וכן תקן
המתרגם300לשון ממשלה שהוא כענין301 הזה הוא302קשור עם בי"ת ברוב מלבד אחדים נקשרו בלא בי"ת מושל303 בגבורתו עולם (תה' סו, ז), מושל עמים (תה' קה, כ). וכן בזה304 השרש רדיתם אותם (יח' לד, ד), לא תרדנו305 בפרך (וי' כה, נג), וירדנה (איכה א, יג), רודם, וטוב הוא ללכת אחרי הרוב בשמוש306 הלשון. והפעל הכבד ומלכים ירד (יש' מא, ב). וכבד אחר אז ירד שריד (שופ' ה,
יג), ירד לי בגבורים (שופ' ה, יג), ענין הממשלה. וענין אחר רדה הדבש (שופ' יד, ט),
וירדהו אל כפיו (שופ' יד, ט), והכהנים ירדו אל307 ידיהם (יר' ה, לא), ענין לקיחה, פירוש ירדו השחד אל308 ידיהם כרודה הדבש309 שהוא טוב וערב. וכן בדברי רבותינו ז"ל בלקיחת פת מן התנור [ח]
אף הרודה ונותן הל
285. אויביך ] איביך BL
286. ועד ] עד BL
287. אותם ] אתם BL
288. ובפרך ] בפרך BL
289. omission ] שלח אש בעצמותי BL
290. omission ] פירוש BL
291. בם ] בה BL
292. בנימין ] בנימן BL
293. רודם ] רדם BL
294. והצרכנו ] והוצרכנו BL
295. לתקון ] לתיקון BL
296. הזה ] זה BL
297. הזה ] BL
298. omission ] תרגם BL
299. ישלט ] ישלוט BL
300. addition תקן המתרגם ] BL
301. כענין ] בענין BL
302. הוא ] BL
303. מושל ] משל BL
304. בזה ] מזה BL
305. תרדנו ] ירדנו BL
306. בשמוש ] בשימוש BL
307. אל ] על BL
308. אל ] על BL
309. הדבש ] כדבש BL
רדף אחרי הרכב (שופ' ד, טז), ולא רדפו אחרי 316 כי נתן י"י את אויביכם317 את מואב בידכם (שופ' ג, כח), בקש שלום ורדפהו (תה' לד, טו), תחת רדפי טוב (תה' לח, כ), נמשך הקמץ בטעם. צדק צדק תרדוף318 (דב' טז, כ), שכר ירדפו (יש' ה, יא), ויקם אדם לרדפך (שמ"א כה, כט), אם לא דם שנאת ודם ירדפך (יח' לה, ו), בקמץ חטף בקריאת בן אשר, ובקריאת בן נפתלי ירדפך בשבא319ופתח. והנפעל על צוארנו נרדפנו (איכה ה, ה). וההתפעל לדעת המדקדקים ירדף אויב נפשי (תה' ז, ו), וכבר זכרנו דעתנו בו בחלק הדקדוק בבנין התפעל. והכבד ורדפה את מאהביה (הו' ב, ט), 320ואיביו ירדף חשך (נח' א, ח), והוא פועל יוצא לשלישי 321. ושלא נזכר פועלו322 ממנו, ורדף כמוץ323 הרים (יש' יז, יג). וכבד אחר כתרו את בנימן הרדיפוהו324 (שופ' כ, מג), מרדף בלי חשך (יש' יד, ו).
ירהבו הנער בזקן (יש' ג, ה), פירושו יתחזקו ויתגאו. והמקור ורהבם עמל ואון (תה' צ, י), בפלס
בשמרם עקב רב (תה' יט, יב), או הוא שם. והיוצא לך התרפס ורהב רעיך (מש' ו, ג),
כלומר הכנע לפניו וחזקהו בדברי רצוי. ואף על פי שמלת רעיך כתוב ביו"ד והמסורת עליו
לית מלא, תהיה היו"ד נוספת או יהיה מנחי הלמ"ד, והיו"ד למ"ד הפועל326. ויש לפרשו לשון רבים ויהיה חסר בי"ת ברעיך כלומר שתרבה עליו רעים. והשם רהב
הם שבת (יש' ל, ז), כלומר החזק327 שלהם ישבות328 ויבטל. אומר329 זה בעבור מצרים כי הוא החזק330 שלהם. וכבר פרשתי331 בו פירוש אחר בשרש ישב. אזכיר רהב ובבל (תה' פז, ד), הוא מצרים. לפי332 שהיו מצרים בעלי חוזק וגאוה קראם כן. המחצבת רהב (יש' נא, ט), ובתבונתו333 מחץ רהב (איוב כו, יב), כלם ענין חוזק ואומץ. ורהבם עמל ואון (תה' צ, י),
פירושו התוקף שלהם הבל הוא כי במהרה גז (תה' צ, י). ולא פנה אל רהבים (תה' מ, ה),
אל בעלי החוזק והגאוה. ותמה אני מה334 שמצאתי בספר הנקוד לרבי יהודה חיוג שכתב ופחד ורהב לבבך (יש' ס, ה) בה"א
ואמר כי הרי"ש קמוצה והה"א פתוחה להפריש בינו ובין רהב ובלב
ט. בבלי, תענית יא ע"א
י. מדרש שיר השירים רבה יג, ב
רהיטנו ברותים (שה"ש א, יז), מתרגום341 וירץ ורהט, והם בנינים שהולכין342 בהם בבתים הגבוהים מבית לבית וקורין גם כן 343 בלעז קֹרַדוֹרש344. וכן מלך אסור ברהטים (שה"ש ז, ו), כלומר המלך ירצה להיותו345 אסור באותן הרהטים שיהיה על ביתה תמיד מרב346 חשקו בה. ורבי יונה פירש רהיטנו ברותים (שה"ש א, יז) מרזבים347, ואסור ברהטים (שה"ש ז, ו) משל על תלתלי שערה. דמה התלתלים לרהטים ואמר כי המלך אסיר348 אהבת349 אותם התלתלים. ומדברי רבותינו ז"ל נראה פירוש רהיטנו בקורות350 הדקות, שאמרו [ט] אבני ביתו של אדם ורהיטי ביתו של אדם 351 מעידים 352 שנאמר כי 353אבן מקיר תזעק וכפיס מעץ יעננה (חב' ב, יא). ובמדרש [י] קורות בתינו ארזים רהיטנו ברותים (שה"ש א, יז) מכאן למדה תורה דרך ארץ שיהיה אדם מקרה 354 בארזים ומרהט בברותים. ברהטים בשקתות המים (בר' ל, לח), 355 במרוצות356 המים בברכות357 העשויות בארץ להשקות שם 358.
341. מתרגום ] תרגום BL
342. שהולכין ] שהולכים BL
343. addition וקורין גם כן ] BL
344. בלעז קֹרַדוֹרש ] קורדו"ש בלע"ז BL
345. להיותו ] להיות BL
346. מרב ] מרוב BL
347. מרזבים ] מרובים BL
348. אסיר ] אסור BL
349. אהבת ] באהבת BL
350. בקורות ] הקורות BL
351. omission ] הם BL
352. omission ] בו BL
353. addition כי ] BL
354. omission ] ביתו BL
355. omission ] במקום BL
356. במרוצות ] מרוצת BL
357. בברכות ] בבריכות BL
358. omission ] הבהמות BL
רבת י"י ריבי נפשי (איכה ג, נח), הוי רב את יצרו (יש' מה, ט), הרוב359 רב (שופ' יא, כה), ורוב עצמיו איתן360 (איוב לג, יט), הוא מקור או פעל עבר לגזרת פעול. ופירוש וריב 361הקדוש ברוך הוא עצמיו במכאוב איתן ובמכאוב שזכר עומד במקום שנים. או פירושו
יריב עצמיו שהם איתנים וחזקים362. והפעל הכבד מדוע אליו ריבות (איוב לג, יג), משפטו הריבות. נצב לריב י"י
(יש' ג, יג), משפטו להריב כי הוא מקור וכן לדין (יש' ג, יג). אם אלהים הוא ירב לו
(שופ' ו, לא), ואת יריבך אנכי
אריב(ii)
363ויריבו רועי364 גרר עם רועי יצחק 365(בר' כו, כ), ריבה י"י את יריבי (תה' לה, א), ריבו באמכם ריבו 366(הו' ב, ד), ירב בו הבעל (שופ' ו, לב), ואת יריבך אנכי אריב (יש' מט, כה).
והיו"ד ביריבי, וביריביך367
אומר368 כי נהפך עי"ן הפעל בפ"א הפעל369. ונכון הוא לומר שהיויו"דין370 נוספות כיו"ד יקום. והשם מסה ומריבה (שמ' יז, ז).
ומשקל אחר כי ריב לי"י עם עמו (מי' ו, ב), אל תצא לריב מהר (מש' כה, ח), בין ריב לריב 371ענין מריבה ידוע.
359. הרוב ] הרב BL
360. איתן ] אתן BL
361. וריב ] יריב BL
362. איתנים וחזקים ] חזקים ואיתנים BL
363. addition ] BL
364. רועי ] רעי BL
365. addition עם רועי יצחק ] BL
366. addition ריבו ] BL
367. וביריביך ] וביריבך BL
368. אומר ] אמרו BL
369. addition הפעל ] BL
370. שהיויו"דין ] שהיו"דין BL
371. addition בין ריב לריב ] BL
עד רד עם אל (הו' יב, א), מדוע 372 עמי רדנו (יר' ב, לא), ענינם ענין ממשלה. ואמר רד עם אל (הו' יב, א) כענין
כי שרית עם אלהים (בר' לב, כט). ופירוש אמרו עמי רדנו (יר' ב, לא) כלומר יש לנו
ממשלה ושרים ומלכים לנו373לא נבא374 375 אליך. והפעל הכבד והיה כאשר תריד (בר' כז, מ), כלומר כאשר תמשל376, כלומר כשיבא377 עת הממשלה לך שישראל יעברו על התורה ויפרקו מעליהם עול המצות ופרקת עלו מעל
צוארך (בר' כז, מ). ויש מפרשים כאשר תריד (בר' כז, מ) כענין אריד בשיחי ואהימה (תה'
נה, ג), והוא ענין תנודה על החולי378 או על הצרה ב379 פליינר380 בלעז. ויש מפרשים מזה הענין ימי עניה ומרודיה (איכה א, ז), זכר381 עניי ומרודי (איכה ג, יט). ויש לפרש ומרודיה ומרודי ענין טלטול. וכן ועניים
מרודים תביא בית (יש' נח, ז). וכן תרגם יונתן וחשיכין382 מטלטלין. וכן תרגם מדוע אמרו עמי רדנו (יר' ב, לא), מדין383 אמרו עמי אטלטלנא. וכבר כתבכנת
ירויון386 מדשן ביתיך387 (תה' לו, ט), ורותה מדמם (יר' מו, י). והתאר כגן רוה (יש' נח, יא). ספות הרוה (דב' כט, יח), פירשתיו בשרש ספה. ובתשלום
כוסי רויה (תה' כג, ה), ותוציאני388 לרויה (תה' סו, יב), פירושו לארץ רויה. והפעל הכבד כי אם הרוה את הארץ (יש'
נה, י), וחלב זבחיך לא הרויתני (יש' מג, כד), הרוני לענה
(איכה ג, טו). ומרוה גם הוא יורה389 (מש' יא, כה), ופירושו ומרוה נפש העניים גם הוא יקרא יורה והוא המטר, כי כמו
שהמטר מרוה הארץ ומשביעה כן הוא מרוה נפש העניים ומדשנה. וכבד אחר ורויתי נפש הכהנים דשן (יר' לא, יד), הטעם בתי"ו. תלמיה רוה
(תה' סה, יא). אריוך דמעתי (יש' טז, ט), מלעיל בשני פשטין390, לפיכך הוא"ו391 בפתח קטן והיו"ד היא עי"ן הפועל392
והוא"ו393 למ"ד הפעל והוא שלם. והיה ראוי על המנהג היו"ד בשבא. ואשר הוא עומד מזה הכבד
כי רותה בשער394בשמים חרבי (יש' לד, ה), ורותה ארצם מדם (יש' לד, ז). ומזה השרש והענין אף
ברי יטריח עב (איוב לז, יא), ופירושו ברויה יטריח העב להמטיר על הארץ עד שתרוה.
ורוח לשאול (שמ"א טז, כג), אדברה וירוח לי (איוב לב, כ). והשם ריוח395 והצלה (אס' ד, יד), וריוח396 תשימו (בר' לב, ז), בסגול. ומשקל אחר כי היתה הרוחה (שמ' ח, יא), לרוחתי לשועתי (איכה ג, נו). ופירוש אל תעלם אזנך לשועתי (איכה ג, נו) שאני משוע
אליך בעבור רוחתי. והפעל הכבד ועליות מרוחים (יר' כב, יד), ענין הרוח ידוע שהוא הפך
הצוקה. ורבי יונה כתב מזה לרוח היום (בר' ג, ח), כלומר בעת רוח היום, ורוח היום הוא הוא
397קרות אוירו. ואפשר לפרשו מענין רוח הנושבת כמשמעו, כלומר לעת פנות היום שנושב
הרוח, ומתהלך שב אל אדם398 או אל הקול. וכמוהו קולה כנחש ילך (יר' מו, כב). וענין אחר רוח י"י דבר בי
(שמ"ב כג, ב), כל אשר היה ברוח עמו (דה"א כח, יב), ורוחך הטובה נתת להשכילם (נחמ'
ט, כ). ויצא הרוח ויעמד לפני י"י (מל"א כב, כא), הוא רוח הנבואה או מלאך. וכן
וסוסיהם בשר ולא רוח (יש' לא, ג), 399 מלאך לפי שהוא רוחני. 400. ורוח לבשה את עמשי (דה"א יב, יח), פירושו רוח צפון401 רצון402 והחפץ. וכן יען היתה רוח אחרת עמו (במ' יד, כד), עד יערה עלינו רוח ממרום
(יש' לב, טו), רצון הבורא. ושאר רוח לו (מל' ב, טו), יתרון רצון ורוח טובה היה לו
לאברהם אבינו. ועוד נפרש הפסוק בשרש שאר. אל כל 403אשר יהיה שמה הרוח ללכת 404 (יח' א, יב), 405 אל אשר יהיה חפצם ורצונם ללכת ילכו. 406. ורוח לא יבא ביניהם (איוב מא, ח), אויר. רוח407 גדולה וחזק (מל"א יט, יא), רוח קדים (שמ' י, יג), הרוח הנושבת. ומזה נגזר
אשר זורה408 ברחת (יש' ל, כד), בשקל מלא כף נחת, והוא הכלי שמזרים בו התבואה לפי שמניפין
אותו אל הרוח פאלא409 בלעז. וכתב החכם רבי יעקב בן אלעזר מזה והורדתי בריחים כלם (יש' מג, יד),
והם הספינות נקראו410 כן לפי שהולכיןםר426את רוחי בארץ צפון (זכ' ו, ח), כל רוחו יוציא כסיל (מש' כט, יא), פירושu כל
רצונו. ויש שיאמר על הנשימה רוח רוח427
רוח 428 יזרה429 לאשתי (איוב יט, יז), לא יתנני השב רוח430 (איוב ט, יח). וברוח שפתיו ימית רשע (יש' יא, ד), פירושו בדבר שפתיו כי הדבר יצא431 מהפה ברוח והבל. 432
ואדני433 אבי ז"ל פירש מזה והריחו ביראת י"י (יש' יא, ג), דבורו יהיה ביראת י"י. וכן פירש מזה לרוחתי לשועתי (איכה
ג, נו), אל תעלם אזנך לדברי ולצעקתי.
395. ריוח ] רוח BL
396. וריוח ] ורוח BL
397. addition הוא ] BL
398. אדם ] הרוח BL
399. omission ] ולא BL
400. omission ] וכן אדני אלהים שלחני ורוחו יש' מח, טז, ומלאכו BL
401. addition צפון ] BL
402. רצון ] הרצון BL
403. addition כל ] BL
404. omission ] ילכו BL
405. omission ] כלומר BL
406. omission ] ויש לפרש מזה אביעה לכם רוחי מש' א, כג BL
407. רוח ] ורוח BL
408. זורה ] זרה BL
409. פאלא ] פל"א BL
410. נקראו ] ונקראו BL
411. שהולכיןם ] שהולכים BL
412. כלהון ] כולהון BL
413. ומפלת ] ומכלה BL
414. ורוצה ] ורצונו BL
415. תבא ] תבוא BL
416. צפון ] הצפון BL
417. הרמונים ] הרמנים BL
418. סובב ] סבב BL
419. סביבותיו ] סביבתיו BL
420. שיסב ] שיסוב BL
421. רוח ] ורוח BL
422. omission ] איש BL
423. קרויה ] קרואה BL
424. והוא ] והיא BL
425. לפכך ] לפיכך BL
426. addition ר ] BL
427. רוח ] רוחי BL
428. addition רוח ] BL
429. יזרה ] זרה BL
430. רוח ] רוחי BL
431. יצא ] יוצא BL
432. omission ] אביעה לכם רוחי מש' א, כג. BL
433. ואדני ] ואדוני BL
יא. רשי, וי' ו, ג
יב. במדבר רבה כב, ח
ידינו434 רמה (דב' לב, כז), ובהראות עי"ן הפעל באל"ף נראית וראמה וישבה תחתיה (זכ'
יד, י). ארום בגוים (תה' מו, יא), וירם כבוד י"י (יח' י, ד), רומה על שמים435 (תה' נז, יב). והמקור לרום מעל הארץ (יח' י, טז), כרם זלות436 לבני אדם (תה' יב, ט), בשרק ופירושו כרם437 הרשעים זלת438 לבני אדם439. ובחלם440 וברומם ירומו אותו441 (יח' י, יז). והתאר על כל גאה ורם (יש' ב, יב), על ההרים הרמים (דב' יב, ב),
ורמי הקומה (יש' י, לג), עינים רמות (מש' ו, יז). ונכתב
באל"ף ראמות לאויל חכמות (מש' כד, ז). ומשקל אחר רום עינים ורחב לב (מש' כא, ד),
בפלס עול ימים, וכל שה חום, סוג לב. ואפשר שיהיה רום עינים שם כמו ורום442 לבו (יר' מח, כט). והשם בחלם443 רום ידהו444 נשא (חב' ג, י), בפלס אור. ובה"א ולא תלכו רומה (מי' ב, ג), בפלס שואה. 445. ומשקל אחר עלית למרום (תה' סח, יט), ושהדי במרומים (איוב טו, יט), על גפי מרומי446 קרת (מש' ט, ג). ומשקל אחר ותעשי לך רמה (יח' טז, כד), ורמתך עשית בכל רחוב
(יח' טז, לא). ובקבוץ ונתנו447
רומותיך448 (יח' טז, לט). ומשקל אחר ומלאתי הגאיות449 רמותך (יח' לב, ה), בשרק. ובהכפל 450
מרוממתיך451 נפצו גוים (יש' לג, ג), בשרק. ומשקל אחר תרומה לי"י (שמ' ל, יג), ושדי
תרומות (שמ"ב א, כא). וביו"ד היחש והיתה להם תרומיה מתרומת הארץ (יח' מח, יב).
והפעל הכבד והרים את אהדשן452 (וי' ו, ג), ופירשו רבותינו ז"ל [יא] שהיה מרים מלא המחתה453 מן הדשן בכל יום ונותן במזרחו של כבש. אבל הוצאת הדשן שאמר והוציא את הדשן
(וי' ו, ד) לא היה בכל יום אלא כשהיה דשן הרבה על המזבח ואין מקום למערכה 454
מפני455 הדשן ומוציאה456 משם. ואף על פי שהיו מורידין תל הדשן בכל יום ומוציאין 457 לא היתה המצוה אלא הרמת הדשן בכל יום, אבל דשון המזבח לא, שהרי ברגלים לא
היו מדשנין458 והיו מניחין התל כמו שהוא מפני שהוא נוי למזבח. הרימותי459 ידי (בר' יד, כב), וירם הטבח (שמ"א ט, כד), תרימו תרומה (במ' טו, כ),
וכסילים מרים קלון (מש' ג, לה), וקצר אפים460 מרים אולת (מש' יד, כט). ולא ממדבר הרים (תה' עה, ז), כלומר ההרמה והגדולה461 לא תבא לו לאדם לא ממוצא השמש ולא ממערב462 ולא ממדבר 463, כלומר מרוב השתדלו464 והליכתו לכאן ולכאן לא תבא לו הגדולה כי אם על ידי השם יתברך465כמו שאמר כי אלהים שופט466 זה ישפיל וזה ירים (תה' עח, ח). ומקצת הספרים ממדבר פתח. ואם הוא467כן יהיה הרים מגזרת הר. ואף על פי כן הפירוש468הראשון הוא הנכון. ואם בא ממדבר פתח זולתי הסמיכות הנה כמהו469 משפט אחד יהיה לכם (יח' יב, כד), ומקסם חלק (יח' כד, כב), ולשומו מרמס (יש'
י, ו). ובמדרש [יב] מהו ולא ממדבר הרים אמר רבי אבא כל הרים שבמקרא הרים הם470 חוץ מזה שהוא471 רוממות, שאין אדם מתרומם מן הדרכים הללו. ומה הקדוש ברוך הוא עושה נוטל
נכסים מזה ונותן לזה שנאמר כי אלהים שופט זה ישפיל וזה ירים. וירם יד במלך (מל"א
יא, כו), כלומר מרד בו וזהו הרמת יד בו. ושלא נזכר פועלו472 ממנו אשר הונף ואשר הורם (שמ' כט, כז). ופרשנו473 בשרש נוף מה בין תנופה לתרומה474. כאשר יורם משור (וי' ד, י), הורם475 התמיד (דנ' ח, יא). וכבד אחר גדלתי ורוממתי (יש' א, ב), ארוממך אלהי
המלך (תה' קמה, א), לרומם את בית אלהינו (עז' ט, ט), וירממהו476 בקהל עם (תה' קז, לב). ואשר הוא עומד תרומממנה477 קרנות צדיק (תה' עה, יא). ובנין התפעל עתה ארומם (יש' לג, י), וירמו הכרובים478 (יח' י, טו), ירמו479
אותם480 (יח' י, טו), הרמו מתוך העדה (במ' יז, י). וכבר כתבתי דקדוק המלות האלה 481 בשרש רום. והתאר ימין י"י רוממה (תה' קיח, טז), והשם במשקלו רוממות אל
בגרונם (תה' קמט, ו), האחד ממנו רוממה וכל הענין הזה הגבהה. ורבי יונה חלק ביניהם
ואין צרך482 כי הפרשת הדבר483 מדבר הגבהה היא. וכן וכסילים מרים קלון (מש' ג, לה), מגביה ומביא עליו
הקלון. וכן מרים אולת (מש' יד, כט) מגביה ומביא עליו האולת. ואיפשר484 שיהיה נגזר מענין זה ארמון485 על משפטו486 ישב (יר' ל, יח), לפי שהוא בנין גבוה נקרא כן. וכבר הביאותיו שרש בפני עצמו
ארם. ראמות וגביש (איוב כח, יח), אבן מהאבנים היקרות. ויש מפרשים אותו כמו אלמוגים
שהוא הנקרא בלעז קוראל.487
434. ידינו ] ידנו BL
435. שמים ] השמים BL
436. זלות ] זלת BL
437. כרם ] כרום BL
438. זלת ] זלות BL
439. אדם ] האדם BL
440. ובחלם ] ובחולם BL
441. אותו ] אותם BL
442. ורום ] ורם BL
443. בחלם ] בחולם BL
444. ידהו ] ידיהו BL
445. omission ] קומה BL
446. מרומי ] מרמי BL
447. ונתנו ] ונתצו BL
448. רומותיך ] רמתיך BL
449. הגאיות ] הגיאות BL
450. omission ] למ"ד הפעל BL
451. מרוממתיך ] מרוממתך BL
452. אהדשן ] הדשן BL
453. המחתה ] מחתה BL
454. omission ] ואז BL
455. מפני ] מפנה BL
456. ומוציאה ] ומוציאו BL
457. omission ] אותו משם BL
458. מדשנין ] מדשנים BL
459. הרימותי ] הרמתי BL
460. אפים ] רוח BL
461. והגדולה ] וההגדלה BL
462. ממערב ] ממערבו BL
463. omission ] הרים BL
464. השתדלו ] השתדלותו BL
465. addition יתברך ] BL
466. שופט ] שפט BL
467. addition הוא ] BL
468. addition הפירוש ] BL
469. כמהו ] כמוהו BL
470. הרים הם ] הם הרים BL
471. שהוא ] שהם BL
472. פועלו ] פעלו BL
473. ופרשנו ] ופירשנו BL
474. תנופה לתרומה ] תרומה להנפה BL
475. הורם ] הרם BL
476. וירממהו ] וירוממוהו BL
477. תרומממנה ] תרוממנה BL
478. הכרובים ] הכרבים BL
479. ירמו ] ירומו BL
480. אותם ] אתם BL
481. omission ] בחלק הדקדוק BL
482. צרך ] צורך BL
483. הדבר ] דבר BL
484. ואיפשר ] ואפשר BL
485. ארמון ] וארמון BL
486. משפטו ] מפטו BL
487. קוראל. ] קור"ל. BL
יג. בבלי, בבא קמא ל עא
ובעיני משה רע (במ' יא, י), ורע בעיניו (מש' כד, יח), ורעה לך זאת (שמ"ב יט, ח), ורעה עינך (דב'
טו, ט). והתאר הדבר הרע הזה (שמ' לג, ד)488 , רע עין (מש' כג, ו), ורעים לא נתקו (יר' ו, כט), ורעה לא תמצא בך (שמ"א
כה, כח). והקבוץ לא תהיה אחרי רבים לרעות489 (שמ' כג, ב), כלומר לעשות רעות. גם את הרעות למדת את דרכיך (יר' ב, לג),
פירושו הנשים הרעות. והשם רוע490 מעלליהם (הו' ט, טו), אין זה כי אם רוע491 לב (נחמ' ב, ב). ואין להפריש בין ענין זה לענין רבות רעות צדיק (תה' לד, כ),
להציל לו מרעתו (יונה ד, ו), כי רעה שתבא מאת האדם או רעה שתבא אליו492 הכל רעה אין הפרש ביניהם. והפעל הכבד הרעו מעלליהם (מי' ג, ד), הגם על
האלמנה אשר אני מתגורר עמה הרעות (מל"א יז, כ), ובנביאי493 אל תרעו (תה' קה, טו), לא יטיב494 י"י ולא ירע (צפ' א, יב), וירע495 לעשות (מל"א יד, ט), למה הרעותם496 לי (בר' מג, ו), ואם הרע תרעו (שמ"א יב, כה). וירעו אותנו497 (דב' כו, ו), כמו לנו. חנף ומרע (יש' ט, טז), מרע מקשיב על שפת און (מש' יז,
ד), כי מרעים יכרתו 498 (תה' לז, ט). זרע מרעים (יש' א, ד), יכרתו499אינו אומר מרעים על האבות אלא על הבנים 500
שהם מרעים ובנים משחיתים מעלליהם. וכן בענין דלות הגוף והשתנות הפנים ורעות תאר
מאד (בר' מא, יט), רעות המראה (בר' מא, ד), מדוע פניכם רעים (בר' מ, ז). בכל ארץ
מצרים לרוע501 (בר' מא, יט), ולא הייתי רע לפניו (נחמ' ב, א), פירושו עד היום לא הייתי רע
לפניו אלא שמח וטוב לב והיום כשראה אותי כך שאלני מדוע פניך רעים. כלם ענין רעה
וידוע הוא. וענין אחר תתקעו ולא תריעו (במ' י, ז), יריע אף יצריח (יש' מב, יג),
הריעו והרעותם502 (יהו' ו, י), וירע העם (יהו' ו, כ), למה תריעי ריע503 (מי' ד, ט). ושלא נזכר פועלו504
505 ובכרמים לא ירנן ולא506 ירועע507 (יש' טז, י). והשם ותקעתם תרועה (במ' י, טז) 508. והשם במשקל אחר למה תריעי רע (מי' ד, ט). ושלא נזכר
פועלו
509יגיד עליו רעו (איוב לו, לז), את קול העם ברעה (שמ' לב, יז). ופירוש יגיד
עליו רעו כי הרעם יגיד ויורה על הגשם. וההתפעל יתרועעו אף ישירו (תה' סה, יד), עלי
פלשת התרועעי (תה' ס, י), כלם ענין תרועה 510. ואמר יתרועעו אף ישירו, על השבלים כאשר נושב בהם הרוח ומכים זה בזה וכאלו511 הם מתרועעים ומשירים. וענין אחר איש רעים להתרועע (מש' יח, כד), רעך ורע
אביך (מש' כז, י). ותכרו על ריעכם (איוב ו, כז), נכתב בו היו"ד עי"ן הפועל512. לך התרפס ורהב רעיך (מש' ו, ג), והוא כתוב ביו"ד אולי הוא לרבים וכבר פרשנו513 אותו בשרש רהב. וכן ונתתי לרעך514 (שמ"ב יב, יא), כתוב ביו"ד אולי הוא לרבים
515וענינו ליחיד. ועוד אני עתיד לכתבם516 בשרש רעה. וענין אחר תרועם517 בשבט ברזל (תה' ב, ט), הידוע518 ברזל ברזל מצפון ונחשת (יר' טו, יב), פירושו הידוע519 ברזל ונחשת מצפון ברזל, כלומר ברזל 520 הידוע ברזל ברזל מצפון ונחשת הוא נבוכדנצר הידוע ברזל
521שלהם, הלא אם הם חזקים יבא להם יותר חזק מהם לשברם ולכתתם. ירוע522 כבירים לא חקר (איוב לד, כד), שן רועה 523 (מש' כה, יט), והוא פועל עומד. 524 רעו עמים וחתו (מש' יא, טו). והנפעל רע ירוע כי ערב זר (מש' יא, טו), ורועה525 כסילים ירוע (מש' יג, כ). וההתפעל רעה התרועעה526
ארץ527 (יש' כד, ה), ורעה 528 מלעיל כי הה"א נוספת והוא מקור. כלם ענין שבר. ולפי דעתי כי זה הענין כלו529 מפעלי הכפל וכן בלשון רבותינו 530 [יג] בכותל רעוע שנו. מפולת שאמרו בריאות ולא רעועות.
488. ] כדבר הרע הזה דב' יט, כ BL
489. לרעות ] לרעת BL
490. רוע ] רע BL
491. רוע ] רע BL
492. אליו ] לו מאת השם יתברך BL
493. ובנביאי ] ולנביאי BL
494. יטיב ] ייטיב BL
495. וירע ] ותרע BL
496. הרעותם ] הרעתם BL
497. אותנו ] אתנו BL
498. omission ] ן BL
499. addition יכרתו ] BL
500. omission ] כלומר זרע BL
501. לרוע ] לרע BL
502. והרעותם ] והריעותם BL
503. ריע ] רע BL
504. פועלו ] פעלו BL
505. omission ] מהדגוש BL
506. ולא ] לא BL
507. ירועע ] ירעע BL
508. omission ] , ותרועה בעת צהרים יר' כ, טז BL
509. addition ושלא נזכר פועלו ] BL
510. omission ] שהיא השמעת הקול בתרועה לשמחה או לאבל כמו למה תריעי רע מי' ד, ט, ותרועה בעת צהרים יר' כ, טז BL
511. וכאלו ] כאילו BL
512. הפועל ] הפעל BL
513. פרשנו ] פירשנו BL
514. לרעך ] לרעיך BL
515. addition אולי הוא לרבים ] BL
516. לכתבם ] לכותבם BL
517. תרועם ] תרעם BL
518. הידוע ] הירע BL
519. הידוע ] הירוע BL
520. omission ] ונחשת הוא נבוכדנאצר BL
521. addition ברזל מצפון ונחשת הוא נבוכדנצר הידוע ברזל ] BL
522. ירוע ] ירע BL
523. רועה ] רעה BL
524. omission ] וכן BL
525. ורועה ] ורעה BL
526. התרועעה ] התרעעה BL
527. ארץ ] הארץ BL
528. ורעה ] ורועה BL
529. כלו ] כולו BL
530. omission ] ז"ל BL
iii. Répétition par pression contextuelle. Voir ligne douze
יד. בבלי, ברכות ג ע"ב
טו. בבלי, חולין לח ע"ב
טז. משנה אהלות יג, א
יז. תוספתא אהלות יד, ג
ועלהו לתרופה (יח' מז, יב), פירוש לשבר, כלומר פריו יהיה למאכל ועלהו לרפא בו השבר. וכן עמודי שמים ירופפו (איוב כו, יא), ישברו. ותשטח עליו הריפות531 (שמ"ב יז, יט), בתוך532 הריפות בעלי (מש' כז, כב), היא החטה533 הנכתשת במכתש. ויתכן לפרש ירופפו (איוב כו, יא) ענין תנועה ותנודה מענין שאמרו [יד], כהרף עין. וכן אמרו בהכפל הפ"א והלמ"ד [טו] ועוף אפלו534 לא רפרף אלא בעינו אחת535ולא כשכש אלא בזנבו זהו פרכוס. וכן אמרו במשנת אהלות [טז] הסריגות והרפיות536והרפפות מצטרפות, ומפרש בתוספתא [יז], רפפות אלו של אלקטיות, פירוש חלונות שעושין לבתי הקיץ להכנס537 בהם הרוח.
והנער538 רץ (שמ"א כ, לו), כי אם רצתי אחריו (מל"ב ה, כ), לא שלחתי את הנביא539 והם רצו (יר' כג, כא), רץ לקראת רץ ירון540 (יר' נא, לא). כי בכה ארוץ גדוד (שמ"ב כב, ל), פירוש ארוץ לגדוד אויבי וארדף541 אחריהם. וירץ עשו (בר' לג, ד), רוץ542 מצא נא את החצים (שמ"א ב, לו). והשם כי לא לקלים המרוץ (קה' ט, יא). ומשקל אחר כמרוצת543 אחימעץ (שמ"ב יח, כז), ותהי מרוצתם רעה (יר' כג, י). והתאר רץ לקראת רץ (יר'
נא, לא), וחמשים איש רצים לפניו (מל"א א, ה). 544והפעל הכבד כוש תריץ ידיו לאלהים (תה' סח, לב), כי ארגיעה אריצנו מעליה (יר'
מט, יט), ויריצהו545 מן הבור (בר' מא, יד), והרץ המחנה לאחיך (שמ"א יז, יז), ויריצו לכל בני העם
(דה"ב לה, יג). וכבד אחר כברקים ירוצצו (נח' ב' ה). וענין אחר לא יכהה ולא ירוץ
(יש' מב, ד), ופירשתיו546 בשרש כהה, ותרץ גלת הזהב (קה' יב, ו), אלו 547 עומדים. והיוצא נתץ המלך וירץ משם (מל"ב כג, יב), כלומר נתצם548 ושברם משם. ויונתן תרגום549 וארחק מתמן. ולדעתו הוא מענין וירץ עשםו
538. והנער ] הנער BL
539. הנביא ] הנביאים BL
540. ירון ] ירוץ BL
541. וארדף ] וארדוף BL
542. רוץ ] רץ BL
543. כמרוצת ] כמרצת BL
544. omission ] ובנו"ן במקום מ"ם קול הרצין העם מל"ב יא, ג, שהוא כמו הרצים. וכן לקץ הימין כמו הימים. ופירוש קול הרצין קול השמחה שהיו שמחים והיו אומרים יחי המלך. BL
545. ויריצהו ] וירצהו BL
546. ופירשתיו ] פירשתיו BL
547. omission ] הם BL
548. נתצם ] נצתם BL
549. תרגום ] תרגם BL
550. עשםו ] עשו BL
551. פועל ] פעל BL
552. בחרק ] בחירק BL
553. על ] ועל BL
554. וירוצצו ] וירצצו BL
555. ויתרוצצו ] ויתרצצו BL
556. ונרוץ ] ונרץ BL
557. ונרץ ] ונרוץ BL
558. מהענין ] מן הענין BL
כפירים רשו ורעבו (תה' לד, יא). והתאר ורש לתבת565 הכסף, כמו שאמר בספר קהלת. והשם רש וקלון פורע מוסר (מש' יג, יח). ובאל"ף
ראש ועושר566 אל תתן לי (מש' ל, ח). וביו"ד 567 דלים רישם (מש' י, טו), ובא מתהלך רישך (מש' כד, לד). ובאל"ף ובא כמהלך ראשך568 (מש' ו, יא). ובחרק ישבע ריש (מש' כח, יט), ישתה וישכח רישו (מש' לא, ז).
ויתכן להיות מעיקר זה ירושש ערי מבצריך (יר' ה, יז), מתרושש והון רב (מש' יג, ז).
או הם מפעלי הכפל וענין כלם ידוע. ראש ולענה (דב' כט, יז), לענה וראש (איכה ג, יט). ענבימו569 ענבי רוש (דב' לב, לב), והוא כתוב בוא"ו570. ראש ותלאה (איכה ג, ה), ופרח כראש משפט (הו' י, ד), ויתנו בברותי ראש (תה'
סט, כב), וישקני571 מי רוש572 (יר' ח, יד), והשקיתים מי ראש (יר' ט, יד), כי
הפכתם לראש משפט (עמ' ו, יב), וראש פתנים אכזר573(דב' לב, לג), ענין הכל ארס טויישגי574 בלעז, ואומרים כי בראש הפתן הוא הארס לפיכך נקרא ראש.
575
559. בראשים ] ברשים BL
560. ימשול ] ימשל BL
561. עושה ] עשה BL
562. אוכל ] אכל BL
563. עיר ] ניר BL
564. העוסקים ] המתעסקים BL
565. אתבת ] אהבת BL
566. ועושר ] ועשר BL
567. omission ] מחתת BL
568. ראשך ] ראשיך BL
569. ענבימו ] ענבמו BL
570. בוא"ו ] בו"ו BL
571. וישקני ] וישקנו BL
572. רוש ] ראש BL
573. אכזר ] BL
574. טויישגי ] טוסיק"ו BL
575. – חסר מחמת הדומות ] ויש ראש שהוא עשב ומי סחיטת העשב הוא שמשקים למי שרוצין להמית לפיכך הוא אומר מי ראש. BL
כי א576רזה את כל אלהי הארץ (צפ' ב, יא). והתאר לנקבה השמנה היא אם רזה (במ' יג, כ).
והשם ואיפת רזון זעומה (מי' ו, י), במשמניו רזון
(יש' י, טז), וישלח רזון בנפשם (תה' קו, טו). ומשקל אחר ואומר רזי לי רזי לי (יש'
כד, טז), והוא מלעיל מפני מלה זעירא אשר בצדו. ואדני577 אבי ז"ל פירש רזי לי מענין וכל רז לא אנס לך (דנ' ד, ו), אמר הנביא דבר סוד
הוא אלי שיגלו כל יושבי הארץ. והנפעל ומשמן בשרו ירזה (יש' יז, ד). ענין כלם578 ענין כחש וחסרון ואבוד. ורזון בנפשם (תה' קו, טו), הוא מות המתאוים במדבר.
יח. משנה גיטין ה, ז
יט. בבלי, בבא קמא כד ע"ב
הנותן רזנים לאין (יש' מ, כג), ורוזנים נוסדו יחד (תה' ב, ב). ומשקל אחר ובאפס לאם מחתת רזון (מש' יד, כח), וענינם586ענין שרים ומלכים.
586. addition וענינם ] BL
587 פי על אויבי (שמ"א ב, א), ורחבה ונסבה למעלה למעלה לצלעות588(יח' מא, ז). ופחד ורחב לבבך (יש' ס, ה), פירושו יפחד ליראה את השם הנכבד
כשיראו רוב הטובה, כמו שאמר ופחדו אל י"י ואל טובו (הו' ג, ה), ורחב מהצרות שהיה
בהם בתחלה589 עתה ירחב וישמח. והפעל590 כר נרחב (יש' ל, כג). והשם ורחב לב כחול (מל"א ה, ט), פירושו בכל הדברים
שצריך התבוננות היה לו רחב לב 591 בהם, כי אין כחול נשוא לרחב לב, לכל הדברים
ש592 אלא דבר מדה היה593 נשואו לא דבר מספר כמו ורחבה מני ים (איוב יא, ט), אלא כחול נשוא הוא לכל
הדברים שצריך בהם594 התבוננות שהם כחול אשר על שפת הים ובכלם595 היה לו596לשלמה רחב לב. וכן ולתבונתו597 אין מספר (תה' קמז, ה), 598כי נשוא תבונה 599 כמו אין חקר לתבונתו (יש' מ, כח). חמש600 אמות רחב (שמ' כז, א), לארכה ולרחבה (בר' יג, יז). ומשקל אחר ואתהלכה ברחבה
(תה' קיט, מה), והוא שם למקום הרחב. ומשקל אחר כי ברחוב נלין (בר' יט, ב), רחוב
וחרוץ (דנ' ט, כה). וקבוצו601 בלשון נקבות בתוך רחובות602 ארצח (מש' כב, יג) , ואין צוחה ברחובותינו603 (תה' קמד, יד). והשם עוד604ויוציאני למרחב (תה' יח, כ). ומשקל אחר רחב לא מוצק תחתיה (איוב לו, טז),
בפלס שער, תער. ומשקל אחר רום עינים ורחב לב (מש' כא, ד), ואפשר שהוא תאר כאשר
כתבתי רום605 עינים גם כן. והתאר ורחב ידים (תה' קד, כה), רחב נפש יגרה מדון606 (מש' כח, כה), ורחב לבב (תה' קא, ה), ויהיה מבלי הסמוכה607 רחב בשקל חכם. ולנקבה אל ארץ טובה ורחבה (שמ' ג, ח)608 , והארץ רחבת ידים (דה"א ד, מ). והפעל הכבד כי 609 הרחיב י"י לנו (בר' כו, כב), הרחיבה שאול נפשה (יש' ה, יד), בצר הרחבת לי
(תה' ד, ב), ברוך מרחיב גד (דב' לג, כ), תרחיב צעדי תחתני610 (תה' יח, לז), הרחב פיך ואמלאהו (תה' פא, יא), ואם ירחיב י"י אלהיך את גבולך611 (דב' יט, ח), צרות לבבי הרחיבו (תה' כה, יז), 612 מקומם וגבולם בלבבי מרבם613 והם מצרים614 לבבי ומרחיבים בי615 מקומם 616. ודבר בו על617דרך צחות בחבר שתי הלשונות בענין וזה הפך זה.
587. omission ] רחב BL
588. לצלעות ] BL
589. בתחלה ] מתחלה BL
590. והפעל ] והנפעל BL
591. רחב לב ] לב רחב BL
592. addition לכל הדברים ש ] BL
593. היה ] היו BL
594. בהם ] מהם BL
595. ובכלם ] ולכולם BL
596. לו ] BL
597. ולתבונתו ] לתבונתו BL
598. – חסר מחמת הדומות ] כלומר לדברים שיש לו תבונה בהם אין מספר, BL
599. omission ] חקר BL
600. חמש ] וחמש BL
601. וקבוצו ] והקבוץ BL
602. רחובות ] רחבות BL
603. ברחובותינו ] ברחבתינו BL
604. עוד ] BL
605. רום ] ברום BL
606. מדון ] מדו BL
607. הסמוכה ] הסמיכה BL
608. ] רחבה מצותך מאד תה' קיט, צו BL
609. omission ] עתה BL
610. תחתני ] תחתי BL
611. גבולך ] גבלך BL
612. – חסר מחמת הדומות ] וגם הוא פעל יוצא. והפירוש צרות לבבי הרחיבו BL
613. מרבם ] מרובם BL
614. מצרים ] מצירים BL
615. בי ] בו BL
616. omission ] וגבולם BL
617. על ] BL
רחם י"י על יראיו (תה' קג, יג), ורחמך והרבך (דב' יג, יח), רחם ארחמנו (יר' לא, כ), ברגז רחם תזכור619 (חב' ג, א), יתכן היותו מקור והיותו שם יותר נכון. והקבוץ ונתן לך רחמים
(דב' יג, יח), כי רבים רחמיו (דה"א כא, יג). ושלא נזכר פועלו, אשר בך ירחם יתום
(הו' יד, ד), ומודה620 ועוזב621
ירוחם622 (מש' כח, יג). והתאר אל רחום וחנון (תה' פו, טו). והתאר עם יו"ד היחש רחמני,
ידי נשים רחמניות (איכה ד, י). ענין כלם623 ענין רחמנות וידוע הוא. וענין אחר ארחמך י"י חזקי (תה' יח, ב), החי"ת 624 בקמץ חטף ופירושו כמו אוהבך מתרגום ויאהב ורחם. ויש מפרשים מזה ברגז625רחם תזכור (חב' ג, א), כלומר בעת הרוגז תזכר626 אהבת אבות. והחכם רבי אברהם בן627 עזרא ז"ל פירש ארחמך628
מענין629 הראשון ופירושו אבקש רחמים ממך. כל פטר רחם (שמ' יג, יב), אשר בצאתו מרחם
אמו (במ' יב, יב), בשש נקדות630. ויבא בפתח רחם רחמתים (שופ' ה, ל). וכן כשיבא בהפסק בהעביר כל פטר רחם (יח'
כ, כו), הרי"ש קמוצה מפני ההפסק. ורחמה הרת עולם (יר' כ, יז), הה"א נחה ועיקרה631 מפיק, וכבר כתבנו הדומים לו בחלק הדקדוק. מרחם משחר (תה' קי, ג), פירושו יום
שנולדת ושיצאת מרחם אותו שחר טל ילדותך היה, הטל שירד אותו השחר לך היה כלומר טוב
היה לך כאדם שאומר טל ברכה ירד אותו היום שנולדת. ועל דרך ההשאלה בגיחו מרחם יצא
(איוב לח, ח), והוא אומר על הים כי בהוציאו אותו כמי שיצא מרחם, כלומר כשיצאו המים
ונקוו הסך בעודו632 שלא יעבור החק633 ששם לו והוא החול. וכן מרחם משחר (תה' קי, ג) לדעת החכם רבי אברהם בן634 עזרא 635
שפרשו636 כן. ופירוש משחר מעת עלות השחר, כלומר שיצא ממקומו כאלו637 יצא מרחם. ופירש הפסוק אם הצרכת638 לעשות מלחמה עמך יבאו639 אליך 640 כגשם נדבות ותראם בהדרי קדש מרחם משחר כלומר מעת עלות השחר יבאו641
בטל642 שהורגלת לראות בילדותך כאשר היה643 רועה צאן. והפילו הלשון הזה על האנשים644האשה עצמה רחם רחמתים לראש גבר (שופ' ה, ל), פירושו עלמה ושתי עלמות. וקראום645 כן לדרך ביזיון646 ואת הרחם647 (דב' יד, יז), אמרו שהוא עוף מרחם על בניו מאד.
619. תזכור ] תזכר BL
620. ומודה ] ומדה BL
621. ועוזב ] ועזב BL
622. ירוחם ] ירחם BL
623. כלם ] כולם BL
624. omission ] בו BL
625. addition ברגז ] BL
626. תזכר ] תזכור BL
627. בן ] אבן BL
628. ארחמך ] רחמך BL
629. מענין ] מהענין BL
630. נקדות ] נקודות BL
631. ועיקרה ] ועקרה BL
632. בעודו ] בעדו BL
633. החק ] החוק BL
634. בן ] אבן BL
635. omission ] ז"ל BL
636. שפרשו ] שפירשו BL
637. כאלו ] כאילו BL
638. הצרכת ] הוצרכת BL
639. יבאו ] יבואו BL
640. omission ] ביום BL
641. יבאו ] יבואו BL
642. בטל ] כטל BL
643. היה ] היית BL
644. addition האנשים ] BL
645. וקראום ] וקראם BL
646. ביזיון ] בזיון BL
647. הרחם ] הרחמה BL
רחפו כל עצמותי648 (יר' כג, ט). והכבד על גוזליו ירחף (דב' לב, יא), מרחפת על פני המים (בר' א, ב). כלם ענין נדנוד ותנועה.
648. עצמותי ] עצמתי BL
אם רחץ י"י (יש' ד, ד), ורחצו אהרן ובניו (שמ' ל, יט), ורחצת אותם649 במים (שמ' כט, ד), ורחצת וסכת (רות ג, ג), פירושו ורחצת בשרך. ירחצו מים (שמ' ל, כ), פירושו ירחצו ידיהם ורגליהם במים. לרחוץ650 על היאור (שמ' ב, ה), וכנו נחשת לרחצה (שמ' ל, יח), רחץ וטהר (מל"ב ה, יג), רחצו הזכו (יש' א, טז), כלם פעלים יוצאים. ואדני651 אבי ז"ל פירש מקצתם עומדים. ושלא נזכר פועלו מהדגוש ומצואתי652 לא רחץ (מש' ל, יב), לא רחצת למשעי (יח' טז, ד). וההתפעל אם התרחצתי במי שלג (איוב ט, ל). והשם שעלו מן הרחצה (שה"ש ד, ב). ובלא ה"א מואב סיר רחצי (תה' ס, י), יאמר האחד ממנו רחץ בפלס נער, נעל. ענין הרחיצה ידוע.
על כן רחק משפט ממנו (יש' נט, ט), כי רחקו מעלי (יר' ב, ה), ירחק חק (מי' ז, יא), כי ירחק ממך המקום (דב' יב, כא). רחקו מעל י"י (יח' יא, טו),
צווי כי הוא פתח. רחקי מעשק (יש' נד, יד), צווי במקום עתיד, ופירושו תרחקי653 מעשק שלא יעשקך אדם וממחתה שלא תקרב אליך. לרחקה מעל מקדשי (יח' ח, ו),
החי"ת בקמץ החטף654. והתאר אך רחוק יהיה (יהו' ג, ד), או בדרך רחוקה (במ' ט, י). והתאר עוד כי
הנה רחיקך655 יאבדו (במ' ט, י). והשם ממרחק תביא לחמה (מש' לא, יד), באים מארץ מרחק (יש'
יג, ה), נוצרים באים.656
שרים 657 באו658 מארץ המרחק (יר' ד, טז), המ"ם בסגול. מארץ מרחקים (יר' ח, יט), תראינה ארץ
מרחקים (יש' לג, יז), המ"ם בפתח. ובמרחקים יזכרוני (זכ' י, ט), והאזינו כל מרחקי
ארץ (יש' ח, ט), המ"ם בסגול. והכבד ורחק י"י את האדם (יש' ו, יב), ולבו רחק ממני
(יש' כט, יג), עתה ירחקו את זנותם (יח' מג, ט). וכבד אחר הרחיק ממנו את פשעינו (תה'
קג, יב), הרחק מעליך659 דרכך (מש' ה, ח). ואשר הם פועל660 עומד ממנו הם יצאו את העיר לא הרחיקו (בר' מד, ד), המה הרחיקו מבית מיכה
(שופ' יח, כב), אל תרחיקו מן העיר (יהו' ח, ד). ענין661
הרחקה 662ידוע.
כ. בבלי, סנהדרין צ ע"ב
כא. בבלי, מנחות סג ע"א
רחש לבי דבר טוב (תה' מה, ב), פירושו הוציא והניע, כי זה הלשון בדברי רבותינו ז"ל בתנועת השפתים רחושי מרחשן שפוותיה [כ]. ומזה הענין נגזר ואם מנחת מרחשת קרבנך 663(וי' ב, ז), והוא כלי עמוק. וכן פירשוהו664 רבותינו ז"ל [כא] מרחשת עמוקה ומעשיה רוחשין, מחבת צפה ומעשיה קשים, פירושו המרחשת היתה עמוקה כתיכה 665ומתוך שהיא עמוקה שמנה צבור ואין האור שורפו, ומעשי666 מנחה העשויים667 בתוכה רוחשים668 ומתנועעים.669
רטוב672 הוא לפני שמש (איוב ח, טז), מזרם הרים ירטבו (איוב כד, ח), ענינם ענין לחות.
672. רטוב ] רטב BL
כב. משנה חולין ג, ג
ועולליהם673 תרטש (מל"ב ח, יב), וקשתות נערים תרטשנה (יש' יג, יח). ושלא נזכר פועלו674 ממנו אם על בנים רטשה (הו' י, יד), ועולליהם675 ירטשו לעיניהם (יש' יג, טז), עניןנ
כג. משנה בבא בתרא ב, א
אף להם ולא יריחון (תה' קטו, ו), וירח י"י את ריח הניחוח677 (בר' ח, כא), ולא אריח בריח ניחוחכם678 (וי' כו, לא), ומרחוק יריח מלחמה (איוב לט, כה). ענין הריח ידוע. ופירוש יריח מלחמה על דרך הרחבה כלומר ירגיש. וכן כאשר ינתק פתיל הנעורת679 בהריחו אש (שופ' טז, ט). 680 ואפשר להיות מן השרש הזה רחים לא תחבל681 רחים ורכב (דב' כד, ו), קחי רחים וטחני קמח (יש' מז, ב). ולפי שהם שתי אבנים יקראו בלשון שתים, והתחתונה לבדה תקרא רחים לפי שהיא 682 מלאכת השתים והיא הגדולה, והעליונה תקרא רכב, לפיכך אמר לא תחבל683 רחים ורכב. ויתכן עוד לפרש כי רחים הוא684 על שתים685 לא על התחתונה לבד כי התחונה686 לבד תקרא שכב כמו שנקראת העליונה רכב. כמו שאמרו במשנה [כג] מרחיקין687 את הרחים688 שלשה מן השכב שהם ארבעה מן הרכב. ופירוש הפסוק לא תחבול689 ריחים690 (דב' כד, ו) והם השנים, ולא אפלו 691 הרכב לבדו לא תחבל אתו692 כי לא תהיה המלאכה זולתי שתיהן ביחד, וזכר693 העליונה לבדה ולא זכר התחתונה, כי העליונה קלה694 לקיחתה מהתחתונה כי התחתונה קבועה.
677. הניחוח ] הניחח BL
678. ניחוחכם ] ניחחכם BL
679. הנעורת ] הנערת BL
680. omission ] וכן והריחו ביראת י"י יש' יא, ג, כלומר במעט רמז יכיר כי הוא צדיק. וזהו שאמר יש' יא, ג ולא למראה עיניו ישפוט כי הריח היא הרגשה הקלה שבהרגשות. BL
681. תחבל ] יחבל BL
682. omission ] עקר BL
683. תחבל ] יחבל BL
684. הוא ] היא BL
685. שתים ] השתים BL
686. התחונה ] התחתונה BL
687. מרחיקין ] מרחיקים BL
688. הרחים ] הריחים BL
689. תחבול ] יחבל BL
690. ריחים ] רחים BL
691. ולא אפלו ] ואפילו BL
692. אתו ] אותו BL
693. וזכר ] וזוכר BL
694. קלה ] נקלה BL
כד. בבלי, חולין כז ע"ב
הם מריקים שקיהם (בר' מב, לה), על הארץ יריקו (קה' יא, ג), המריקים מעליהם הזהב (זכ' ד, יב).
ושלא נזכר פועלו695 ממנו ולא הורק מכלי אל כלי (יר' מח, יא). שמן תורק שמך (שה"ש א, ג), 696. והתאר נעור ורק (נחמ' ה, יג), כלים רקים (מל"ב ד, ג), והקיץ וריקה נפשו (יש' כט, ח), השבלים הרקות (בר' מא, כז). והשם הציגני697 כלי ריק (יר' נא, לד), ותם לריק כחכם (וי' כו, כ), ולאמים יהגו ריק (תה' ב,
א). ובתוספת מ"ם ריקם שלחתני (בר' לא, מב), והוא שם שוה לזכר ולנקבה. וענין אחר והריקותי698 אחריכם חרב (וי' כו, לג), וחרב אריק אחריכם699 (יח' ה, ב), והרק חנית (תה' לה, ג), וירק את חניכיו (בר' יד, ד), העל כן יריקה כמו700 (חב' א, יז), ענין חליצה למלחמה. ויש לפרש זה הענין קרוב לענין הראשון, כי
הוצאת החרב מתער
695. פועלו ] פעלו BL
696. omission ] ואפשר שהוא תאר בתוספת תי"ו ואף על פי שהוא פתוח מצאנו כמוהו. יסד בציון, לב הותל, ולשון זה נופל על הכלי ועל היוצא ממנו, ולא כן לשון הצקה שאינו נופל אלא על היוצא מהכלי BL
697. הציגני ] הצגני BL
698. והריקותי ] והריקתי BL
699. אחריכם ] אחריהם BL
700. יריקה כמו ] יריק חרמו BL
701. מתעריו ] מתערה BL
702. כלי ] הכלי BL
703. חוצות ] חצות BL
יען רך לבבך (מל"ב כב, יט), רכו דבריו משמן (תה' נה, כב). והתאר רך וטוב (בר' יח, ז). רך ומשוח מלך (שמ"ב ג, לט), כלומר בענין המלוכה היה כך707 עדיין כמו שהנער רך. רך ויחיד לפני אמי (מש' ד, ג), כי הילדים רכים (בר' לג, יג), רבה וענגה (יש' מז, א), ועיני לאה רכות (בר' כט, יז). והנפעל אל ירך לבבכם (דב' כ, ג), ושלא נזכר פועלו708 מהדגוש ולא רכבה בשמן (יש' א, ו). והפעל 709 ואל הרך לבי (איוב כג, טז). והשם והבאתי מרך (וי' כו, לו), בפלס מעל710 ידיהם (נחמ' ח, ו).
אשר רכבת עלי (במ' כב, ל), ותרכבנה על הגמלים (בר' כד, סא), רוכב711 שמים בעזרך 712(דב' לג, כו), לרכב בשמי שמי קדם (תה' סח, לד), כי אם הבהמה אשר אני רוכב713 בה (נחמ' ב, יב). ויפול רכבו אחור (בר' מט, יז) 714. צלח רכב (תה' מה, ה), החמרים715 לבית המלך לרכב (שמ"ב טז, ב). והשם לסוס או לכל בהמה שירכב אדם עליה וסוס דוהר716 ומרכבה מרקדה (נח' ג, ב), בפת"ח המ"ם, 717 כן נמצא במקצת הספרים המדויקים. אבל מצאנו במסרה כל לשון מרכבה בלשון יחיד
בשלש נקדות718 , כמו ויאסר יוסף מרכבתו (בר' מו, כט), ויהי לשלמה ארבעים אלף ארות סוסים
למרכבו (מל"א ה, ו), חוץ מהאחד719 במרכבת המשנה (בר' מא, מג), בחרק720 . וכל לשון רבים בפתח, מרכבות721 פרעה (שמ' טו, ד), מרכבות עמי נדיב (שה"ש ו, יב), כקול מרכבות (יואל ב, ה),
והנה ארבע מרכבות (זכ' ו, א), פעמי מרכבותיו (שופ' ה, כח). ופירוש במרכבת המשנה
במרכבת האיש המשנה אשר לפרעה. ויש שהוא שם כולל
לסוסים רבים או לזולתם ביחד, המרכבה722 הראשונה (זכ' ו, ב), והנה ארבע מרכבות (זכ' ו, א), מרכבות פרעה וחילו (שמ'
טו, ד). והמפרשים פרשו723 כי סתם מרכבה ארבעה סוסים לפי שמצאנו ותצא מרכבה ממצרים בשש מאות כסף וסוס
בחמשים ומאה (מל"א י, כט). ולתבנית את724המרכבה הכרובים725 זהב (דה"א כח, יח), פירוש מרכבות חיות הקדש כי בהם פני הכרוב. ואת מרכבות
השמש שרף באש (מל"ב כג, יא), פירושו שח בחור (שמ' יד, ז), בשש נקדות726, ובחור תאר לרכב. וראה רכב צמד פרשים (יש' כא, ז), כלומר שהיו פרשים רוכבים עליהם727, כי ישכ728 שירכבו עליהם729 אנשים שאינם פרשים לפכך730 סמכו אל הפרשים. ונפצתי בך רכב ורכבו (יר' נא, כא), שני רכב סוסים (מל"ב ז,
יד), בסוסיו וברכבו (מל"ב ה, ט), פירושו רכב בהמות אחרות לא סוסים. רכב חמור רכב
גמל (יש' כא, ז). 731 ויאמר לרכבו (מל"א כב, לד), קח רכב ושלח לקראתם (מל"ב ט, יז), הוא תאר לאיש
הרוכב עם הפרש והוא נושא כליו. ושם לרוכב732 עליו על הסוס או על כל בהמה הנקרא בדברי רבותינו ז"ל סרגל ונקרא בלעז שֵילָא733 . אל חיק הרכב (מל"א כב, לה). ומשקל אחר וכל המרכב אשר ירכב עליו (וי'
טו, ט), מרכבמשנ737במרכבת המשנה אשר לו (בר' מא, מג), וירכיבו738 את ארון האלהים על עגלה חדשה (שמ"ב ו, ג). ועל דרך משל והרכבתיך על במתי ארץ
(יש' נח, יד), ירכיבהו739 על במתי ארץ (דב' לב, יג), 740ארכיב אפרים (הו' י, יא). ובתפיסת741 הקשת ביד הרכב ידך על הקשת וירכב ידו (מל"ב יג, טז). לא יחבל רחים ורכב (דב'
כד, ו), היא האבן העליונה שברחים. וכבר פרשנו742 הפסוק 743 בשרש ריח. וכן פלח רכב חתיכה מן
חרכב.744
711. רוכב ] רכב BL
712. addition בעזרך ] BL
713. רוכב ] רכב BL
714. omission ] , פירוש רוכב בו או עליו BL
715. החמרים ] החמורים BL
716. דוהר ] דהר BL
717. omission ] כי BL
718. נקדות ] נקודות BL
719. מהאחד ] מאחד BL
720. בחרק ] בחירק BL
721. מרכבות ] מרכבת BL
722. המרכבה ] במרכבה BL
723. פרשו ] פירשו BL
724. addition את ] BL
725. הכרובים ] הכרבים BL
726. נקדות ] נקודות BL
727. עליהם ] עליו BL
728. ישכ ] יש BL
729. עליהם ] עליו BL
730. לפכך ] לפיכך BL
731. omission ] ומשקל אחר השם עבים רכובו תה' קד, ג, שם מרכבו. BL
732. לרוכב ] לכלי שרוכב BL
733. שֵילָא ] סילא BL
734. לתקון ] לתיקון BL
735. omission ] ואפשר שהוא מקור. BL
736. אותו ] אתו BL
737. addition במשנ ] BL
738. וירכיבו ] וירכבו BL
739. ירכיבהו ] ירכבהו BL
740. omission ] הרכבת אנוש לראשינו תה' סו, יב, BL
741. ובתפיסת ] ובתפישת BL
742. פרשנו ] פירשנו BL
743. omission ] הזה BL
744. addition וכן פלח רכב חתיכה מן חרכב. ] BL
בעיר רוכלים745 שמו (יח' יז, ד), וילינו הככלים746 ומוכרי747 כל ממכר (נחמ' יג, כ), רוכלת748 העמים (יח' כז, ג), דדן רוכלתך749 (יח' כז, כ), אשור כלמד רכלתך (יח' כז, כג), תרגם750 יונתן מדינן אתור ומדי אינון תגרך. וכבר כתבנו כלמד בשרש למד פירוש אחר. בני דדן רוכליך751 (יח' כז, טו), הם הסוחרים. והשם לסחורה רכלה, ברב רכלתך (יח' כח, טז), ובזו752 רכלתך (יח' כו, יב). ומשקל אחר וארזים במרכלתך (יח' כז, כד). ויש שיאמר על הבשם לבד מכלל הסוחרים מכל אבקת רוכל (שה"ש ג, ו), החזיקו הצורפים753 והרוכלים754 (נחמ' ג, לב). ואפשר שיהיה755 כמוהם וילינו הרוכלים756 ומוכרי757 כל ממכר (נחמ' יג, כ). לא תלך רכיל (וי' יט, טז), הולכי758 רכיל (יר' ו, כח), אנשי רכיל היו בך (יח' כב, ט), רכיל הוא שם למלשינות. ונשתתף הלשון הזה עם ההליכה, לפי שהמלשין הולך בבית חבירו ומה ששומע759 בביתו הולך ומספר לחבירו. וגם ענין זה760 קרוב לענין הראשון, כי המלשין כמו הרוכל הסוחר שיש בידו כמה מיני סחורות. וכן הבשם נקרא761 רוכל יש בידו כמה מיני בשמים כמו שאמר מכל אבקת רוכל (שה"ש ג, ו). כן762 המלשין מאסף הדברים מזה ומזה ומספר לזה ולזה. או כמו הסוחר763מעתיק הסחורות כי יקנה מזה וימכר764 לזה כן המלשין מעתיק הדברים ישמע מזה ויספר לזה.
745. רוכלים ] רכלים BL
746. הככלים ] הרכלים BL
747. ומוכרי ] ומכרי BL
748. רוכלת ] רכלת BL
749. רוכלתך ] רכלתך BL
750. תרגם ] תרגום BL
751. רוכליך ] רכליך BL
752. ובזו ] ובזזו BL
753. הצורפים ] הצרפים BL
754. והרוכלים ] והרכלים BL
755. שיהיה ] שיהיו BL
756. הרוכלים ] הרכלים BL
757. ומוכרי ] ומכרי BL
758. הולכי ] הלכי BL
759. ששומע ] ששמע BL
760. ענין זה ] זה הענין BL
761. נקרא ] שנקרא BL
762. כן ] וכן BL
763. הסוחר ] שהסוחר BL
764. וימכר ] וימכור BL
והרכסים לבקעה (יש' מ, ד), ההרים הגבוהים. ומשקל אחר מרכסי איש (תה' לא, כא), מגאות בני אדם
ומגבהותם. והפעל ממנו את
765 וירכסו את החשן (שמ' כח, כח), כלומר יגביהו החשן לחברו עם האפוד שהוא למעלה
ממנו.
765. addition את ] BL
רכבי הרכש (אס' ח, י), רתם המרכבה לרכש (מי' א, יג), בשש נקדות766. כתב רבי יונה כי הם הסוסים הטובות767 שלא עברו עליהם שנים רבות. ויתכן היותם בהמות אחרות לא ידענום כי הנה אומר768 ביד הרצים בסוסים רכבי הרכש (אס' ח, י), ואמר והשעורים והתבן לסוסים ולרכש (מל"א ה, ח), דומה שהוא מין אחר זולתי הסוסים. ואת כל רכשו אשר רכש (בר' לא, יח), ואחרי כן יצאו ברכוש769 גדול (בר' טו, יד), ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכושם770 ולכל חיתם (במ' לה, ג), ואת כל האדם אשר לקרח ואת כל הרכוש (במ' טז, לב), כל אלה שרי הרכוש אשר למלך דוד771 (דה"א כז, לא). השם הזה כולל כל ממון האדם מקנה הבהמה וכסף וזהב וכל מטלטלין. וכן תן לי הנפש והרכוש772 קח לך (בר' יד, כא), פירוש הנפש נפש האדם כי לא היה מבקש ממנו כי אם האדם ויקח לו המקנה וכל הממון.
וראה ראש ככבים כי רמו (איוב כב, יב). ולגזרת פעול רומו773 מעט ואיננו (איוב כד, כד), וירם כבוד י"י מעל הכרוב (יח' י, ד). והנפעל
וירמו הכרבים (יח' י, טו), הרמו מתוך העדה הזאת (במ' יז, י), עתה ארומם (יש' לג,
י). או הם מבנין התפעל כאשר כתבנו 774 בחלק הדקדוק. ובנין פועל הכבד ורומם תחת לשוני (תה' סו, יז), פירושו מה שתחת
לשוני רומם וגדל אותו. והוא רמז ללב. וכן יחד לא ירומם (הו' יא, ז), פירושו לא
ירומם הקדוש ברוך הוא הקבה ולא יגדלהו, כי הנביאים מוכיחים וקוראים אותם שישובו אל
אל עליון ויגדלהו775 וירוממוהו בתפלתם וכלם776 יחד אין אחד מהם שירומם אותו, והנה לא תועיל תוכחת הנביאים. וכן על כן לא
תרומם (איוב יז, ה), דבק עם הפסוק הסמוך לו לחלק יגיד רעים (איוב יז, ה), והוא תפלה
למקום ברוך הוא, ופירושו לא תרומם למי שיגיד לרעיו חלקלקות ולא יוכיחו777 על פשעיו באמת, כי אף על פי שיש ברעי אלה שיכיר778 כי אתי האמת ידבר779 חלקלקות עם רעיו780 להרשיעני שלא כדין. הנה פירשתי לך שלש המלות האלה, יוצאות ואינם781 עומדות כאשר כתב782 רבי יונה. ויתכן היות לא ירומם, 783 לא תרומם, מנחי העי"ן. ויתכן ורומם תחת לשוני מבנין פועל מנחי העי"ן,
ופירושו רמו784 מעט נתגאו וגבהו מעט הרשעים ואינם כי רגע יאבדו. ורמה תכסה עליהם (איוב כא,
כו), תחתיך יצע רמה (איוב כד, כ), מתקורמהמתקו
רמה
773. רומו ] רמו BL
774. כאשר כתבנו ] כמו שכתבנו BL
775. ויגדלהו ] ויגדלוהו BL
776. וכלם ] וכולם BL
777. יוכיחו ] יוכיחנו BL
778. שיכיר ] שיכירו BL
779. ידבר ] ידברו BL
780. רעיו ] רעיהם BL
781. ואינם ] ואינן BL
782. כאשר כתב ] כדעת BL
783. omission ] על כן BL
784. רמו ] רומו BL
785. addition מתקורמהמתקו רמה ] מתקו רמה BL
786. והפעול ] והפעל BL
787. omission ] ויבאש BL
רמה בים (שמ’ טו, א), פרש ורומי788 קשת (יר’ ד, כט), נושקי רמי קשת (תה’ עח, ט) 789, ענין השלכה 790. והשם מזה היו כקשת רמיה (הו’ ז, טז). ורבי יונה פירש מזה ומלאתי הגאיות רמותיך791 (יח’ לב, ה), כלומר אשר יפלו חללים מהמונך. וענין אחר כן איש רמה את רעהו
(מש’ כו, יט), למה רמיתני (שמ"א כח, יב), המה רמוני (איכה א, יט). ואם לרמותני 792 (דה"א יב, יז), בפתח מקום צרי. והשם ולו תדברו רמיה (איוב יג, ז), בפלס
בצדיה (במ' לה, כ). והתאר לשון רמיה (תה’ קכ, ג), בפלס בצריה793עניה סוערה (יש' נד, יא), שביה בת ציון (יש' נב, ב). ומשקל אחר השם החזיקו
בתרמית (יר’ ח, ה), ותרמית לבם (יר’ יד, יד). ומשקל אחר בתרמה לאמר (שופ’ ט, לא). ואדני794 אבי ז"ל ש795פירשו שם מקום לפי שלא נמצא משקלו בתוספת תי"ו. ומשקל אחר מאזני מרמה (מש’
יא, א), מרמות796
ותוך797 (תה’ י, ז). מרוממותיך798ויתכן להיות מזה הענין כקשת רמיה (הו' ז, טז), כלומר יורה ברמיה עד שלא ירגיש
אדם בו. וכן כתער מלטש עושה799 רמיה (תה’ נב, ד).
ויקח רומח800 בידו (במ’ כה, ז), מרקו הרמחים (יר’ מו, ד), כמו מן בקר בקרים. או הוא משקל אחר עם חרבותיהם801 רמחיהם וקששותיהם802 (נחמ’ ד, ז). ידוע803ובמקצת הספרים804 המדויקים805 806 בקמץ הרי"ש על העיקר במשקל חדשיכם ומועדיכם. וכן כתב רבי יונה. 807
בני הרמכים (אס’ ח, י), כתב אדני808 אבי ז"ל בני הסוסיות ובלשון ערבי קורין לסוסיה רמכה. ופירוש אחשתרנים גדול
מתרין מינין מן סוס809
ומךחמור810 , כי אחש גדול בלשון פרס. ואלו811
הם812 פרדים גדולים בני הסוסיות.
רמון גם תמר ותפוח (יואל א, יב), מן813 הרמנים ומן התאנים (במ’ יג, כג), מעסיס רמוני814 (שה"ש ח, ב), היו"ד כנוי815 המדבר או היא יו"ד היחס816 מיחס העסיס אל הרמונן
ירמס את כל חוצותיך (יח’ כו, יא), תרמס כפיר ותנין (תה’ צא, יג), וירמס לארץ חיי (תה’ ז, ו), רמס חצרי (יש’ א, יב), ורמסי בחמר (נח’ ג, יד). והשם והיה למרמס (יש’ ה, ה), קמץ כמשפט, ובסמוך בפתח, מרמס רגליכם תרעינה (יח’ לד, יט). ובא פתח821 שלא בסמיכות, ולשומו מרמס (יש’ י, ו). וכבר כתבנו הדומים לו בחלק הדקדוק. והנפעל ברגלים תרמסנה (יש’ כח, ג), ענין הדריכה בחזקה בהשחתה822. והנכתב בשי"ן ענינו קרוב לזה, בכל אשר תרמוש823 האדמה (בר’ ט, ב), בו תרמש כל חיתו יער (תה’ קד, כ), תבנית כל רומש824 באדמה (דב’ ד, יח), ואת כל825 נפש החיה הרומשת826 במים (וי’ יא, מו), הרומשת827 על הארץ (בר’ א, כח). כל רמש אשר הוא חי (בר’ ט, ג), בשש נקדות828 ענין דריכה והלוך.829
ותרון830 לשון אלם (יש’ לה, ו), ירונו831
יושבי832 סלע (יש’ מב, יא). ירון ושמח (מש’ כט, ו), בשרק בפלס ישוד צהרים (תה' צא,
ו). רני ושמחי (זכ’ ב, יד), וירא כל העם וירנו (וי’ ט, כד), קומי רני בלילה (איכה ב, יט), חכמות בחוץ תרנה (מש’ א, כ), ברן יחד כוכבי833 בקר (איוב לח, ז), מקור או שם. והמקובץ ממנו רני פלט (תה’ לב, ז), פירושו
רננות של הצלה. ופירוש ברן יחד ככבי בקר (איוב לח, ז) כתב החכם רבי אברהם 834
כי 835 כוכבי836 בקר הם השבעה משרתים ויקראו גם כן כוכבי837 אור, ובני אלהים הם המערכות העליונות ותנועתם היא רנתם ותרועתם. והשם עוד
פצחי רנה (יש’ נד, א), ויעבר הרנה במחנה (מל"א כב, לו), וכשדים באניות רנתם (יש’
מג, יד), הקשיבה רנתי (תה’ יז, א). והשם 838 באו לפניו ברננה (תה’ ק, ב), אל תבא רננה בו (איוב ג, ז), כי רננת רשעים
מקרוב (איוב כ, ה). וההתפעל כגבור מתרונן מיין (תה’ עח, סה). והפעל הכבד הרנינו
לאלהים עוזנו839 (תה’ פא, ב), פירושו אמרו רנה. הרנינו גוים עמו (דב’ לב, מג), פירושו אתם
הגוים שהם עמו הרנינו כי דם עבדיו יקום. ואשר הוא יוצא לשנים ולב אלמנה ארנין840 (איוב כט, יג), מוצאי בקר וערב תרנין (תה’ סה, ט), על דרך ברן יחד כוכבי841 בקר (איוב לח, ז). ויש מפרשים הרנינו הכריזו כמו חכמות בחוץ תרונה842(מש' א, כ), רני בלילה (איכה ב, יט),
ויעבור843 הרנה, שהטעם הכרוז844, ופירושו בכל מקום שיהיו עם י"י הכריזו עליהם כי דם עבדיו יקום. וכבד אחר
ובאו ורננו במרום ציון (יר’ לא, יב), ורנן845 ירננו (תה’ קלב, טז), אף גילת ורנן (יש’ לה, ב). ושלא נזכר פועלו846 ממנו ובכרמים לא ירנן (יש’ טז, י). ענינם ענין הצעקה בכח, יש847 מהם לשירה ולשמחה, ויש מהם להכרזה, ויש מהם 848לתפלה ויש לבבי849 ואנקה 850 וכשדים באניות רנתם (יש’ מג, יד), כל אחד 851 לפי מקומו. ופירוש כגבור מתרונן מיין (תה' עח, סה), פירושו852כאדם שנרדם מרב853 היין ששתה ועתה הוא מקיץ מיינו וצועק ומתרונן. ואמר כגבור כי לא תחסר הגבורה
ממנו כי אם בעבור היין, כך הקדוש ברוך הוא היה854 דומה לישן או לנרדם מהיין, שהיה רואה בעונות ישראל ובחטאתם כ855והיה כישן ונרדם מחריש להם, וכשגברו 856
עונותם857 והכעיסוהו במעשיהם הרעים התנקם בהם ויהיה858 כגבור מתרונן מיין ויך צריו אחור וימאס באהל יוסף (תהק עח, סז). ואמר זה על
חרבן משכן שילה. כנף רננים (איוב לט, יג), שם עוף נקרא כן. אולי הוא מרנן ויפה קול,
או מרנן ומתעלס בכנפיו שהם יפות כמו הטווס. ואולי הוא הוא.
830. ותרון ] ותרן BL
831. ירונו ] ירנו BL
832. יושבי ] ישבי BL
833. כוכבי ] ככבי BL
834. omission ] אבן עזרא BL
835. addition כי ] BL
836. כוכבי ] ככבי BL
837. כוכבי ] ככבי BL
838. omission ] השלם BL
839. עוזנו ] עזנו BL
840. ארנין ] ארנן BL
841. כוכבי ] ככבי BL
842. תרונה ] תרנה BL
843. ויעבור ] ויעבר BL
844. הכרוז ] הכריז BL
845. ורנן ] רנן BL
846. פועלו ] פעלו BL
847. יש ] ויש BL
848. addition מהם ] BL
849. לבבי ] לבכי BL
850. omission ] כמו BL
851. omission ] ממנו BL
852. addition פירושו ] BL
853. מרב ] מרוב BL
854. היה ] BL
855. addition כ ] BL
856. omission ] עליהם BL
857. עונותם ] עונתם BL
858. ויהיה ] והיה BL
כתב רבי יונה בזה השרש ואת הארנבת (וי’ יא, ו), 859 היא חיה ידועה וקראה860 בלשון נקבה, 861 אומרים כי הזכר שבהם לא יראה זכרותו והזכרים כנקבות. ויש אומרים כי שם 862ארנבת לשון זכר הוא ועל הזכר ידבר ועל863 הנקבה864 בכלל כמו גמל, שפן, 865 חזיר866. ולא יתכן שהרי זכרה867 בלשון נקבה כי מעלת גרה היא ופרסה לא הפריסה (וי’ יא, ו), ויתכן כי זכר הנקבה והוא הדין לזכר. וכבר בארנו ענין זה בחלק הדקדוק בשער השמות.
כה. משנה שבת ח, ה
ורסן מתעה (יש’ ל, כח), ורסן מפני שלחו (איוב ל, יא), בשש נקודות. ופירוש הפסוק כלומר שלא יראו ולא בושו מפני, וכאלו877 טרם זה הייתי878 חוסם פיהם ברסן כמו שעושין879 לבהמות, כמו שאמר880 בפסוק במתג ורסן עדיו לבלום (תה’ לב, ט), שמשימין אותו בפי הבהמות להנהיגם ברצון881 הרוכב, ואומר כי עתה שלחו הרסן מפניו כלומר שלא יראו882 אותו. ועל דרך הדמיון בכפל רסנו מי יבא883 (איוב מא, ה).
כפירים884רשו ורעבו (תה’ לד, יא), לא ירעבו ולא יצמאו (יש’ מט, י). והשם ויהי רעב בארץ (בר’ יב, י), התבואו885 לך שבע שנים רעב בארצך (שמ"ב כד, יג). ומשקל אחר ובימי רעבון ישבעו (תה’ לז, יט). ובסמוך ואת רעבון בתיכם (בר’ מב, לג), והוא חסר ופירושו ואת שבר רעבון בתיכם. או פירושו כמשמעו מה שהוא רעבון בתיכם קחו ולכו, והוא הלחם שהם רעבים אליו, אם כן הוא רעבונם. והכבד לא ירעיב י"י נפש צדיק (מש’ י, ג), ויענך וירעיבך886 (דב’ ח, ג).
ורעה הכרמל והבשן (יר’ נ, יט), ורעו כבשים (יש’ ה, יז), אפרים רעה רוח (הו’ יב, ב), כל רועיך889 תרעה רוח (יר’ כב, כב), רועה890 אפר (יש’ מד, כ), יהיו רועים891 במדבר (במ’ יד, לג), לרעות בגנים (שה"ש ו, ב). והיוצא לשנים פעלים892 893, אני ארעה את 894צאני (יח’ לד, טו), כל רועיך895 תרעה רוח (יר’ כב, כב), רצונו לומר רועיך שהוא יוצא לשנים 896 ותרעה רוח רוצה לומר תאכלם897 . לרעות את צאן אביהם בשכם (בר’ לז, יב), וירעם בתם898 לבבו (תה’ עח, עב), רועה899 את צאן ההריגה900 (זכ’ יא, ד), כאהל רעי (יש’ לח, יב), כמו רעה901, היו"ד תמורת ה"א למ"ד הפעל. וכן הוי רעי האליל (זכ’ יא, יז). ורעו אתכם דעה והשכל (יר’ ג, טו), והקימותי עליהם רועים902 ורעום (יר’ כג, ד). והשם כמרעיתם וישבעו (הו’ יג, ו), וזה השם הוא שם לצאן עצמם. וכל מרעיתם נפוצה (יר’ י, כא). וכן כי שודד903 י"י את מרעיתם (יר’ כה, לו). או יהיה על מקום המרעה כמו שאמר אחריו ונדמה904 נאות השלום. ויש מפרשים מזה ורעות רוח (קה’ א, יד), רעיון רוח (קה’ א, יז), על דרך אפרים רועה905 רוח, כלומר שלא יועיל ולא ישביע. והשם למקום המרעה, מרעה שמן וטוב (דה"א ד, מ). ומשקל אחר ועשרים בקר רעי (מל"א ה, ג), רוצה לומר מפוטמים. וענין שני ורועה906 כסילים (מש’ יג, כ), ורועה907 זוללים יכלים אביו (מש’ כח, ז), ורעה זונות (מש’ כט, ג). והכבד אשר רעה לו (שופ’ יד, כ). והשם 908 למרעהו (שופ’ יד, כ), ואחזת מרעהו (בר’ כו, כו), שלשים מרעים (שופ’ יד, יא), המ"ם בצר"י. אף כי מרעהו רחקו ממנו (מש’ יט, ז), המ"ם בשבא909. ומשקל אחר רעה דוד (שמ"ב טו, לז), רעה המלך (מל"א ד, ה), יאמר ממנו לנקבה רעה ולרבות רעות. רעותים910 מובאות לך (תה’ מה, טו). ומשקל אחר לנקבה רעיה, רעיתי יפתי (שה"ש ב, י). ומשקל אחר ואשה רעותה (יר’ ט, יט). וההתפעל אל תתרע את בעל אף (מש’ כב, כד). ויש מפרשים מזה הענין ורעות רוח, ורעיון רוח 911 ואפשר להיות מן השרש הזה912 רעך ורע אביך (מש’ כז, י), בנפול למ"ד הפעל ויהיה רע בשקל בן ששרשו בנה. וכן שמענו גאון מואב גא מאד, ששרשו גאה ואף על פי שבא חבור913 הקבוץ רעים 914 (מש’ יט, ד), רעי איוב (איוב ב, יא), כדרך נחי העי"ן, כי כדרך915 נחי הלמ"ד היה לו לומר רעי בשקל בני, פני אולי בא כן מפני העי"ן שהיא גרונית שלא לחטף916 עליה ולומר רעי. והראיה כי הם מזה השרש היו"ד הכתובה במלת ורהב רעיך (מש’ ו, ג). וכן ונתתי לרעיך (שמ"ב יב, יא), כתוב ביו"ד והם שניהם ענין יחיד אם כן היו"ד בהם917למ"ד הפעל. וענין אחר וברעיון לבו (קה’ ב, כב). ומשקל אחר ורעות רוח (קה’ א, יד). ובחסרון למ"ד הפעל בנת לרעי (תה’ קלט, ב), ולי מה יקרו רעיך אל (תה’ קלט, יז), ענין כלמ918 הרצון והמחשבה מתרגום רצון. ופירוש ולי מה יקרו רעיך אל (תה’ קלט, יז) לפי שאמר בנת לרעי מרחוק אמר 919 אתה תבין רצוני ומחשבתי מרחוק קודם שאחשב920 ויהיה לי רצון אבל רצונך ומחשבותיך הם יקרים לי כי לא אוכל לדעתם. ויש מפרשים מזה כי אינם יודעים לעשות רע (קה’ ד, יז), כלומר רצון הבורא. וענין אחר רועה921 עקרה לא תלד (איוב כד, כא), ירעוך קדקד (יר’ ב, טז), ורעו דליותיו (יר’ יא, טז), ורעו את ארץ אשור בחרב (מי’ ה, ה). ויתכן להיות מן הענין הזה כל רעיך922 תרעה רוח, כלומר שהרוח שהם רודפים תשבר אותם ענינם ענין שבר. ואפשר שיהיה 923 נפעל מן השרש הזה ירע שריד באהלו (איוב כ, כו), ואף על פי שהוא פתח והיה משפטו קמץ, בא924 פתח לפי שהוא מלעיל. וכבר כתבנוהו בשרש ירע. וכן מפרשים מזה הענין ורעות רוח ורעיון רוח (קה' ד, טז) 925.
889. רועיך ] רעיך BL
890. רועה ] רעה BL
891. רועים ] רעים BL
892. פעלים ] פעולים BL
893. omission ] , האלהים הרעה אתי בר’ מח, טו, י"י רעי תה’ כג, א BL
894. addition את ] BL
895. רועיך ] רעיך BL
896. omission ] פעולים BL
897. רוצה לומר תאכלם ] שהרוח תרעם ותאכלם BL
898. בתם ] כתם BL
899. רועה ] רעה BL
900. ההריגה ] ההרגה BL
901. רעה ] רועה BL
902. רועים ] רעים BL
903. שודד ] שדד BL
904. ונדמה ] ונדמו BL
905. רועה ] רעה BL
906. ורועה ] ורעה BL
907. ורועה ] ורעה BL
908. omission ] ותהי אשת שמשון BL
909. בשבא ] בשוא BL
910. רעותים ] רעותיה BL
911. omission ] רע BL
912. מן השרש הזה ] מזה השרש BL
913. חבור ] בחבור BL
914. omission ] רבים BL
915. כדרך ] בדרך BL
916. לחטף ] לחטוף BL
917. addition בהם ] BL
918. כלמ ] כולם BL
919. omission ] כי BL
920. שאחשב ] שאחשוב BL
921. רועה ] רעה BL
922. רעיך ] רועיך BL
923. – חסר מחמת הדומות ] ורעו דליותיו פעל עומד רוצה לומר ונשברו. ואפשר שיהיה BL
924. בא ] ובא BL
925. addition ] BL
כו. משנה שבת ו, ו
סף רעל (זכ’ יב, ב). 926 השקיתנו יין תרעלה (תה’ ס, ה), כוס התרעלה (יש’ נא, יז). ובנין הפעל ממנו
והברושים הרעלו (נח’ ב, ד), כתב רבי יונה ענין הכל מבוכה ומהומה. וכן כתב אדני927 אבי ז"ל ענין תרעלה והרעלו לשון רעדה. ואנו רגילין928 לפרש סם המות. ויונתן תרגם ורבני משריתהון מצרבלין929
בצבעונים930. וענין אחר השרות931 והרעלות (יש’ ג, יט), יש מפרשים טנבורש בלעז. ויש מפרשים מן המשנה [כו] ערביות 932
רעליות933, ופרשו934 הגאונים ז"ל נשים ערביות יוצאות רעלות935 כדכתיב והנטיפות 936והשרות והרעלות (יש' ג, יט), ושמו בלשון ערבי גרץ. ופרושו שמשימות צעיף על
ראשן ומכסות כל הפנים שאין נראה להם אלא העניןם
926. omission ] ובתוספת תי"ו וה"א, BL
927. אדני ] אדוני BL
928. רגילין ] רגילים BL
929. מצרבלין ] מסרבלין BL
930. בצבעונים ] בצבעונין BL
931. השרות ] והשרות BL
932. omission ] יוצאות BL
933. רעליות ] רעולות BL
934. ופרשו ] ופירשו BL
935. רעלות ] רעולות BL
936. addition והנטיפות ] BL
937. העניןם ] העינים BL
938. וקושרות ] וקשורות BL
939. חניס נסיא ] חניססיא BL
רעמו פנים (יח’ כז, לה). והכבד בעבור הרעימה (שמ"א א, ו), והדגש940
941 כדגש מקדש 942(יש' יז, ח), ענין זעם פנים. וענין אחר ירעם הים ומלואו943 (תה’ צו, יב). והכבד אל הכבוד הרעים (תה’ כט, ג), ירעם משמים944 (שמ"ב כב, יד), ובקל945 כמוהו946 תרעם (איוב מ, ט). והשם ורעם גבורותיו מי יתבונן (איוב כו, יד), רעם שרים
ותרועה (איוב לט, כה), התלביש צוארו רעמה (איוב לט, יט), עניןנ
הפעל הזה נמצא כפול הלמ"ד וכפתו לא רעננה (איוב טו, לב), פועל948 חולף כי הוא מלעיל. אף ערשנו רעננה (שה"ש א, טז), תאר כי הוא מלרע. כזית רענן (תה’ נב, י), והיה עלהו רענן (יר’ יז, ח), בשמן רענן (תה’ צב, יא). והקבוץ ידגש דשנים ורעננים יהיו (תה’ צב, טו), ענינם ענין לחות. ואמרו בשמן רענן כלומר חדש.
948. פועל ] פעל BL
ירעפו עלי אדם רב (איוב לו, כח), ירעפון דשןא
949. דשןא ] דשן BL
כז. טרימ"ר
ורעשו מפניו951 דגי הים (יח’ לח, כ), ארץ רעשה (שופ’ ה, ד), ירעשו האיים (יח’ כו, טו), תרעשנה חומתותיך952 (יח’ כו, י), ותרעש הארץ (יר’ נא, כט). והנפעל נרעשה ארץ953 (יר’ נ, מו). והכבד הרעשתי גוים (יח’ לא, טז), הרעשת954 ארץ פצמתה (תה’ ס, ד), התרעישנו בארבה955 (איוב לט, כ), מרעיש ממלכות (יש’ יד, טז). והשם רעש גדול (יח’ ג, יב), 956ענינם התנועה והרעדה טרמולו957 בלעז. אבל ירעש כלבנון פריו (תה’ ע"ב, טז), אמרו שהוא כמו הפוך יעשר. ורבי יונה פרשו958 יפרה וירבה, ודמהו בזה הלשון959 הערב האומר לברכה ולפריה רגש. וענין פריו בניו, כלומר שירבו בניו כרבות עצי הלבנון. ורבי אברהם בן960 עזרא ז"ל פרשו961 כפשוטו ירעש זה הפרי שהוא הבר. והטעם שיהיה גדול שירעש כעצי962 הלבנון.
כח. בבלי, בבא קמא פח ע"א
ושב ורפא לו (יש’ ו, י), רפאני י"י 963 (יר’ יז, יד), וירפא אלהים (בר’ כ, יז), ויחנטו הרפאים (בר’ נ, ב), 964
רפואות965 תעלה אין לך (יר’ ל, יג). ומשקל אחר רפאות תהי לשרך (מש’ ג, ח). ומשקל אחר
הנני מעלה לך966
ארוכה967 ומרפא (יר’ לג, ו), לאין מרפא (דה"ב לו, טז). והנפעל נרפא הנתק טהור הוא
(וי’ יג, לז). ונרפאו המים (יח’ מז, ח), נח האל"ף968. רפאני י"י וארפא (יר’ יז, יד), אז תרפאו (שמ"א ו, ג). וההתפעל להתרפא
ביזרעאל (דה"ב כב, ו). והכבד ואת החולה לא רפאתם (יח’ לד, ד), וירפאו את שבר עמי (יר’ ו, יא)969 , ורפא ירפא (שמ’ כא, יט) והוא יוצא לשלישי, רוצה970 לומר שישכור לו רופא971. וכן אמר התרגום ואגר אסיא ישלם. 972 אמרו רבותינו ז"ל [כח] שאם הוא 973
רוצה974
לרפאותו975 אין שומעין לו דאמר לית976 דמית עלי כאריא ארבא. ואשר בא ממנו כדרך בעלי הה"א, שובו בנים שובבים ארפא977
משובותיכם978 (יר’ ג, כב), רפה שבריה כי מטה (תה’ ס, ד), נכתבו בה"א ונקראו כבעלי האל"ף.
ימחץ וידיו תרפינה (איוב ה, יח). והכבד וירפו את שבר בת עמי (יר’ ח, יא), רפאנו את
בבל (יר’ נא, ט) 979. והנפעל ולא נרפתה (יר’ נא, ט), אשר לא יוכל להרפה 980 (יר’ יט, יא), וירפו המים (מל"ב ב, כב). והשם לעת מרפה והנה בעתה (יר’ ח,
טו). ובדרך ההשאלה וירפא את מזבח י"י ההרוס (מל"א יח, ל). וכן בדרך ההשאלה כאשר
ישבר את כלי היוצר אשר לא יוכל להרפה עוד (יר' יט, יא). וכן בדרך ההשאלה בענין
הסליחה רפאה נפשי כי חטאתי לך (תה’ מא, ה), וישמע י"י אל חזקיהו981 וירפא את העם (דה"ב ל, כ), ושב ורפא לו (יש’ ו, י), והדומים להם. ומהשרש הזה
בענין אחר רפאים יחשבו גם982 הם (דב’ ב, יא), נשאר מיתר הרפאים (דב’ ג, יא), ענינם גבורי הענקים. והיחיד
מהם נולד להרפא (דה"א כ, ו), אל נולדו להרפא (דברי כ, ח), והה"האוהלמד984 ונכתבה985 עם למ"ד השמוש986 כמו להעם הזה (דה"ב י, ז), להגדוד אשר בא אליו (דה"ב כה, י), והדומים להם
כמו שכתבנו בחלק הדקדוק. 987 בה"א והיא במקום אל"ף רפא, רפאים. וענין אחר אם רפאים יקומו יודוך סלה 988(תה’ פח, יא), בקול989 רפאים ינוח (מש’ כא, טז), ולא ידע 990כי רפאים שם (מש’ ט, יח), הרפאים יחוללו (איוב כו, ה), ענינם המתים. ויש
מפרשים הרפאים יחוללו רמז לגרגרי הזרע שהם מתחת הארץ כמתים ויחיו אחר991
992
ויחולולו993. ואמר מתחת מים (איוב כו, ה) ולא מתתח
963. omission ] וארפא BL
964. omission ] רפאי אליל איוב יג, ד, דרכיו ראיתי וארפאהו יש’ נז, יח. והשם רפואה BL
965. רפואות ] רפאות BL
966. לך ] לה BL
967. ארוכה ] ארכה BL
968. נח האל"ף ] נחה האל"ף BL
969. ] שבר בת עמי יר’ ו, יד BL
970. רוצה ] רצה BL
971. רופא ] הרופא BL
972. omission ] וכן BL
973. omission ] רופא BL
974. רוצה ] ורוצה BL
975. לרפאותו ] לרפאתו BL
976. לית ] ליה BL
977. ארפא ] ארפה BL
978. משובותיכם ] משובתיכם BL
979. omission ] , נכתב כבעלי האל"ף ונקרא כבעלי הה"א BL
980. omission ] עוד BL
981. חזקיהו ] יחזקיהו BL
982. גם ] אף BL
983. והה"הא ] והה"א BL
984. addition והלמד ] BL
985. ונכתבה ] ונכתבו BL
986. השמוש ] השימוש BL
987. omission ] אלה השנים אשר בדברי הימים נכתבו באל"ף. ובספר שמואל נכתבו הרפה להרפה BL
988. addition יודוך סלה ] BL
989. בקול ] בקהל BL
990. addition ולא ידע ] BL
991. אחר ] אחרי BL
992. omission ] כן BL
993. ויחולולו ] ויחוללו BL
994. ולא מתתחת הארץ ] כמו מתחת BL
995. ממנו ] ממנה BL
הנה נא רפה היום לערוב (שופ’ יט, ט), אז רפתה רוחם (שופ’ ח, ג), וחשש להבה ירפה (יש’ ה, כד). ופירושו חשש998 בלהבה ירפה. או הוא יוצא ופירושו ולשון להבה ירפה החשש. והתאר החזק הוא הרפה (במ’ יג, יח), והוא יגע ורפה ידים (שמ"ב יז, ב), וידים רפות תחזק (איוב ד, ג). והשם מרפיון ידים (יר’ מז, ג). והנפעל נרפים אתם (שמ’ ה, יז). וההתפעל התרפית ביום צרה (מש’ כד, י), גם מתרפה במלאכתו (מש’ יח, ט). וכבד999 ומזיח אפיקים רפה (איוב יב, כא), תרפינה כנפיהם1000 (יח’ א, כד). כי על כן הוא מרפא את ידי אנשי המלחמה הנשארים בעיר (יר’ לח, ד), כתוב באל"ף. וכן בא השם באל"ף כי מרפא יניח חטאים גדולים (קה’ י, ד), חיי בשרים לב מרפא (מש’ יד, ל), כלומר מי שיש לו לב רפה הוא חיי בשרים. ענין הרפיון ידוע הוא1001. וענין קרוב לזה. וירף ממנו (שמ’ ד, כו). והכבד הרף ממני ואשמידם (דב’ ט, יד), הרף מאף (תה’ לז, ח), לא ארפך (יהו’ א' ה), לא תרפני עד בלעי רקי (איוב ז, יט).
ותרפוס1002 נהרותם1003 (יח’ לב, ב). ברגליהם1004 תרפשון (יח’ לד, יח), כתוב בשי"ן. וההתפעל מתרפס ברצי כסף (תה’ סח, לא), לך התרפס ורהב רעיך (מש’ ו, ג). והשם ומרפש רגליהם1005 תשתינה (יח’ לד, יט), כתוב בשי"ן. והנפעל מעין נרפש (מש’ כה, כו), נכתב1006 בשי"ן. והמסורת ג' כתיבין שי"ן בלישנא1007. ובארמית דומה לזה הלשון ושארא ברגלא1008 רפסה (דנ’ ז, ז), ענינם כענין ההדרכה והרמיסה טרפישמנט1009 בלעז. ופירוש לך התרפס ורהב רעיך, שים עצמך כקרקע לפניו כלומר שתכנע לפניו ותחזק רעיך1010 בדרכיך1011 הרכים.
כט. בבלי, פסחים ח ע"א
ואין בקר ברפתים (חב’ ג, יז), ידוע בדברי רבותינו ז"ל [כט] רפת של בקר, והוא בית הבקר.
את1015 מי עשקתי ואת1016 מי רצותי (שמ"א יב, ג), לא עשקתנו ולא רצותנו (שמ"א יב, ד), הרוצצות1017 אביונים (עמ’ ד, א), עשוק ורצוץ (דב’ כח, לג), רצוץ משפט (הו’ ה, יא), קנה
רצוץ (יש’ מב, ג), ושלח רצוצים חפשים (יש’ נח, ו). והפעל הכבד כי רצץ עזב דלים
(איוב כ, יט), ענינם ענין שבירה. אבל יקרא רצוץ 1018 שאינו שבור מכל 1019 כמו שאמר קנה רצוץ לא ישבר ופשתה כהה לא יכבה1020 (יש’ מב, ג). ואפשר להיות מן השרש הזה לא יכהה ולא ירוץ (יש’ מב, ד), ותרץ
גלת הזהב (קה’ יב, ו), ונרץ הגלגל (קה’ יב, ו), בתפשם בך בכף תרוץ (יח’ כט, ו), וירעשו1021
וירוצצו1022 (שופ’ י, ח). וכבר זכרנום בשרש זכרנום1023רוץ. והשם מתרפס ברצי כסף (תה’ סה, לא), פירושו חתיכות כסף.
למה תרצדון הרים גבנונים1024 (תה’ סח, יז), יש מפרשים כמו תרקדון או ענינו לפי מקומו תשפילו עצמכם. ובאות הדל"ת לרבנו1025 האיי ז"ל מפרש לשון עיון ותוחלת כאלו1026 אמר מה אתם מעיינים ומיחלים לכך והוא קרוב ללשון ערבי1027 הקוראים1028 לעיון הדבר אלרצד.
ל. ספרא ויקרא ג
כי רצו עבדיך את אבניה (תה’ קב, טו), וארצה בו ואכבדה (חגי א, ה), רוצה י"י את יראיו (תה’ קמז,
יא), ואור פניך כי רציתם (תה’ מד, ד) רצה י"י להצילני (תה’ מ, יד), ולא יוסיף1029 לרצות עוד (תה’ עז, ח), וכי יעלו עולה1030 ומנחה אנני1031
רוצם1032 (יר’ יד, יב), יהי רצוי אחיו (דב’ לג, כד), אם תהיה לשוב1033 להעם הזה ורציתם (דה"ב י, ז), פירוש שיהיו רצויין1034. ורבי יונה פרשו יוצא כלומר שתרצה אותם בדבריך הטובים. ואחריהם בפיהם ירצו
סלה (תה’ מט, יד), פירוש אחריהם בניהם רוצה1035 לומר כי בני הרשעים ירצו במה שיצום אבותם1036 על העושק ועל המרוצה, וזהו בפיהם במה שיאמרו להם ויצום. והנפעל ונרצה לו לכפר עליו 1037 (וי’ א, ד), ופרשוהו1038 רבותינו ז"ל [ל] על מה הוא מרצה לו אם על כריתות ומיתות בית דין,
ומיתה בידי שמים ומלקת1039 הרי ענשך1040 אמור, הא אינו מרצה אלא על עשה ולא תעשה הניתק לעשה שאין מפורש ענשו1041, וכשמביא עולה נדבה ע1042אף על פי שאינו מצוה1043 בזה נרצה לו לכפר עליו על מה שחטא בעשה ולא תעשה הניתק לעשה. פגול הוא לא
ירצה (ספרא יט, ז). וההתפעל ובמה יתרצה זה אל אדניו (שמ"א כט, ד). והכבד בניו ירצו דלים (איוב כ, י). והשם
ויפק רצון מי"י (מש’ ח, לה), וברצונם1044 עקרו שור (בר’ מט, ו). וענין אחר 1045 רצתה הארץ את שבתותיה (דה"ב לו, כא), אז תרצה הארץ את שבתותיה 1046(וי’ כו, לד), והם ירצו את עונם (וי’ כו, מא), עד ירצה כשכיר יומו (איוב יד,
ו). והנפעל כי נרצה עונה (יש’ מ, ב). והכבד והרצת את שבתותיה1047 (וי’ כו, לד), משפטו והרצתה, ענינם ענין השלמה והוא קרוב לענין הראשון.
וענין אחר אם ראית גנב ותרץ עמו (תה’ נ, יח), משפטו ותרצה. והחיות רצוא ושוב (יח’
א, יד), האל"ף תמורת הה"א ענינם ענין הליכה. ורבי יונה פירש מענין זה ברצותו1048 עם אלהים (איוב לד, ט), כלומר בהתהלכו עם אלהים. ואין צרך1049 להוציאו ממשמעו. ויש לפרש ותרץ עמו (תה' נ, יח) גם כן מענין רצון כלומר רצית
להיות עמו. ועוד פירשו מזה לטוב להעם הזה ורציתם (דה"ב י, ז), כלומר שתלך עמם על
דעתם וחפצם. וכן1050 פירשו מזה ואחריהם בפיהם ירצו סלה, כלומר שהם הולכים אחריהם אל המות
בהליכתם. ופירוש בפיהם כמו כפיהם כמו איש כפי עבדתו1051(במ' ז, ה), לפי אכלם, שענינם כמו.
1029. יוסיף ] יסיף BL
1030. עולה ] עלה BL
1031. אנני ] אינני BL
1032. רוצם ] רצם BL
1033. לשוב ] לטוב BL
1034. רצויין ] רצויים BL
1035. רוצה ] רצונו BL
1036. אבותם ] אביהם BL
1037. addition לכפר עליו ] BL
1038. ופרשוהו ] פירשו BL
1039. ומלקת ] ומלקות BL
1040. ענשך ] ענשן BL
1041. ענשו ] ענשן BL
1042. addition ע ] BL
1043. מצוה ] מצווה BL
1044. וברצונם ] וברצנם BL
1045. omission ] עד BL
1046. addition את שבתותיה ] BL
1047. שבתותיה ] שבתתיה BL
1048. ברצותו ] ברצתו BL
1049. צרך ] צורך BL
1050. וכן ] ועוד BL
1051. עבדתו ] עבדתו BL
ורצח גואל1052 הדם את הרוצח1053 (במ’ לה, כז), ורצחו נפש (דב’ כב, כו), הרצחת וגם ירשת (מל"א כא, יט), לא תרצח (שמ’ כ, יד), תגנוב1054 רצוח1055 (יר’ ז, ט). והשם לפתח פיה1056 ברצח (יח’ כא, כז), ברצח בעצמותי (תה’ מב, יא), בסגול. והנפעל האשה הנרצחה (שופ’ כ, ד), בתוך רחובות1057 ארצח (מש’ כב, יג). והכבד דרך ירצחו שכמה (הו’ ו, ט), בן המרצח הזה (מל"ב ו, לב), ועתה מרצחים (יש’ א, כא). תרצחו כלכם (תה’ סב, ד), נחלקו במלה הזאת בן אשר ובן נפתלי, 1058 בן נפתלי קורא אותה בפתחות הרי"ש ופירוש הפסוק עד אנה תהותתו על איש (תה’ סב, ד) כלומר כשתחשבו1059 הוות על בני איש ותרצחו1060 כלכם1061 כלומר שכלכם1062 מרצחים. ובן אשר קורא המלה בקמצות הרי"ש תרצחו ותהיה המלה מבנין שלא נזכר פועלו1063 מהדגוש 1064 ופירושו1065 על דרך תפלה, כלומר עד אנה תהותתו על איש, יהי רצון שתרצחו כלכם1066 ותהיה1067 כקיר נטוי גדר הדחויה שהם קרובים לכפול1068 כן תהיו תמיד בפחד.
1052. גואל ] גאל BL
1053. הרוצח ] הרצח BL
1054. תגנוב ] הגנב BL
1055. רצוח ] רצח BL
1056. פיה ] פה BL
1057. רחובות ] רחבות BL
1058. omission ] כי BL
1059. כשתחשבו ] שתחשבו BL
1060. ותרצחו ] תרצחו BL
1061. כלכם ] כולכם BL
1062. שכלכם ] שכולכם BL
1063. פועלו ] פעלו BL
1064. omission ] ויהיה BL
1065. ופירושו ] פירושו BL
1066. כלכם ] כולכם BL
1067. ותהיה ] ותהיו BL
1068. לכפול ] לנפול BL
ורצע אדניו את אזנו במרצע (שמ’ כא, ו), ענינו ינקוב. ושם הכלי שנוקבין בו מרצע אלישנא1069 בלעז.
1069. אלישנא ] אליזנ"א BL
עוגת1070 רצפים (מל"א יט, ו). ובידו רצפה (יש’ ו, ו), גחלים וגחלת. ורצפה עשוי לחצר סביב סביב 1071(יח’ מ, יז), רצפת בהט ושש (אס’ א, ו). ומשקל אחר מרצפת אבנים (מל"ב טז, יז), ענינם ענין הצעה1072 של1073אבנים בקרקע. והפעל ממנו תוכו רצוף אהבה (שה"ש ג, י), ויש לפרשו מהענין הראשון. ויונתן תרגם ועוגת1074 רצפים וחררא1075 מעפעפא.1076
כי רק עוג מלך הבשן (דב’ ג, יא), רק אם שמוע תשמע (דב’ טו, ה), רק יהיה י"י אלהיך עמך (יהו’ א, יז), רק את דמו לא תאכל (דב’ טו, כג), רק לאנשים האל אל תעשו דבר1077(בר’ יט, ח). ענין כלם1078 ליחד הדבר וידוע הוא.
הרקות והרעות1079 (בר’ מא, כז), רקות1080 בשר (בר’ מא, יט). ורקיקי מצות (שמ’ כט, ב), ענין הדלות והרקות. וכבר זכרתי 1081 אריקם (תה’ יח, מג), בשרש ריק והכשרתי בו להיות משרש רקק. ומענין זה1082 ותתקע 1083 היתד ברקתו (שופ’ ד, כא), כפלח הרמון רקתך (שה"ש ד, ג), הרקה נקראת טנפלא בלעז. ונקראת רקה למיעוט הבשר בה כמו רקות הבשר1084. וענין אחר כי1085 ירוק1086 הזב (וי’ טו, ח). והשם מפני1087 לא חשכו רק (איוב ל, י), עד בלעי רקי (איוב ז, יט), ידוע.
עץ לא ירקב יבחר (יש’ מ, כ), ושם רשעים ירקב (מש’ י, ז). והשם יבא1088 רקב בעצמיו1089 (חב’ ג, טז). והוא כרקב יבלה (איוב יג, כח), פירושו כעץ שבא בו רקב יבלה. או יהיה כרקב שם תאר לעץ. והשם במשקל אחר ולעץ1090 רקבון נחושה (איוב מא, יט), ידוע.
איש אשר ירקח כמוהו1094 (שמ’ ל, לג), ומן בני הכהנים רקחי המרקחת לבשמים (דה"א ט, ל). והפעל ממנו
1095הכבד מרקחים במרקחת מעשה1096(דברי ב' טז, יד). והתאר לרקחות ולטבחות (שמ"א ח, יג). וכבד אחר והרקח המרקחה
(יח’ כד, י), והוא מקור או צווי מן הפעיל. ורבי יונה כתב כי מצאו בספר ירושלמי בקמץ
הה"א ואם כן יהיה מקור מבנין שלא נזכר פועלו1097. וכתב כי בספר בבלי מצאו פתח. וכן מצאנוהו אנחנו בספרים מדויקים והמסורת
עליו לית ופתח. והשם רוקח1098 מעשה רוקח (שמ’ ל, לה). ומשקל אחר 1099 ישים כמרקחה (איוב מא, כג), והרקח המרקחה (יח’ כד, י), מגדלות מרקחים (שה"ש
ה, יג), בסגול המ"ם. רקח מרקחת (שמ’ ל, כה), רוקחי1100 המרקחת (דה"א ט, ל), במרקחת מעשה (דברי ב' טז, יד), בחרק המ"ם. ומשקל אחר
מיין הרקח (שה"ש ח, ב), בסגול והוא ת
מעשה רוקם1107 (שמ’ כו, לו). והשם שלל צבעים רקמה (שופ’ ה, ל). והקבוץ לרקמות תובל (תה’ מה, טו). וקבוץ השנים צבע רקמתים (שופ’ ה, ל), מעשה הבגדים שיעשו מצבעים רבים באריגה או במחט יקרא רקמה. ומה שאמר צבע רקמתים בלשון שנים רצה1108 לומר בו1109 רקום בשני1110 הפנים1111 מזה ומזה כאחד, או בשני ה1112ענינים כמעשה הרקמה. וכן אמר בגווני הנוצה אשר לו הרקמה (יח’ יז, ג). ושלא נזכר פועלו1113 מהדגוש רקמתי בתחתיות ארץ (תה’ קלט, טו). דמה מעשה היצירה בגידים ובעצמות ובבשר ובעור למעשה הרקמה. ומה שאמר בתחתיות ארץ דמה רחם אמו לתחתיות ארץ שהוא מקום נסתר ואפל.
רוקע1114 הארץ (יש’ מב, ה), פירושו פורשה, כלומר שתקן שטחה להיות הצאצאים עליה. לרוקע הארץ על המים (תה’ קלו, ו), אדיקם1115 ארקעם (שמ"ב כב, מג). והשם ויעש אלהים את הרקיע (בר’ א, ז). וכן בענין זה ורקע ברגלך (יח’ ו, יא), ורקעך ברגל (יח’ כה, ו), כי מכת הרגל בארץ כאלו1116 הוא רוקע מה שתחתיו ושוטח. והכבד וצורף בזהב ירקענו (יש’ מ, יט), וירקעו את פחי הזהב (שמ’ לט, ג), וירקעום צפוי למזבח (במ’ יז, ד), כסף מרקע (יר’ י, ט). והשם רקועי1117 פחים (במ’ יז, ג). וכבד אחר תרקיע עמו לשחקים (איוב לז, יח), פירושו ההרקעת עמו השחקים. והלמ"ד בלשחקים כלמ"ד הרגו לאבנר (שמ"ב ג, ל), והשלישי1118 לאבשלום (דה"א ג, ב), וכבר בארתי1119 זה הענין בחלק הדקדוק בשער הפעלים ובשער המלים.
כי תאמר אדום רששנו (מל’ א, ד). ואפשר להיות1120
מעיקר1121 זה ירשש ערי מבצריך (יר’ ה, יז), מתרושש והון רב (מש’ יג, ז), ענין הרשות
ידוע. ממלאים בתרשיש (שה"ש ה, יד), תרשיש ושוהם1122 וישפה (שמ’ כח, כ), אבן יקרה ועינה נוטה לעין התכלת. וגויתו כתרשיש (דנ’ י,
ו), פירושו כעין תרשיש. וימצא אניה באה תרשיש (יונה א, ג), לברוח1123 תרשישה (יונה א, ג), כסף מרקע מתרשיש יובא (יר’ י, ט), שם מקום. אלישה ותרשיש ה1124 (בר’ י, ד), שם אומה. ואפשר שנקרא 1125 המקום הזה על שמה.
לא. בבלי, ברכות ו ע"א
לב. בבלי, גיטין ל ע"א
לג. משנה אבות ב, ג
כרשיון כרש1126 מלך פרס עליהם (עז’ ג, ז), כמצותו וכרשותו. ורבותינו ז"ל הרגילו הרבה בזה הלשון כאמרם1127 [לא] אלמלא נתנה רשות לעין לראות. צריך ליטול רשות [לב] וזולתם הרבה וכתב רבי יונה כי מזה קראו המלכות רשות כאמרם1128 [לג] הוו זהירין ברשות. והנכון שהוא מלשון ראש כי המלך נקרא ראש כמו שאמר נתנה ראש וזולתו. וכן הוא נקרא בקמץ רשות אבל הוא חסר אל"ף.
את הרשום בכתב אמת (דנ’ י, כא), מלשון ארמית כתבא די רשים (דנ’ ה, כה), והלשון מענין רושם שהוא כענין אות וסימן.
אם רשעתי אללי לי (איוב י, טו), ולא רשעתי מאלהי (תה’ יח, כב). ומ"ם מאלהי רוצה לומר שלא יצאתי מדרכי אלהי ללכת בדרכי רשע, רוצה לומר שלא עברתי על מצות לא תעשה, כי שמרתי דרכי י"י שהקדים רוצה1129 לומר שקיים מצות עשה. אל תרשע הרבה (קה’ ז, יז). והשם מקום המשפט שמה1130 הרשע (קה’ ג, טז), בסגול. אל1131 רשעו ואל חטאתו (דב’ ט, כז). ובה"א הנקבה זאת הרשעה (זכ’ ח, ה), ותמר את משפטי לרשעה (יח’ ה, ו), 1132וברשעת הגוים ההם1133 (דב’ ט, ד). והתאר אשר1134הוא רשע למות1135 (יח’ ג, יח), להזהיר רשע מדרכו הרשעה (יח’ ג, יח). אוי לרשע רע (יש’ ג, יא), כמו שתאר הצדיק בטוב תאר גם כן הרשע ברע. והכבד הוא הרשיע לעשות (דה"ב כ, לה), הרשענו1136 ומרדנו (דנ’ ט, ה), כלומר הרשענו מעשנו1137, ופעל1138 יוצא לאחר כלומר שנותן1139 הרשע1140 באחר. ואם צדיק כביר תרשיע (איוב לד, יז), ירשיעך פיך ולא אני (איוב טו, ו), מי הוא ירשיעני (יש’ נ, ט), והרשיעו את הרשע (דב’ כה, א). וכתב רבי יונה בכל1141 אשר יפנה ירשיע (שמ"א יד, מז), והוא ישקיט1142 ומי ירשיע1143 (איוב לד, כט), יחריד ויבלבל. כי עתליהו המרשעת (דה"ב כד, ז), המ"ם בחרק1144 והוא תאר כמו הערים המבדלות (יהו' טז, ט), הממשלים לבית אביהם (דה"א כו, ו). ואף על פי שענינם הקרוב הוא זה לא ימלטו מן הענין הראשון אבל הם בכללו לפי שענין הרשע המלחמה והחרדה. וכן לא1145 ימלט רשע את בעליו (קה’ ח, ח). וכן ענין אל תרשע הרבה (קה’ ז, יז), כלומר אל תחרד הרבה לעסקי העולם וגם אל תהי סכל שלא תתן דעת לעניני העולם ולצרכי מחיתך1146, אלא היה מתעסק בדרך האמצעי. ולמה תמות בלא עתך (קה’ ז, יז), הוא טעם לשניהם כי אם יחרד הרבה ישים עצמו בסכנה כדי לאסוף ממון וימות בלא עת. וכן אם יהיה בטל ולא יתעסק ימות ברעב. ופירוש בלא עתך עת הקצוב לאדם לימי חייו ברוב והם שבעים או שמונים שנה. וכן מדור באהלי רשע (תה’ פד, יא), עסק העולם וחנדתו.1147
1129. רוצה ] רצונו BL
1130. שמה ] שם BL
1131. אל ] ואל BL
1132. – חסר מחמת הדומות ] כי בערה כאש רשעה יש’ ט, יז, BL
1133. ההם ] האלה BL
1134. addition אשר ] BL
1135. למות ] בעונו ימות BL
1136. הרשענו ] והרשענו BL
1137. מעשנו ] מעשינו BL
1138. ופעל ] והפעל BL
1139. שנותן ] הנותן BL
1140. הרשע ] רשע BL
1141. בכל ] ובכל BL
1142. ישקיט ] ישקט BL
1143. ירשיע ] ירשע BL
1144. בחרק ] בחירק BL
1145. לא ] ולא BL
1146. מחיתך ] מחייתך BL
1147. וחנדתו. ] וחרדתו. BL
ויצא רשף לרגליו (חב’ ג, ד), בשש נקודות. רשפיה רשפי אש (שה"ש ח, ו), הפ"א דגושה. רשפי קשת הפ"א רפיא1148ובני רשף יגביהו עוף (איוב ה, ז), ענין הכל גחלים. ופירוש ובני רשף הם הניצוצות. ולחומי1149 רשף (דב’ לב, כד), פירושו אכולי חולי החמימות שהוא ברשף. שמה שבר רשפי קשת (תה’ עו, ד), 1150 הם ברזלי החצים1151. ודמה אותם לרשף מפני שהם מתלהטים כמו שדמה אותם במקומות אחרים ללהב ולברק, ולהב חרב וברק חנית (נח' ג, ג), להבת1152 1153(שמ"א יז, ז).
כדבר אפרים רתת (הו’ יג, א), תרגום יאחזמו רעד (שמ' טו, טו) אחדתנון רתתא1156, ופירושו כדבר ירבעם שהוא מאפרים דבר העגלים רעד גדול נשא בישראל.
1156. רתתא ] רתיתא BL
רתח רתחיה (יח’ כד, ח). ושלא נזכר פועלו1157 ממנו מעי רתחו ולא דמו (איוב ל, כז). וכבד אחר ירתיח כסיר מצולה (איוב מא, כג), ענין הרתיחה ידוע.
1157. פועלו ] פעלו BL
תחת רתם (מל"א יט, ד), גחלי רתמים (תה’ קכ, ד), ושרש רתמים לחמם (איוב ל, ד), כמו מן בקר בקרים יינשתא בלעז, וגחלתו1158 חמה מאד. רתום1159 המרכבה לרכש (מי’ א, יג), כמו אסור, כענין ויאסר את רכבו (שמ' יד, ו).
ורתקות כסף צורף (יש’ מ, יט). ומשקל אחר עשה הרתוק (יח’ ז, כג), בחלם. וקבוצו בשרק ויעבר ברתוקות זהב (מל"א ו, כא), פירושו שרשרות זהב1160. ושלא נזכר פועלו1161 1162 מהדגוש רתקו בזקים (נח’ ג, י), כלומר אסרו1163 בשלשלאות של ברזל. ובנין נפעל מזה בהפך כי הוא התרת הדבר וכריתתו כמו שאמר עד שלא1164 ירתק חבל הכסף (קה’ יב, ו), ורמז בו לחוט השדרה שהוא לבן.
רטפש בשרו מנער (איוב לג, כה), ענינו לפי מקומו נתרכך. ויש אומרים שהיא מלה מורכבת משתי מלות רוצה לומר רטוב ופש, כלומר רטוב ופרה ורבה, מן פרו ורבו (בר' א, כח), פושו וסגו. ופירשו עוד במלה הזאת רטפש הוא רטוב בא"ת ב"ש, הפ"א וא"ו1165 והשי"ן בי"ת. ותרגומו אתקליש בשריה.
1165. וא"ו ] ו"ו BL
לד. צאטר"ה
לה. משנה ברכות ד, ו
לו. ירושלמי, ברכות לה ע"ב
רפסדות על ים יפו (דה"ב ב, טו), הם דוברות שזכר בספר מלכים והם הקורות שקושרין אותן ביחד ומשליכין1167 אותן בנהרות ובים שקורין להם בלעז רַטְץְ1168. ובמשנה [לה] היה יושב בספינה או באסדא. ובתלמוד ירושלמי [לו] היא אסדא היא אכסדיא היא רפסודות.
Citer cette page
« ספר השרשים | ריש », dans Racines. Édition bilingue, hébreu-latin, du sefer ha-shorashim de David Qimḥi, IRHT CNRS, 2021, #res_he.xml (en ligne : </sefer_ha_shorashim.xml/res_he.xml/ריש>, consulté le 28-03-2024)